רילוקיישן מישראל לגרמניה

גרמניה, כמדינה מרכזית באיחוד האירופי, מציעה מגוון הזדמנויות למהגרים השוקלים מעבר אליה אם לצורכי תעסוקה, השקעה, לימודים, או שיפור איכות החיים. המדינה מתאפיינת בכלכלה יציבה, מערכת רווחה מפותחת ושוק עבודה מגוון, במיוחד בתחומי ההנדסה, הטכנולוגיה והמדעים.

עם זאת, המעבר לגרמניה כרוך באתגרים משמעותיים, כולל מחסום השפה, היכרות עם המערכת הביורוקרטית המקומית והבנה מקיפה של ההשלכות המשפטיות, הפיננסיות והמיסויות הקשורות למעבר. מאמר זה מתאר את השיקולים העיקריים שיש לטפל בהם לפני ביצוע המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן לגרמניה?

תהליך הרילוקיישן כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה בגרמניה, עלויות המחיה (אשר משתנות בין ערים שונות), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. ניתוק תושבות ישפיע בין היתר על חובות מס הכנסה, ביטוח לאומי ותכנון עיזבון. עליך גם לתכנן כיצד לנהל את הכספים, הנכסים וביטוח הבריאות הפרטי שלך. בגרמניה, לזרים בעלי סוגי אשרות שהייה מסוימות קיימת גישה למערכת הבריאות הציבורית, למשל אם הם עובדים, סטודנטים או בעלי תושבות קבע.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בגרמניה – קבלת היתר עבודה, תושבות זמנית או קבועה, ויזה או אזרחות, לפי העניין. לכל סוג ויזה יש דרישות שונות – גיל, השכלה, הכנסה, השקעה מינימלית, חוזה עבודה וביטוח בריאות וכו'. חיוני לבחור את הויזה המתאימה ביותר לנסיבות הספציפיות שלכם. לאחר מספר שנות תושבות חוקית בגרמניה, תוכלו לבחון אפשרות להגיש בקשה לאזרחות גרמנית, בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים כגון ידיעת השפה הגרמנית, יכולת כלכלית עצמאית והיעדר עבר פלילי.

היבטי מיסוי ברילוקיישן לגרמניה

בכל מעבר למדינה זרה, עולה השאלה האם עדיין יהיו לכם חובות מס בישראל לאחר המעבר. התשובה תלויה בדרך כלל בשאלה האם ביטלתם את תושבותכם בישראל.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בגרמניה לטווח ארוך, כדאי לשקול ניתוק תושבות בישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל ייקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

• מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
• מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים לגרמניה, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל לגרמניה

בין ישראל לגרמניה קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה בין היתר למנוע מצב בו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

על פי האמנה, הכנסות מעבודה שנצברו על ידי תושב ישראל העובד בגרמניה ממוסות בדרך כלל בגרמניה, בתנאי שהעבודה מתבצעת פיזית שם. עם זאת, במקרים מסוימים, אם העובד נמצא בגרמניה פחות מ-183 ימים במצטבר בתקופה של 12 חודשים ועומד בקריטריונים אחרים, ישראל רשאית לשמור על זכויות המיסוי. יש לבחון את המצב הספציפי באופן פרטני.

בנוסף, האמנה מתייחסת גם לתושבות כפולה במקרים בהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות, ומציעה את הכללים הבאים כשובר שוויון לקביעת התושבות:

• היחיד ייחשב תושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");
• אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע באף אחת מהמדינות, יחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
• אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, יחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
• אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לגרמניה – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר לגרמניה הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק את התושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מגרמניה.

ככל שלא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו בגרמניה, בהתאם לאמנת המס בין ישראל לגרמניה.

אם המעבר לגרמניה הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בגרמניה.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בגרמניה

בגרמניה, אדם ייחשב תושב לצורכי מס אם יש לו מקום מגורים שזמין עבורו או יש לו מקום מגורים קבוע בגרמניה. ניתן להניח זאת אם האדם נוכח פיזית בגרמניה במשך יותר משישה חודשים בכל שנה קלנדרית, או לתקופה רצופה של שישה חודשים במהלך סוף השנה.

שיעורי מס הכנסה אישי

בגרמניה פועלת מערכת מס הכנסה פרוגרסיבית, כאשר שיעורי המס נעים בהתאם לרמת ההכנסה. מדרגות המס (בשנת 2025) הן:

• 0-12,096 אירו – פטור ממס.
• 12,096-68,429 אירו – שיעור המס נע בין 42%-14%.
• 68,430-277,825 אירו – 42%.
• מעל 277,826 אירו – 45%.

רווחי הון

 

בגרמניה רווחי הון שונים ממוסים באופן שונה. ביניהם:

רווח הון ממכירת מקרקעין (נדל"ן) – רק אם הנכס יימכר תוך פחות מ-10 שנים ממועד הרכישה יחול מס רווח הון בהתאם לשיעור המס השולי.

רווח הון ממכירת מניות/השקעות פיננסיות – תושב גרמניה יחויב בשיעור מס קבוע של 25% (בתוספת 5.5% היטל סולידריות). אך יש לו פטור שנתי של 1,000 אירו. לעומת זאת, תושב חוץ שמוכר מניות בחברה גרמנית שבה יש לו אחזקה של 1% ומעלה יחויב במס על 60% מרווח (אלא  אם יש לו פטור לפי אמנת המס).

שיעור מס החברות בגרמניה מוטל בשיעור אחיד של 15%, ועליו מתווסף היטל סולידריות בשיעור 5.5%.

בגרמניה מוטל מס ירושה פרוגרסיבי על יורשים ומוטבים המקבלים נכסים, כולל נכסים בגרמניה גם אם היורש או המוריש אינם תושבי המדינה. שיעור המס נע בין 7% ל-50% בהתאם לקרבה המשפחתית ולשווי הנכסים, עם פטורים משמעותיים לבני משפחה קרובים.

להרחבה בנושא מס ירושה בגרמניה קראו מאמר "מס ירושה בגרמניה – מה חשוב לדעת?"

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל לגרמניה קיימת אמנת ביטחון סוציאלי. ההסדר באמנה עם גרמניה נועד למנוע מצב בו תושב ישראל יהיה כפוף בו זמנית לשתי המדינות ויחויב בתשלום דמי ביטוח בשתיהן או לחילופין לא זכאי לביטוח בשתי המדינות.

העברות כספים מישראל לגרמניה

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בגרמניה מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק בגרמניה

פתיחת חשבון בנק בגרמניה אפשרית לזרים, אך לרוב נדרש להציג אישור רישום כתובת (Anmeldung) שניתן להוציא במשרד הרישום העירוני המקומי. בנוסף, ייתכן שתידרש להציג גם מספר זיהוי מס גרמני.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן לגרמניה מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בגרמניה.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל בגרמניה. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות