גילוי מרצון הוא הליך המאפשר לנישומים שעברו עבירות מס, להסדיר את הדיווח הנדרש וחבות המס מול רשות המיסים ובתמורה לקבל חסינות פלילית. רשות המיסים פרסמה מספר נהלים בעבר. בתאריך 25.8.25 יצא נוהל חדש של רשות המסים שתוקפו עד 31.8.26.
גילוי מרצון הוא הליך המאפשר לנישומים שעברו עבירות מס, להסדיר את הדיווח הנדרש וחבות המס מול רשות המיסים ובתמורה לקבל חסינות פלילית. רשות המיסים פרסמה מספר נהלים בעבר, כשתוקפו של האחרון מביניהם הסתיים בשנת 2019.
אנו נתקלים באנשים שפונים אליהם כשבאמתחתם לא מעט שאלות. לכן, במאמר זה ניסינו לרכז את התשובות לשאלות הנפוצות ביותר שאנו נתקלים בהן בנושאי גילוי מרצון.
בתאריך 25.8.25 פורסם ניהול גילוי מרצון לשנת 2025, מה עושים עכשיו?
אם יש לכם הכנסות שלא דווחו יש להגיש בקשה לנוהל גילוי מרצון למחלקת חקירות ברשות המסים. יש להגיש את הבקשה על פי הכללים המופיעים בנוהל הגילוי מרצון לשנת 2025 ועל גבי נספח ב' שלו.
למי מתאים הליך הגילוי מרצון?
ההליך מתאים לכל מי שיש לו הכנסות חייבות במס שלא דווחו ולא שולם עליהן מס כנדרש בישראל בין אם הן מהארץ ובין אם הן מחו"ל. הנוהל חל גם על הכנסות נמוכות, כל עוד הן לא דווחו כחוק.
מהם היתרונות של הליך הגילוי מרצון
להליך הגילוי מרצון מגוון יתרונות, הן לרשות המיסים והן לנישומים. היתרונות העיקריים שיש לנישום הם:
- קבלת חסינות פלילית – אי דיווח על הכנסות הוא עבירה פלילית, ההליך מעניק הגנה.
- פתיחת דף חדש מול רשות המסים – יישור קו והסדרת כל ההכנסות.
- הכשרת הכסף – למרות שההליך כשלעצמו לא מכשיר את הכסף. כחלק מההליך רצוי לבצע ביקורת על מקור הכספים, מה שייסע גם בהכשרת הכסף מול הבנקים.
מהם החסרונות של הליך הגילוי מרצון?
למרות יתרונותיו של ההליך, קיימים לו גם מספר חסרונות. החסרונות העיקריים של ההליך עבור הנישום:
- תשלום מס מלא על ההכנסות שלא דווחו.
- תוספת ריביות, הצמדה ולעיתים קנסות ועיצומים כספיים.
- דרישה להציג אסמכתאות למקור הכספים – אחרת ייתכן חיוב במס גם על הקרן.
מה ההבדל בין מסלול ירוק למסלול רגיל?
קריטריון | מסלול ירוק | מסלול רגיל |
שכר דירה למגורים | עד 250,000 ₪ לשנה | מעל 250,000 ₪ לשנה |
נכסים פיננסיים בחו״ל | קרן של עד 4 מיליון ₪ (נכון ל־31.12.2014) ולא בוצעו הפקדות בחשבון בתקופת הגילוי | קרן מעל 4 מיליון ₪ ו/או בוצעו הפקדות בתקופת הגילוי |
נכסים דיגיטליים | עד 500,000 ₪ לכל תקופת הגילוי ושווים ההוגן עד 1.5 מיליון ₪ (נכון ל־31.12.2024) | מעל הסכומים האלו |
הליך | הגשת דוחות/דוחות מתקנים, רשות המסים רשאית לדרוש דיונים | דיוני שומה מול רשות המסים |
משך זמן | ברוב המקרים קצר יחסית | ארוך יותר, כולל משא ומתן |
כמה זמן לוקח הליך הגילוי מרצון?
משך הטיפול בהליך משתנה בהתאם למורכבות התיק. בדרך כלל ההליך לוקח מספר חודשים אך החסינות הפלילית חלה מרגע אישור הבקשה על ידי מחלקת חקירות של רשות המסים.
האם רשות המיסים יכולה להשתמש במידע שנמסר בהליך פלילי?
כן ולא. אם הבקשה אושרה והמס שולם, הנישום קיבל הגנה פלילית. אם הבקשה לא אושרה והנישום עמד בתנאי הסף של החוזר רשות המיסים לא תוכל להשתמש במידע. עם זאת, אם המס לא שולם או הנישום לא עמד בתנאי הסף, תוכל רשות המיסים להשתמש במידע כראיה בהליך פלילי או אזרחי.
באילו מקרים לא יחול הנוהל?
עיקרי המקרים בהם הנוהל לא יחול הם:
- הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.
- עבירות מנהליות לפי חוק העבירות המנהליות.
- מקרים בהם כבר מתנהלת חקירה או בדיקה (גלויה/סמויה) ברשות המסים או ברשות אחרת.
- הנישום הורשע בעבירות מס.
- הנישום שילם כופר על עבירה בדיני המס.
- הנישום הגיש בקשה לגילוי מרצון בעבר.
האם קיימת אפשרות לביצוע הליך הגילוי מרצון באופן אנונימי?
לא. בנוהל החדש (2025) אין אפשרות להגיש בקשה אנונימית. הבקשה מוגשת אך ורק באמצעות טופס מקוון באתר רשות המסים.
על אילו מקרים לא חלה החסינות הפלילית?
במקרים בהם לרשות המיסים יש מידע קודם על הנישום ומתנהלת כנגדו חקירה סמויה או גלויה או במקרים בהם התיק של הנישום (אם יש לו תיק במס הכנסה) נמצא בתוכנית עבודה/דיוני שומות. בנוסף, מיותר לציין כי החסינות הפלילית תחול רק אם הנישום גילה את כל המידע ולא הסתיר/מסר מידע לא נכון.
האם אפשר לעשות את ההליך יותר מפעם אחת?
לא, ניתן לעשות את ההליך רק פעם אחת.
האם התיישנות חלה גם על מקרים של אי דיווח על הכנסות?
לא. כל עוד ההכנסה לא דווחה אין התיישנות. בפרקטיקה מסדירים את השנה השוטפת בתוספת עשר שנים אחורה (תקופת ההתיישנות הפלילית).
איך מגישים את הבקשה להליך גילוי מרצון?
תחילה יש לבצע תחשיבים בנוגע להכנסות שלא דווחו תוך ביצוע אופטימיזציית מס ככל שמתאפשר. לאחר מכן, יש למלא את הטפסים הרלוונטיים ולהגיש את הבקשה למחלקת חקירות ברשות המיסים. בשלב ההגשה חשוב להבין באיזה מבין שני מסלולים שונים – מסלול ירוק ומסלול רגיל נמצאים.
אילו מסמכים יש לצרף לבקשה?
המסמכים שיש לצרף לבקשה תלויים בסוג ההכנסה. להלן רשימה לא סגורה של המסמכים שיש לצרף לבקשה.
- טופס הצהרה (נספח ב׳ לנוהל).
- ייפוי כוח (אם מוגש באמצעות מייצג).
- דפי חשבון בנק.
- דוחות מס מתוקנים.
- הסכמי שכירות (אם מדובר בהכנסות משכירות).
- ניירות עבודה ואסמכתאות לנכסים דיגיטליים.
מה קורה לאחר שרשות המיסים אישרה את ביצוע ההליך?
התיק מופנה לפקיד השומה הרלוונטי ואז מתחילים דיוני שומה שבסופם נחתם הסכם שומה עם רשות המיסים שלאחריו יש לשלם את חבות המס הנובעת מאותו ההסכם. לאחרת חתימת הסכם השומה ותשלום המס הנישום זכאי לחסינות פלילית.
לאיזה תקופות מתייחס הגילוי מרצון?
סעיף 225 לפקודה קובע התיישנות פלילית של 10 שנים משנת המס שבה נעברה העברה. רשות המסים קובעת שהעברה התגבשה בשנה שבה לא הוגש דו"ח, כך שלמעשה מדובר על עשר שנים מתום השנה בה לא הוגש הדו"ח, ובפועל – מדובר על 11 שנים כי הדו"ח אמור להיות מוגש בשנה העוקבת.
מה קורה אם רשות המיסים לא מאשרת ההליך?
לנישום לא תהיה חסינות פלילית, עדיין מומלץ להסדיר את חבות המס ולהסיר את העוולה. ויתכן כי במקרה כזה רשות המיסים לא תיקח את התיק להליך הפלילי.
מהן האלטרנטיבות להליך הגילוי מרצון?
ניתן לדווח על ההכנסות ולהגיש דוחות לכל השנים שבהן ההכנסה לא דווחה. חשוב לציין כי במקרה כזה אין חסינות פלילית.
האם ניתן להגיש את הבקשה לבד או שיש לעשות זאת באמצעות מייצג?
