רילוקיישן מישראל לתאילנד

רילוקיישן מישראל לתאילנד

בשנים האחרונות, תאילנד הפכה ליעד מבוקש עבור ישראלים המחפשים רילוקיישן – בין אם למטרות עבודה, השקעות, פרישה או שיפור איכות החיים. עלות המחיה הנמוכה יחסית, האקלים הטרופי, התרבות העשירה והנופים המרהיבים הופכים את תאילנד לאטרקטיבית במיוחד. עם זאת, כמו כל רילוקיישן, המעבר לתאילנד דורש תכנון מוקדם והבנה מעמיקה של ההשלכות המשפטיות, המיסויות והכלכליות. במאמר זה נפרט את הדברים העיקריים שצריך לדעת לפני רילוקיישן לתאילנד.

מה כולל תהליך הרילוקיישן לתאילנד?

תהליך המעבר מישראל לתאילנד כולל מספר שלבים מהותיים. ראשית, יש לבצע בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה בתאילנד, עלויות המחיה (שמשתנות משמעותית בין בנגקוק לערים קטנות יותר), מערכת המס התאילנדית, אפשרויות החינוך (במיוחד למשפחות עם ילדים), שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בתאילנד – קבלת ויזה מתאימה, אשרת עבודה או אפשרויות תושבות ארוכת טווח. בנוסף, חשוב לתכנן את אופן ניהול הכספים והנכסים, וכן להסדיר ביטוחי בריאות פרטיים, שכן מערכת הבריאות הציבורית בתאילנד לרוב אינה זמינה לזרים באותם תנאים כמו לאזרחים מקומיים.

מה הדברים שחשוב לדעת על רילוקיישן לתאילנד?

 

אשרות שהייה

אחד האתגרים המרכזיים ברילוקיישן לתאילנד הוא קבלת אשרת שהייה מתאימה. אם אתם מתכננים להגיע לתאילנד ומעוניינים לשהות בה מעל ל-60 יום, תצטרכו לדאוג לאשרת שהייה (ויזה). מומלץ לדאוג לאשרת שהייה מראש בהתאם לסיבת המעבר. לכל סוג ויזה דרישות שונות – גיל, הכנסה, השקעה מינימלית, חוזה עבודה, ביטוח בריאות ועוד. חשוב לבחור את האשרה המתאימה ביותר לנסיבות האישיות שלכם.

נכסים בתאילנד

אם ברצונכם לרכוש נכסים בתאילנד, חשוב לדעת שקיימות מגבלות משמעותיות על בעלות של זרים בנדל"ן בתאילנד. זרים אינם רשאים לרכוש קרקע בתאילנד באופן ישיר, אך יכולים לרכוש דירות בבניינים  כל עוד הבעלות הזרה בבניין אינה עולה על 49%.

אפשרויות אחרות כוללות חכירה ארוכת טווח (עד 30 שנה עם אפשרות להארכה) או הקמת חברה תאילנדית (כל עוד יש לחברה גם בעלות תאילנדית, והבעלות הזרה היא 49% או פחות). מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי לפני כל השקעה בנדל"ן בתאילנד.

היבטי מיסוי ברילוקיישן לתאילנד

תמיד בעת מעבר למדינה זרה עולה השאלה האם יש חבות במס בישראל גם לאחר המעבר, והתשובה לכך לרוב תלויה בשאלה – האם ניתקתם תושבות מישראל לצורכי מס או לא.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, לפי פקודת מס הכנסה, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בתאילנד לטווח ארוך, ייתכן שעדיף יהיה לנתק את התושבות מישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל יקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

  • מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
  • המבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים לתאילנד, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

אמנת המס בין ישראל לתאילנד

ישראל ותאילנד חתומות על אמנה למניעת כפל מס. אמנה זו נועדה בין היתר למנוע מצב בו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

חשוב לציין כי לפי האמנה, לרוב הכנסות מעבודה שמבצע תושב ישראל בתאילנד ימוסו בתאילנד, אך ייתכנו מצבים בהם תידרשו לשלם מס גם בישראל (עם זיכוי על המס ששולם בתאילנד) ככל ולא ניתקתם תושבות.

לפי האמנה במקרים בהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות (ישראל ותאילנד) תושבותו תיקבע בהתאם לאמנה, בהתאם לכך:

  • היחיד ייחשב תושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים") ;
  • אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע באף אחד מהמדינות, יחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
  • אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, יחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
  • אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לתאילנד בעברית – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות בעת רילוקשיין?

אם המעבר לתאילנד הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק תושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מתאילנד.

ככל ולא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו בתאילנד בהתאם לאמנת המס בין ישראל ותאילנד.

אם המעבר לתאילנד הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בתאילנד.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בתאילנד

בתאילנד, אדם נחשב לתושב מס תאילנדי אם הוא שוהה בתאילנד 180 יום או יותר בשנה קלנדרית. יחידים תושבי תאילנד חייבים במס על הכנסות מעבודה או עסקים המבוצעים בתאילנד, תעסוקה אצל מעסיק תאילנדי ונכסים הנמצאים בתאילנד. החל מ-1 בינואר 2024, תושבים חייבים במס גם על הכנסה ממקור זר אם היא מועברת לתאילנד. מי שאינו תושב מס בתאילנד חייבים במס רק על הכנסה שמקורה בתוך תאילנד.

בתאילנד יש מס הכנסה אישי פרוגרסיבי. מדרגות המס בתאילנד עבור הכנסות חייבות הן:

  • עד 150,000 באט, פטור ממס.
  • 150,001-300,000 באט – 5%.
  • 300,001-500,000 באט – 10%.
  • 500,001-750,000 באט – 15%.
  • 750,001-1,000,000 באט – 20%.
  • 1,000,001-2,000,000 באט – 25%.
  • 2,000,001-5,000,000 באט – 30%.
  • מעל 5,000,000 באט – 35%.

שיעור מס החברות הבסיסי הוא 20%, אך קיימות הטבות מס משמעותיות לחברות קטנות עם רווחים נמוכים.

בתאילנד, למעט מקרים חריגים, רווחי הון מסווגים תחת אותן מדרגות מס הכנסה. רווחי הון כוללים רווחים מהשקעות כגון ריבית, דיבידנדים ורווחי הון מהעברות של מטבעות קריפטוגרפיים ואסימונים דיגיטליים. עם זאת, רווחים ממכירת מניות הרשומות בבורסה של תאילנד פטורים ממס הכנסה, מה שהופך אותה לאטרקטיבית למשקיעים.

תאילנד אינה מטילה מס ירושה משמעותי, אך קיים מס על ירושות גדולות במיוחד בשיעור של 10%  על נכסים מעל 100 מיליון באט. קיימים פטורים והקלות על מס ירושה, למשל על קרובי משפחה מדרגה ראשונה יחול מס ירושה מופחת בשיעור של 5%.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

ישראל ותאילנד אינן חתומות על אמנת ביטחון סוציאלי, ולכן אין הסדרה של זכויות סוציאליות בין המדינות. משמעות הדבר היא שעליכם לדאוג לביטוח בריאות פרטי בתאילנד, שכן ברוב המקרים לא תהיו זכאים לשירותי בריאות ציבוריים.

העברות כספים מישראל לתאילנד

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בתאילנד מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור. 

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק בתאילנד

פתיחת חשבון בנק בתאילנד אפשרית עבור זרים, אך התהליך עשוי להיות מורכב יותר מאשר בישראל, ומדיניות הבנקים משתנה מסניף לסניף. באופן כללי, הדרישות לפתיחת חשבון בנק בתאילנד כוללות לרוב: דרכון בתוקף, ויזת שהייה ארוכת טווח, כתובת מגורים בתאילנד, הוכחת הכנסה וכו'.

חזרה לישראל

בעת חזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן לתאילנד מציע הזדמנויות רבות – איכות חיים גבוהה בעלות נמוכה יחסית, אקלים נוח, תרבות עשירה ואפשרויות עסקיות מגוונות. עם זאת, זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים.

מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בתאילנד.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל תאילנד. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

מה חשוב לדעת:

מהי המשמעות של ניתוק תושבות לצרכי מס?

ניתוק תושבות פירושו העברת "מרכז החיים" מישראל למדינה אחרת, כך שהיחיד לא ייחשב עוד תושב ישראל לצרכי מס, בהתאם למבחן מרכז החיים. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל, ולא על הכנסות מכל העולם.

במקרים מסוימים, הבנקים בישראל מחויבים לנכות מס במקור בעת העברת כספים לחו"ל, במיוחד כאשר מדובר בהכנסה חייבת לתושב חוץ. עם זאת, קיימים חריגים רבים, ויש אפשרות לקבל פטור או הפחתה בניכוי מס במקור בהתאם לנסיבות.

כן, בישראל ישנן הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, כגון פטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה מוגבלת. מומלץ לבדוק את הזכאות וההטבות הרלוונטיות בהתאם לנסיבות הספציפיות.

יש להסדיר את המעמד בביטוח הלאומי בעת המעבר. תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, אך מי שניתק תושבות אינו חייב בתשלום ואינו זכאי לזכויות.

אם לא נותקה התושבות הישראלית, יש להמשיך ולהגיש דו"חות מס בישראל על הכנסות מכל העולם. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל.

הדרך המרכזית להימנע מכפל מס היא באמצעות ניצול אמנת מס בין ישראל לתאילנד. האמנה מסדירה את חלוקת חבות המס בין המדינות ומאפשרות קיזוז מס ששולם במדינה אחת מהחבות במדינה השנייה.  מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום מיסוי בינלאומי בנוגע לנסיבות הספציפיות.

לאחר ניתוק תושבות, תישלל הזכאות לרוב הזכויות הסוציאליות בישראל, לרבות קצבאות, שירותי בריאות והטבות נוספות. יש לבדוק את ההשלכות ולשקול רכישת ביטוחים פרטיים במדינת היעד.

זרים אינם רשאים לרכוש קרקע בתאילנד, אך יכולים לרכוש דירות בבניינים כל עוד הבעלות הזרה בבנין אינה עולה על 40%. אפשרויות אחרות כוללות חכירה ארוכת טווח או הקמת חברה תאילנדית עם מגבלות מסוימות.

ליצירת קשר

מאמרים אחרונים

רילוקיישן מישראל לצרפת

רילוקיישן מישראל לצרפת

צרפת היא אחת המדינות הפופולריות ביותר לישראלים המבקשים רילוקיישן לאירופה, בין אם לצורך תעסוקה, השקעה,

רילוקיישן מישראל לקנדה

רילוקיישן מישראל לקנדה

קנדה מציעה אפשרויות מגוונות לישראלים השוקלים מעבר לחו"ל, בין אם למטרות עבודה, השקעות, לימודים, פרישה

להתייעצות עם מומחה במסים