רילוקיישן מישראל לקנדה

קנדה מציעה אפשרויות מגוונות לישראלים השוקלים מעבר לחו"ל, בין אם למטרות עבודה, השקעות, לימודים, פרישה או שיפור איכות החיים. יתרונות כמו איכות חיים גבוהה, כלכלה יציבה,  שירותי בריאות מצוינים, קהילות יהודיות גדולות יחסית והזדמנויות קריירה נהדרות מושכים ישראלים רבים.

עם זאת, מעבר לקנדה דורש היערכות יסודית והיכרות עם ההיבטים המשפטיים, הפיננסיים והמיסויים הכרוכים בכך. במאמר זה נסקור את הנקודות המרכזיות שיש לקחת בחשבון לפני המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן לקנדה?

תהליך הרילוקיישן כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, יש לבצע בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה בקנדה, עלויות המחיה (אשר משתנות בין ערים), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. בנוסף, חשוב לתכנן את אופן ניהול הכספים והנכסים, וכן להסדיר ביטוחי בריאות פרטי. בקנדה, תושבי קבע ואזרחים זכאים לביטוח בריאות ציבורי. זרים כמו תושבים זמנים או מבקרים צריכים לדאוג לביטוח בריאות פרטי.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בקנדה – קבלת היתר עבודה, תושבות זמנית או קבועה, ויזה או אזרחות, לפי העניין. אחד האתגרים העיקריים במעבר לקנדה הוא קבלת אשרת שהייה מתאימה. לכל סוג ויזה יש דרישות שונות – גיל, השכלה, הכנסה, השקעה מינימלית, חוזה עבודה וביטוח בריאות וכו'. חיוני לבחור את הויזה המתאימה ביותר לנסיבות הספציפיות שלכם. 

בנוסף, יש לציין כי החל מ-1 בינואר 2023, קיים חוק איסור רכישת נכס למגורים על ידי תושבים שאינם קנדים, בעיקר באזורים צפופי אוכלוסין. ישנם אזורים ספציפיים בהם החוק חל ובשאר האזורים תושבים שאינם קנדים יכולים לרכוש נכסים למגורים. בנוסף, ישנם חריגים נוספים המאפשרים רכישת נכס למגורים בנסיבות ספציפיות. נכון להיום, איסור זה חל עד ה-1 בינואר 2027.

היבטי מיסוי ברילוקיישן לקנדה

בכל מעבר למדינה זרה, עולה השאלה האם עדיין יהיו לכם חובות מס בישראל לאחר המעבר. התשובה תלויה בדרך כלל בשאלה האם ביטלתם את תושבותכם בישראל.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בקנדה לטווח ארוך, ייתכן שעדיף יהיה לנתק את התושבות מישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל יקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

• מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
• מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים לקנדה, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל לקנדה

בין ישראל לקנדה קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה למנוע מצב בו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

על פי האמנה, הכנסות מעבודה שנצברו על ידי תושב ישראל העובד בקנדה ממוסות בדרך כלל בקנדה, בתנאי שהעבודה מתבצעת פיזית שם. עם זאת, במקרים מסוימים, אם העובד נמצא בקנדה פחות מ-183 ימים במצטבר בתקופה של 12 חודשים ועומד בקריטריונים אחרים, ישראל רשאית לשמור על זכויות המיסוי. יש לבחון את המצב הספציפי באופן פרטני.

בנוסף, האמנה מתייחסת גם לתושבות כפולה. במקרים בהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות, האמנה מציעה כללי שובר שוויון לקביעת תושבות, בהתאם לכך:

• היחיד ייחשב תושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");
• אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע באף אחת מהמדינות, יחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
• אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, יחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
• אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לקנדה בעברית – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר לקנדה הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק את התושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מקנדה.

ככל שלא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו בקנדה, בהתאם לאמנת המס בין ישראל לקנדה.

אם המעבר לקנדה הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בקנדה.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בקנדה

בקנדה, יחיד יחשב לתושב מס אם מקום מגוריו בקנדה (אם יש לו בית, משפחה וקשרים חברתיים או כלכליים בקנדה) או אם שוהה בקנדה 183 ימים או יותר במהלך שנת מס אחת.

מערכת המס של קנדה בנויה ממיסוי פדרלי ומיסוי פרובינציאלי. תושב קנדה ישלם מס פדרלי ובהתאם למחוז בו מתגורר או הרוויח הכנסה ישלם מס פרובינציאלי או טריטוריאלי.  המיסים הפרובינציאלים וטריטוריאליים מחושבים על פי הדו"ח הפדרלי ונגבים על ידי הממשלה הפדרלית (למעט קוויבק). שיעורי המס משתנים בין הפרובינציות.

 מדרגות המס הפדרלי בקנדה עבור הכנסות חייבות הן:

• עד 57,375 דולר קנדי – 14.5%.
• 57,375 – 114,750 דולר קנדי – 20.5%.
• 114,750 – 177,882 דולר קנדי – 26%.
• 177,882- 253,414 דולר קנדי – 29%.
• מעל 253,414 דולר קנדי – 33%.

מס רווחי הון בקנדה חייב במס בשיעור מס שולי (לפי מדרגות  מס). אך, עבור תושבי קנדה רק 50% מהרווחים יהיו כלולים בהכנסה החייבת במס. תושבי חוץ חייבים במס רווחי הון אם מכרו נכס קנדי (כמו למשל נכס נדל"ן בקנדה).

שיעור מס החברות הפדרלי הבסיסי מתחיל ב-38%, אך ממנו מופחת שיעור מס כללי של 13% ומיסוי מחוזי של 10%, כך ששיעור מס החברות נטו הוא 15%. חשוב לציים ששיעורי המס משתנים בין פרובינציות.

למרות שבקנדה אין מס ירושות, מתנות או מס עיזבון, מערכת המיסויית הקנדית מפעילה מנגנון חלופי. בעת פטירתו של המוריש, מתייחסים לנכסיו כאילו נמכרו במועד הפטירה בשווי השוק. כתוצאה מכך, העיזבון חייב בתשלום  מס על רווחי הון בגין כל רווחי ההון שנצברו עד למועד פטירה. בכך בפועל נוצר חיוב מס משמעותי על עיזבונו של המוריש.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל לקנדה קיימת אמנת ביטחון סוציאלי (פרט למחוז קוויבק). ההסדר באמנה עם קנדה נועד למנוע מצב בו תושב ישראל יהיה כפוף בו זמנית לשתי המדינות ויחויב בתשלום דמי ביטוח בשתיהן או לחילופין לא זכאי לביטוח בשתי המדינות.

העברות כספים מישראל לקנדה

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בקנדה מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק בקנדה

פתיחת חשבון בנק בקנדה אפשרית לזרים. באופן כללי, הדרישות לפתיחת חשבון בנק בקנדה כוללות לרוב הגשת מסמכים כגון: דרכון בתוקף, ויזה/אשרת שהייה, ומספר ביטוח לאומי (SIN) אם מתכננים לעבוד בקנדה ולייצר הכנסה.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן לקנדה מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בקנדה.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל קנדה. בעל ניסיון רב בתחום המיסוי הבינלאומי, יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי, ניתוק תושבות, והתמודדות עם כל ההיבטים המשפטיים והפיננסיים של המעבר. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות