תחום מחירי העברה הוא תת תחום בענף המיסוי הבינלאומי שמתמקד במצבים שהם מבוצעות עסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים ועולה השאלה איזה חלק מהרווח יש לייחס לכל צד בעסקה. לנישומים שרוצים לקבל וודאות לגבי אסטרטגית מחירי העברה שלהם יכולים להגיש בקשה לאישור מקדמי מרשות המיסים. באישור זה קובעת רשות המיסים האם התמחור של העסקה נעשה בהתאם לעיקרון אורך הזרוע.
מהו אישור מקדמי?
אישור מקדמי, באנגלית Advance pricing arrangement או APA, הוא הסכם בין הנישום לרשויות המס בנוגע לקריטריונים הקשורים במחירי ההעברה של עסקאות בינלאומיות בין הנישום לבין צדדים קשורים, כגון שיטת התמחור, עסקאות ברות השוואה ועוד. המטרה של אישור מקדמי הוא לתת לנישום וודאות בנושאים הללו למשך תוקפו של האישור המקדמי. תוקפו של האישור משתנה בין מקרה למקרה.
קיימים שלושה סוגים של אישורים מקדמיים:
- אונילטרלי (Unilateral APA) – הסכם בין הנישום לרשות מס במדינה בה הוא ממקום.
- בילטראלי (Bilateral APA) – הסכם בין הנישום, רשות המס בה הוא ממוקם, הצד הקשור ורשות המס במדינה בה הצד הקשור ממוקם.
- מולטילטרלי (Multilateral APA) – הסכם בין הנישום, רשות המס בה הוא ממוקם ושניים או יותר צדדים קשורים ורשויות המס במדינות בהן הם ממוקמים.
עיקריי ההליך מפורטים בקווי ההנחיה של ה-OECD, עם זאת, לרשויות המס השונות בעולם כללים משלהן לאופן הטיפול בבקשות. כך לדוגמה, רשויות מסוימות דורשות תשלום עבור ההליך, כגון ארה"ב, שבה הליך זה עולה כמאה אלף דולר. בנוסף, לא כל רשויות המס מאפשרות הגשת בקשה לאישור מקדמי או מאפשרות הגשה שלכל סוגי האישורים שצוינו לעיל.
אישור מקדמי בישראל
על פי סעיף 85א(ד) לפקודת מס הכנסה, נישום שהוא צד לעסקה יכול לפנות למנהל ולבקש אישור מוקדם שהמחיר של עסקה בין צדדים קשורים הוא בהתאם לתנאי השוק.
הבקשה צריכה להכיל את כל העובדות והפרטים בנוגע לעסקה, אופן קביעת המחיר, מסמכים, הסכמי עסקה או טיוטת הסכם, אישורים, הצהרות והערכות, המנהל רשאי לדרוש מסמכים ופרטים נוספים.
מיום הגשת הבקשה וכל המסמכים הנדרשים, צריך המנהל להודיע על החלטתו ונימוקיה תוך 120 יום. המנהל יכול להאריך את המועד החזרת התשובה עד ל180 ימים, אך עליו להודיע על כך למגיש הבקשה לפני תום 120 הימים.
אם חלף המועד שנקבע והמנהל לא החזיר תשובה, הדבר ייחשב כאישור לכאורה לכך שהעסקה המדוברת נעשתה בתנאי שוק. את הבקשה יש להגיש למחלקת מחירי העברה, מיסוי תאגידים בחטיבת שומה וביקרות.
יתרונות של הליך אישור מקדמי
היתרונות של הליך זה כוללים:
- וודאות עבור הנישום – ההליך נותן לנישום וודאות לפרק זמן מסוימים כי התמחור שבוצע בעבור עסקה מסוימת הוא בהתאם לעיקרון אורך הזרוע.
- הסכמים בילטרליים ומולטילטרליים יכולים למנוע בעיות של כפל מס שכן כל תחומי השיפוט הרלוונטיים משתתפים בתהליך.
חסרונות של הליך אישור מקדמי
בין חסרונותיו של ההליך:
- הסכם אונילטרלי הכולל את רשות המיסים של רק צד אחד לעסקה, יכול להוביל לכפל מס אם הרשות במדינה האחרת לא תסכים עם ההסכם.
- ההליך עלול להיות יקר ולקחת פרק זמן ממשוך.
הליכי הסכמה הדדית (Mutual agreement procedure)
אי אפשר לדבר על אישור מקדמי מבלי לדון בקצרה גם על הליכי הסכמה ההדדית. להליכי הסכמה הדדית, בשונה מאישורים מקדמיים, פונים נישומים במצבים שכבר נוצר מצב של כפל מס בשביל לפתור את הסוגייה. ניתן לפנות לרשות המיסים לצורך ביצוע הליכים אלו כאשר נוצר כפל מס ממגוון סיבות, כגון, מחירי העברה, הבדלים בסיווגי ההכנסות בין מדינות וכדומה.
בקשתו של הנישום נבחנת על ידי רשות המיסים ואם הבקשה מוצדקת, תפעל רשות המיסים לצורך טיפול בסוגייה. אם המיסוי בישראל לא תואם את אמנת המס בין ישראל והמדינה האחרת, רשות המיסים תפנה לפקיד השומה ותנחה אותו בדבר אופן הפעולה הנדרש. אם המיסוי במדינה אחרת לא תואם את האמנה, רשות המיסים תפנה לרשויות המס של אותה מדינה ותשתדל לפתור ביחד איתה את הסוגייה.
כדאי לשים לב כי אם רשות המיסים בישראל פונה לרשות המיסים של המדינה האחרת, הנישום שהגיש את הבקשה לא זכאי לקחת חלק בתהליך. עם זאת, בהתאם לשיקולה של רשות המיסים, היא יכולה לאפשר לנישום לעלות את טענותיו על הכתב ולהעבירו לרשויות המס של המדינה האחרת.
הליכי הסכמה הדדית ואישורים מקדמים יכולים לתת מענה לבעיות דומות אך לא זהות ומתאימים לסוגים שונים של מקרים. הבחירה לאיזה הליך לפנות והאם בכלל לפנות להליך כלשהו תלויה בנסיבות המקרה, לכן חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום מחירי העברה שיכול לסייע בבחירת אופן הפעולה המתאים ביותר עבורכם.
משרדנו מומחה במיסוי ישראלי ובינלאומי ומציע ללקוחותינו מעטפת מלאה בכל הקשור במחירי העברה. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.
