רילוקיישן מישראל ליוון

בשנים האחרונות, יוון הפכה ליעד מבוקש עבור ישראלים המעוניינים לבצע רילוקיישן – בין אם למטרות עבודה, השקעות, לימודים, פרישה או שיפור איכות החיים. יתרונות כגון עלות מחיה נמוכה משמעותית בהשוואה לישראל, אורח חיים ים תיכוני רגוע, מזג אוויר חם לאורך כל השנה וגישה נוחה לטבע ולחיים עירוניים מושכים ישראלים רבים.

עם זאת, מעבר ליוון דורש היערכות יסודית והיכרות עם ההיבטים המשפטיים, הפיננסיים והמיסויים הכרוכים בכך. במאמר זה נסקור את הנקודות המרכזיות שיש לקחת בחשבון לפני המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן ליוון?

תהליך הרילוקיישן כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה ביוון, עלויות המחיה (אשר משתנות בין ערים כמו אתונה, סלוניקי ואזורי איים), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. בנוסף, חשוב לתכנן את אופן ניהול הכספים והנכסים, וכן להסדיר ביטוחי בריאות פרטי. ביוון, ביטוח בריאות ציבורי זמין גם לתושבים זרים, אך ייתכן שלא יקבלו כיסוי מלא באופן מידי. מרבית התושבים ביוון מעדיפים ביטוח בריאות פרטי עבור קבלת שירותים מהירים יותר ומקצועיים יותר.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי ביוון – זה כולל קבלת אשרת שהייה או היתר שהייה מתאימים, כגון אשרת עבודה, גולדן ויזה (באמצעות השקעה בנדל"ן), אשרת נווד דיגיטלי, אשרת סטודנט או תושבות.

בהקשר זה, אחד האתגרים העיקריים במעבר ליוון הוא קבלת אשרת השהייה המתאימה. לכל סוג ויזה דרישות שונות – גיל, השכלה, הכנסה, השקעה מינימלית, חוזה עבודה, ביטוח בריאות ועוד. חיוני לבחור את הויזה המתאימה ביותר לנסיבותיך ולארגן אותה מראש.

ביוון יש תוכנית ויזת שהייה בשם "Golden Visa" לאזרחים שאינם תושבי האיחוד האירופי שמשקיעים בנדל"ן. בשנת 2024 התוכנית עברה שינויים המקשיחים את התנאים לרכישת נדל"ן והקניית אשרת זהב לתושבים זרים. לפי התוכנית רף ההשקעה המתבקש עבור הקניית הויזה משתנה בהתאם לאזורים שונים ביוון.

להרחבה בנושא קראו מאמר "שינוי תוכנית ויזת הזהב ביוון"

היבטי מיסוי ברילוקיישן ליוון

תמיד בעת מעבר למדינה זרה עולה השאלה האם יש חבות במס בישראל גם לאחר המעבר, והתשובה לכך לרוב תלויה בשאלה – האם ניתקתם תושבות מישראל לצורכי מס או לא.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע ביוון לטווח ארוך, ייתכן שעדיף יהיה לנתק את התושבות מישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל יקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

• מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
• מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים ליוון, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל ליוון

בין ישראל ליוון קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה למנוע מצב בו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

על פי האמנה, הכנסות מעבודה שנצברו על ידי תושב ישראל העובד ביוון ממוסות בדרך כלל ביוון, בתנאי שהעבודה מתבצעת פיזית שם. עם זאת, במקרים מסוימים, אם העובד נמצא ביוון פחות מ-183 ימים בתקופה של 12 חודשים ועומד בקריטריונים אחרים, ישראל רשאית לשמור על זכויות המיסוי. יש לבחון את המצב הספציפי באופן פרטני.

האמנה מתייחסת גם לתושבות כפולה. במקרים בהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות, האמנה מציעה כללי שובר שוויון לקביעת תושבות, בהתאם לכך:

• יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים") ;
• אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, היחיד ייחשב תושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, או אם אין לו בית קבע באף אחד מהמדינות, יחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
• אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, יחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
• אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

האמנה קובעת גם מגבלות על שיעורי ניכוי מס במקור:

• דיבידנדים 5%-10% בהתאם לגודל האחזקה
• ריבית 10%
• תמלוגים 7%לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ליוון בעברית – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר ליוון הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק תושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מיוון.

ככל ולא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו ביוון בהתאם לאמנת המס בין ישראל ויוון.

אם המעבר ליוון הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס ביוון.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס ביוון

אם אדם מתגורר באופן קבוע (מרכז אינטרסים חיוניים) ביוון או ששהה שם יותר מ-183 ימים בשנה קלנדרית, הוא נחשב לתושבי מס. בעוד שתושבים שאינם תושבים חייבים במס רק על הכנסות שהרוויחו בתוך יוון, תושבי מס חייבים במס על כל הכנסתם.

ביוון יש מס הכנסה אישי פרוגרסיבי, עם מדרגות המס הבאות (שיעורים לשנת 2024):

• 9% עד 10,000 אירו
• 10,001–20,000 אירו: 22%
• 20,000–30,000 אירו: 28%
• 30,000–40,000 אירו: 36%
• מעל 40,000 אירו: 44%

מס רווחי הון חל על רווחים שהופקו ממכירת נכסים הקשורים לנדל"ן (נדל"ן וניירות ערך). מס רווחי הון ממוסה בדרך כלל בשיעור של 15%. ישנם מגוון פטורים והפחתות החלים על מכירת נכסים אלה, במיוחד אם הם מקום המגורים העיקרי של הבעלים.

הכנסה זרה המתקבלת על ידי תושבי מס יוון חייבת במס בעיקרה ביוון, אך זכאית לפטור או זיכוי אם אמנת המס הכפול הרלוונטית עם הרשות הזרה, כגון זו עם ישראל, מספקת לכך סמכות לפטור או זיכוי מס כאמור.

הכנסה ממקורות זרים המתקבלת על ידי, או המיוחסת, לתושבי מס יוון חייבת בדרך כלל במס ביוון, אם כי היא עשויה להיות חייבת במס או זכאית לפטור או זיכוי עבור המסים ששולמו בחו"ל, בהתאם לאמנת המס הכפול החלה.

שיעור מס החברות ביוון הוא 22%, בעוד שבמקרים מסוימים, יש לשלם מס נוסף וכן תרומות לאומיות.

ביוון קיים מס ירושה, ששיעוריהם תלויים בקשר בין המנוח ליורש ובשווי הירושה. בני משפחה קרובים זוכים לפטורים רבים יותר ושיעורים נמוכים יותר.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל ליוון לא קיימת אמנת ביטחון סוציאלי. לכן, יש לדאוג לביטוח בריאות פרטי במדינת היעד. דבר שעשוי להוביל לכפל ביטוח לאומי, ולכן אם בכוונתך להגר ליוון יש לנתק תושבות בישראל גם מול בביטוח לאומי.

העברות כספים מישראל ליוון

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק ביוון מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק ביוון

פתיחת חשבון בנק ביוון אפשרית עבור זרים, אך התהליך עשוי להיות מורכב יותר מאשר בישראל, ומדיניות הבנקים משתנה בין הבנקים השונים. באופן כללי, הדרישות לפתיחת חשבון בנק ביוון כוללות לרוב הגשת מסמכים כגון: דרכון בתוקף, הוכחת כתובת ומספר זיהוי מס יווני (AFM). בנוסף, בנקים עשויים לבקש מסמכים נוספים, כולל הוכחת הכנסה או רישום עסק, בהתאם לנסיבות הספציפיות.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן ליוון מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים ביוון.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל יוון. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות