ארגון מחדש ושינויי מבנה – סעיף 104

המאמר נועד להציג תמונה פרקטית וברורה, לשלב דגשים יישומיים ולהצביע על נקודות תכנון מרכזיות – במיוחד כאשר המהלך משתלב עם גיוס הון, כניסת משקיעים, אקזיט או הנפקה.

טעויות נפוצות שכדאי להכיר מראש

• ערבוב תמורה – קבלת תמורה שאינה מניות בלבד (לרבות מזומן, זכויות או הטבות אחרות) במקום שבו נדרש "מניות בלבד", עלולה לשלול את דחיית המס.
• תזמון מהלכים – ביצוע פעולות מהותיות בתקופת ההגבלה (למשל גיוס הון, שינויי הון/הקצאות, או מהלכי מיזוג ומכירה) ללא תכנון מוקדם, עלול להוביל להפרה של תנאי ההחזקה או החזקת הנכס.
• שווי לא מגובה – היעדר תשתית לשווי הנכס או המניות (ולעתים גם היעדר חוות דעת/הערכת שווי במקרים המתאימים), עלול ליצור מחלוקות מול רשות המסים ולפגוע בעמידה בתנאי "יחס השווי".
• הפרת תנאי "החזקת הנכס" – מכירה, העברה או שינוי מהותי בנכס שהועבר בתוך תקופת ההגבלה, ככל שנדרש שהחברה הקולטת תחזיק בנכס, עלולים להביא לביטול דחיית המס.

החלופות הנפוצות והמרכזיות לביצוע שינוי מבנה בדחיית מס

העברת נכס על ידי יחיד או חברה כנגד הקצאת מניות (סעיף 104א לפקודה)

מסלול זה, המהווה אבן יסוד בדיני שינויי המבנה, מאפשר לבעל נכס (יחיד או חברה) להעביר את הנכס לחברה (החברה הקולטת), ולקבל בתמורה מניות בלבד, מבלי שההעברה תסווג כ"מכירה" החייבת במס במועד זה.

תנאים מצטברים להחלת הסעיף:

• העברת מלוא הזכויות – המעביר נדרש להעביר את מלוא זכויותיו בנכס לחברה הקולטת.
• תמורה במניות בלבד – התמורה היחידה המוענקת למעביר בגין הנכס היא הקצאת מניות בחברה הקולטת. קבלת כל תמורה נוספת, כגון מזומן או זכויות אחרות, פוסלת את תחולת ההסדר.
• יחס שווי – שווי השוק של המניות המוקצות למעביר חייב להיות זהה לשווי השוק של הנכס המועבר.
• שיעור החזקה מינימלי לאחר ההעברה – מיד לאחר ההעברה, על המעביר להחזיק ב-90% לפחות מכל אחת מהזכויות בחברה הקולטת (זכות למניות, לרווחים, למינוי דירקטורים, להצבעה וכיו"ב).
• תקופת הגבלה – במשך שנתיים ממועד ההעברה, נדרש המעביר להמשיך ולהחזיק לפחות ב-25% מכל אחת מהזכויות בחברה הקולטת. כמו כן, החברה הקולטת מחויבת להחזיק בנכס המועבר למשך כל אותה תקופה. הפרת תנאים אלו עלולה להוביל לביטול רטרואקטיבי של דחיית המס.

דוגמאות שכיחות להפרה של תנאי תקופת ההגבלה (תלויות נסיבות ומסלול):

• דילול משמעותי של החזקות המעביר/ים בחברה הקולטת בתוך תקופת ההגבלה (למשל עקב הקצאת מניות/סבב גיוס), באופן שמוריד מתחת לרף ההחזקה הנדרש.
• מכירת הנכס שהועבר על ידי החברה הקולטת בתוך התקופה שבה היא נדרשת להחזיק בנכס.
• שינוי מבני נוסף או העברה נוספת המשפיעים על תנאי ההחזקה או על זהות המחזיקים, ללא בדיקה מוקדמת של ההשלכות לפי חלק ה'2.

העברת נכס משותף על ידי מספר בעלים (סעיף 104ב(א) לפקודה)

סעיף זה מרחיב את העיקרון של סעיף 104א ומאפשר למספר בעלים של נכס משותף (לרבות שותפות רשומה או לא רשומה) להעבירו במאוחד לחברה קולטת, בתמורה למניות.

תנאים מצטברים להחלת הסעיף:

• העברת מלוא הזכויות בנכס המשותף – כלל הבעלים נדרשים להעביר את מלוא זכויותיהם בנכס.
• תמורה במניות בלבד ויחס שווי – בדומה לסעיף 104א, התמורה היחידה היא מניות, ושווי המניות המוקצות לכל מעביר חייב להיות זהה לשווי חלקו בנכס.
• שימור יחס ההחזקות – יחס ההחזקות של כל אחד מהמעבירים בזכויות בחברה הקולטת, מיד לאחר ההעברה, יהיה זהה ליחס החזקותיו בנכס המשותף טרם ההעברה.
• תקופת הגבלה – בדומה לסעיף 104א, תחול תקופת צינון של שנתיים, שבמהלכה נדרשים המעבירים להחזיק במצטבר לפחות 25% מזכויות החברה, והחברה נדרשת להחזיק בנכס.