באופן כללי, ניתן להגיש לבד. עם זאת בנושאים בהם קיימת חשיפה פלילית וכן בכל מה שקשור להליכי מיסוי ודיוני שומה מול רשות המסים נדרש ידע ובקיאות בנושאי מס ולכן לא מומלץ לפנות באופן עצמאי אלא באמצעות רואה חשבון/עורך דין. רוב הסיכויים שמייצג עם ניסיון ספציפי בתחום גילוי מרצון בשילוב עם מיסוי בינלאומי שעבד ברשות המסים ומכיר את התנהלות המערכת יוכל לחסוך הרבה מאוד כסף בהליך.
על אילו הכנסות יש לדווח לרשות המיסים?
על כל ההכנסות בארץ ובחו"ל שלא דווחו ולא שולם בגינן מס, כגון, הכנסות שהופקו מירושה בחו"ל, מימוש והמרה של קריפטו, חשבונות בנק בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, קצבאות מחו"ל, מכירות נכסים בחו"ל ועוד.
יש לרשות המיסים דרך לדעת על הכנסות מחו"ל אם לא אדווח אליהן באופן יזום?
כן! כחלק מהסכמי חלופי המידע שיש לרשות המיסים עם רשויות זרות רבות בעולם, היא מקבלת מידע באופן שוטף על פעילות של תושבי ישראל. הסכמים אלו כוללים את ה-CRS של ארגון ה-OECD, את ה-FATCA האמריקאית ועוד. על פי הידוע לנו, רשות המסים בתהליכים של איסוף מידע מבורסאות קריפטו על מנת לשים את ידה ביום מן הימים על מעלימי ההכנסות מקריפטו.
למה חשוב לשים לב כשהגילוי מרצון כולל הכנסות מחו"ל?
יש לשים לב להוראות אמנות המס הרלוונטיות עם המדינות הזרות, סוגיות זיכוי מס זר, מסלולי דיווח שונים (לדוגמה, שכר דירה מחו"ל), כלל הדברים הללו יכולים להסתכם בסכומים משמעותיים. לכן, חשוב לפנות למשרד שמומחה במיסוי בינלאומי, בשביל לקבל את המענה המקיף ביותר.
אוקיי עשיתי גילוי מרצון, מה הלאה?
ראשית, יש צורך לשלם את תשלום המס. כמו כן, לעיתים הכסף לא נמצא בארץ ועל מנת להביא אותו לבנקים בישראל יהיה צורך באישור רואה חשבון על מקור הכספים או אישור לבנק בכל הקשור לנתיב הכסף שמקורו בקריפטו או בהכנסות אחרות.
מה קורה אם לא משלמים את המס שנקבע?
אם לא משולם המס, החסינות הפלילית מתבטלת, ורשות המסים רשאית להשתמש במידע שנמסר בבקשה כראיה בהליך פלילי או אזרחי.
אם אני לא רוצה לדווח עכשיו האם יהיו נהלים נוספים בעתיד?
תוקפו של הנוהל קצוב בזמן. הנוהל בתוקף מתאריך 25.8.25 ועד לתאריך 31.8.26. רשות המסים ציינה בעבר כי לא יהיו יותר נהלי גילוי מרצון. על פי הידוע לנו, רשות המסים פועלת לשנות את החקיקה הקיימת ולהוסיף סעיפים אשר יבהירו את הסנקציות למי שירצה להסדיר חבות מס בעתיד כשלא יהיה נוהל גילוי מרצון (מדובר בסנקציות משמעותיות מעבר להליך הפלילי שלא תינתן בגינו חסינות).
האם ניתן לבצע הליך גילוי מרצון יותר מפעם אחת?
לא. ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון פעם אחת בלבד.
האם יש גילוי מרצון רק בישראל?
לא, מדינות רבות בעולם מנהיגות נהלי גילוי מרצון. חלקן מנהיגות נהלים זמנים, בדומה למתכונת הישראלית, אחרות מנהיגות נהלים קבועים ויש מדינות שאף משלבות בין השניים ולצד הנהלים הקבועים שלהן מפרסמות נהלים זמניים לדברים ספציפיים.
משרדנו כולל עו"ד ורו"ח וסייע בעבר לנישומים רבים בהסדרת חבות המס שלהם מול רשות המיסים. כאשר הנושא כולל בתוכו גם הכנסה שקשורה למדינה זרה, כחלק ממומחיותינו במיסוי בינלאומי, אנו יכולים להסתכל על התמונה המלאה ולתת ללקוחתנו מענה מקיף אף יותר באמצעות עורכי הדין ורואי החשבון במשרדנו. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.