*הרחבה: העברת מניות המוחזקות במשותף (סעיף 104ב(ג)(1) לפקודה)

סעיף זה מספק פתרון למצב בו מספר בעלי מניות בחברה מסוימת (למשל, חברת החזקות) מעוניינים להעביר את מניותיהם לחברה קולטת. מניות אינן "נכס משותף" קלאסי, שכן לכל בעל מניות יש בעלות נפרדת על חבילת המניות שלו. סעיף 104ב(ג)(1) קובע כי לצורך שינוי מבנה, יראו בבעלי המניות כאילו הם מחזיקים בנכס משותף, ובכך מאפשר להם לבצע את ההעברה במסגרת סעיף 104ב(א) וליהנות מדחיית מס.

העברת נכס בין חברות אחיות (סעיף 104ב(ו) לפקודה)

מסלול זה מאפשר העברת נכס בין שתי חברות (או יותר) הנמצאות בבעלות משותפת של אותם בעלי מניות ובאותם שיעורי החזקה (מבנה של חברות אחיות), ללא תמורה כלל. מטרת הסעיף היא לאפשר ארגון מחדש של נכסים בקבוצה, משיקולים עסקיים, ללא חיוב במס.

תנאים מצטברים להחלת הסעיף:

• זהות בבעלות – בעלי הזכויות בחברה המעבירה ובחברה המקבלת, ושיעורי החזקותיהם, חייבים להיות זהים.
• תקופת הגבלה – במשך שנתיים ממועד ההעברה, שיעור ההחזקה של בעלי המניות המקוריים, הן בחברה המעבירה והן במקבלת, לא יפחת מ-25%.

השלכות המס בשינויי מבנה – דחייה ולא פטור

חשוב להדגיש כי שינוי מבנה לפי סעיפים אלו אינו מעניק פטור מלא ממס, אלא דחייה שלו. משמעות הדחייה היא כדלקמן:

• מס שבח ומס רווח הון – אירוע המס נדחה. החברה הקולטת "נכנסת בנעלי" המעביר. יום הרכישה והמחיר המקורי של הנכס כפי שהיו אצל המעביר, "נודדים" אל החברה הקולטת. המס ישולם רק כאשר החברה הקולטת תמכור את הנכס לצד שלישי. באופן דומה, אצל המעביר המחיר המקורי של הנכס שהעביר הופך להיות השווי של המניות שקיבל ליום העברה.
• מס רכישה – במקרה של העברת זכות במקרקעין, על אף דחיית מס השבח, עשויה לחול חבות במס רכישה בשיעור מופחת של 0.5% משווי הזכות המועברת, בכפוף לתנאי הדין, לנסיבות ההעברה ולסיווג הנכס.

בפועל, "דחיית מס" משמעותה שהמס אינו מתבטל אלא נדחה: בסיס המס, יום הרכישה והמחיר המקורי "ממשיכים" עם הנכס או עם המניות, ולכן פעולות עתידיות בנכס או במבנה ההחזקה (לפי העניין) הן אלה שיכולות להציף את החבות במס.

לסיכום, הוראות חלק ה'2 לפקודה מספקות כלים חיוניים וגמישים לארגון מחדש של מבנים תאגידיים. עם זאת, מדובר בהסדרים מורכבים הכוללים תנאים מהותיים ותקופות הגבלה, שהפרתם עלולה להוביל לחיוב במס באופן רטרואקטיבי. לפיכך, ביצוע שינוי מבנה מחייב תכנון קפדני וליווי משפטי ומיסויי מקצועי.

איך מתקדמים נכון?

שינויי מבנה לפי סעיף 104 יכולים להיות כלי יעיל להשגת מטרות עסקיות, אך הם דורשים התאמה מדויקת למסלול הנכון ותכנון מוקפד של תנאים, שווי ולוחות זמנים – במיוחד כשהמהלך משתלב עם גיוס, כניסת משקיעים, אקזיט או הנפקה.

במשרד נמרוד ירון ושות' אנו משלבים ניסיון מצטבר מתפקידים בכירים ברשות המסים, לצד עבודה מקצועית בפירמות ה-Big 4 ובמשרדי עורכי דין, עם ליווי מעשי של חברות פרטיות וציבוריות, ישראליות וזרות, וקרנות הון סיכון גלובליות. למשרד קשרים ענפים עם משרדי רואי חשבון ועורכי דין בארץ ובעולם, וצוות המסייע ללקוחותינו לקבל מעטפת מיסויית מלאה – בגובה העיניים, בשירות אישי ובזמינות של משרד בוטיק.