סכסוך מייסדים בחברת הייטק

החודש ליווינו עסקת Buyout מורכבת בין שני מייסדים של חברת הייטק מצליחה. במסגרת העסקה, אחד המייסדים רכש את חלקו של האחר, לצד גישור בין הצדדים וטיפול בהיבטים העסקיים, התאגידיים והמיסויים של ההיפרדות. הסיפור מובא באישור בעלי המניות. חלק מהפרטים שונו או הושמטו כדי לשמור על סודיות הצדדים והחברה.

שני המייסדים הקימו יחד חברה חדשנית, שהפכה למובילה בתחומה. החברה הצליחה, השותפות ביניהם לעומת זאת, הלכה והתדרדרה. המחלוקת הקשה ביותר הייתה על כיוון ההתפתחות של החברה: אחד המייסדים רצה לעבור לאירופה ולפתוח מרכז מחקר ופיתוח נוסף לחברה, השני סירב בתוקף מחשש לדליפת ידע.

השפעת הסכסוך על החברה

מה שהתחיל כחילוקי דעות בין שני המייסדים הפך בהדרגה למשבר שהשפיע על החברה כולה –  מההנהלה והדירקטוריון ועד העובדים והמשקיעים. המחלוקות נגעו כמעט בכל החלטה: אילו פיתוחים לקדם, האם לבצע רכישות, את מי לגייס, כמה להשקיע בצמיחה, וכיצד לחלק משאבים.

אחרי תקופה ארוכה של ויכוחים וצעדים חד-צדדיים, נוצרו בתוך החברה מחנות. אחד המייסדים עבר לקומה אחרת במשרדים, האווירה הידרדרה, והמתח חלחל להנהלה ולעובדים. בשלב זה הסכסוך כבר התחיל לפגוע בקבלת ההחלטות ולשבש את העבודה השוטפת. גם בישיבות הדירקטוריון כבר אי אפשר היה להסתיר את המצב. הדיונים היו מתוחים, כל החלטה הציפה מחדש את הסכסוך, והמשקיעים התחילו לחשוש ליציבות החברה.

החשש קיבל ביטוי ממשי כשעלתה אפשרות לסבב גיוס נוסף. חלק מהמשקיעים לא רצו להשתתף כל עוד לא היה ברור מי מוביל את החברה ולאן. מבחינתם, הזרמת הון נוסף בנסיבות כאלה הייתה הימור. לצד זאת, עלו גם סיכונים עסקיים ממשיים. אחד החששות המרכזיים היה אובדן ה־Know-how  הייחודי של החברה, בין אם בעקבות עזיבה של אחד המייסדים למתחרה. במקביל גבר החשש שעובדי מפתח יעזבו כתוצאה מחוסר הוודאות ומהמתח המתמשך.

בשלב מסוים כבר היה ברור שכך אי אפשר להמשיך. או שמוכרים את החברה, או שאחד המייסדים ירכוש את חלקו של האחר.

מי קונה את מי, ואיך עושים את זה?

אפשרות אחת הייתה מכירה ישירה של המניות בין שני המייסדים – מסלול פשוט מבחינה תאגידית, אך כזה שמחייב את הרוכש לגייס בעצמו את מלוא המימון לעסקה.

אפשרות אחרת הייתה רכישה עצמית של מניות המייסד היוצא על ידי החברה עצמה. חלופה זו עשויה להקל על אתגר המימון, אך מעלה שאלות תאגידיות ומיסויות שונות – ומחייבת בחינה של מקורות החברה, מגבלות החלוקה וההשלכות על כל אחד מהצדדים.

לכל אחת מהחלופות היו יתרונות וחסרונות. פתרון שמקל על הרוכש מבחינת מימון עשוי להגדיל את חבות המס של המוכר. מבנה שמצמצם מס בטווח הקצר עלול להכביד על תזרים החברה, ומנגנון שמגן על צד אחד עשוי להגביר את אי הוודאות אצל הצד השני.

האתגר לא היה למצוא פתרון נפרד לכל סוגיה, אלא לבנות מבנה אחד שבו כל החלקים עובדים יחד.

איך מחליטים?

בעלי חברות נוטים לחשוב שברגע שהתקבלה החלטה עקרונית על היפרדות, רוב העבודה כבר מאחוריהם. בפועל, ההפך הוא הנכון. מרגע שהצדדים מסכימים שאחד מהם ייצא, מתחיל שלב שבו כל החלטה אחת משפיעה על כמה החלטות אחרות. המחיר משפיע על המימון, המימון משפיע על מבנה העסקה, מבנה העסקה משפיע על המס, והמס משפיע בסוף על השאלה כמה באמת כל צד יקבל.

המורכבות גדלה עוד יותר כאשר מדובר בחברה פרטית עם משקיעים, זכויות עודפות וסוגי מניות שונים, הסכמי SAFE, תוכניות אופציות לעובדים, פעילות בין לאומית או תלות גבוהה בידע ובמערכות יחסים שהמייסד היוצא מחזיק בידיו. במצב כזה, עסקת Buyout אינה רק עסקה של העברת מניות. היא עסקה של העברת שליטה, חלוקת סיכונים, שמירה על יציבות עסקית ותכנון מס מדויק.

כחלק מהשיקולים, צריך גם לקבוע מה יקרה ביום שאחרי ההיפרדות. האם המייסד המוכר ילווה את החברה בתקופת מעבר, אילו שירותי ייעוץ יידרשו ממנו, כיצד יועבר הידע שצבר, והאם תיכלל התחייבות לאי-תחרות ואם כן – באיזה היקף, לאילו תחומים ולכמה זמן. לכל אחת מהשאלות הללו היו השלכות עסקיות ומיסויות שלא ניתן היה להשאיר פתוחות.

אך ברגע שנדמה היה שמבנה ההיפרדות מתגבש, העלינו שאלות שמעטים חושבים לשאול בשלב הזה – שאלות מיסויות שתשובותיהן משפיעות על מבנה העסקה עוד הרבה לפני שמדברים על מחיר. האם החברה נהנית מהטבות מס – ואם כן, כיצד הן משפיעות על בחירת מסלול ההיפרדות? האם יש בין בעלי המניות מי שהוא תושב חוץ או אזרח מדינה זרה – עובדה שעשויה לשנות לחלוטין את תמונת המס!

במקרה שלנו, קיבלנו תשובות שרק סיבכו את התמונה.

החברה קיבלה הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון – עובדה שהשפיעה ישירות על בחירת מבנה העסקה. שיעור המס החל על דיבידנד שחולק מרווחים מוטבים נמוך יותר משיעור המס שחל על רווח הון של בעל מניות מהותי במכירת המניות (בהתעלם מרווחים ראויים לחלוקה – סוגיה נוספת שטופלה). לכן השאלה אם לבצע מכירה ישירה, רכישה עצמית, חלוקת דיבידנד או שילוב ביניהן לא הייתה רק שאלה של מימון, אלא גם שאלה של פערי מס מהותיים.

לכך נוספה עובדה שאחד המייסדים היה אזרח אמריקאי. בארה"ב בניגוד לרוב מדינות העולם, המס נקבע גם בהתאם לאזרחות ולא רק לתושבות. המשמעות היא שלא ניתן  לבחון את העסקה רק דרך דיני המס בישראל. ולכן כל רכיב בעסקה נדרש לבחינה גם במערכת המס האמריקאית.

לאחר שהצדדים הסכימו על עקרון ההיפרדות ועל מי רוכש את מי, נותרה השאלה המרכזית: מה שווי החברה? להלן האפשרויות שעמדו על הפרק והשיקולים שנלוו לכל אחת מהן.

מה שווי החברה?

שווי לפי סבב הגיוס האחרון

עלתה השאלה אם להסתמך על השווי שנקבע בסבב הגיוס האחרון, שנערך כשנה קודם. זו הייתה עסקה אמיתית מול משקיעים חיצוניים, ולכן זו נקודת ייחוס לא רעה בכלל. אלא שהצדדים ראו תמונה אחרת לגמרי.

הרוכש טען שמאז אותו סבב שווי החברה ירד. לטענתו, קצב השינויים בתחום הבינה המלאכותית שחק את חסמי הכניסה והגדיל את הסיכון שחלק מהטכנולוגיה או מהמוצר יאבדו מהייחוד שלהם. המוכר הציג את התמונה ההפוכה. מבחינתו, הפיתוחים החדשים שקידם נועדו לשלב יכולות AI במוצרי החברה, לחזק את היתרון שלה ולפתוח מקורות הכנסה חדשים. לשיטתו, AI לא הפחית את השווי. להפך.

הערכת שווי חיצונית

גם האפשרות להזמין הערכת שווי חיצונית לא פתרה את המחלוקת. הצדדים היו צריכים להסכים על זהות המעריך השווי, היקף הסמכות שלו, ושיטת העבודה שלו. התחלנו לבחון מספר שיטות שונות להערכת שווי.

• אחת האפשרויות הייתה הערכת שווי בשיטת DCF – היוון תזרימי מזומנים עתידיים – למרות שהיא פחות נהוגה בהערכת חברות הייטק. גם שיטה זו תלויה בשורה של הנחות: תחזית הכנסות, שיעורי צמיחה, שיעורי רווחיות, השקעות נדרשות, שווי הפעילות בסוף תקופת התחזית ושיעור ההיוון, לרבות ה-WACC. כל שינוי בפרמטר אחד עשוי לפתוח מחלוקת חדשה.

במקרה הזה, השאלה איך AI ישפיע על ההכנסות, ההוצאות, התחרות והצורך בהשקעות פיתוח הייתה חלק ישיר מהערכת השווי.

• במבי (BMBY) פתרון פשוט על הנייר, אך לא תמיד מתאים בפועל – אחת האפשרויות שנבחנו הייתה התמחרות באמצעות מנגנון במבי (BMBY) או Buy Me Buy You. במסגרתו, אחד מבעלי המניות מציע מחיר עבור המניות והאחר בוחר אם למכור את חלקו במחיר המוצע או לרכוש את חלקו של המציע באותו מחיר. על הנייר, במבי (BMBY) אמור לדחוף לתמחור הוגן – אך בפועל המנגנון אינו תמיד סימטרי: כשלאחד הצדדים יש יתרון במימון, במידע או ביכולת ניהולית, המחיר עשוי להיות הוגן מתמטית אך לא כלכלית. לכן נבחנו גם לוחות הזמנים, מקורות המימון ויכולת הביצוע של כל צד בפועל.

• ודאות לעומת דחיית המס – מנגנון Earn-out מאפשר לפצל את התמורה לשניים: חלק משולם מיד, וחלק נוסף משולם בהמשך – בהתאם לביצועי החברה בפועל. כך ניתן לגשר בין מוכר שמאמין בצמיחה לבין רוכש שאינו מוכן לשלם מראש על תחזיות שטרם התממשו. אך המנגנון מורכב ביישום: צריך להגדיר מראש אילו מדדים יזכו את המוכר בתשלום נוסף, כיצד יחושבו, ואיך מונעים מהרוכש להשפיע על התוצאה לאחר שהשליטה עברה אליו. לצד זאת עולה שאלה מיסויית: ככל שהתמורה העתידית ודאית יותר, כך גדל הסיכון שרשויות המס יראו בה כרווח הון כבר ביום העסקה. ואילו אי-ודאות אמיתית עשויה לאפשר דחיית מס – אך משאירה את המוכר חשוף לכך שהתמורה לא תשולם.

שיקולים נוספים לקביעת השווי

כחלק מהשיקולים עלו הסכמי SAFE שנחתמו עם משקיעים, המעניקים להם זכות לקבל מניות בעתיד. היה צורך לבחון כיצד הסכמים אלה משפיעים על מספר המניות, על שווי ההחזקות ועל הדילול הצפוי.

נוסף על כך, החברה העניקה אופציות לעובדים ולנושאי משרה. גם כאן נדרש להבחין בין אופציות שכבר הבשילו, אופציות שטרם הבשילו, המאגר שנותר להקצאה ותנאים שעשויים להיות מושפעים משינוי השליטה. בנוסף, חלק מהאופציות היו כפופות למנגנון Double Trigger. משמעותו הייתה שהאצה בהבשלה לא תתרחש רק בשל עצם ביצוע העסקה, אלא תדרוש גם אירוע נוסף, כגון פיטורי העובד או הרעה מהותית בתנאי העסקתו לאחר שינוי השליטה.

היה צורך לקבוע כיצד העסקה משפיעה על מנגנוני ההאצה, מה קורה לעובדים המזוהים עם המייסד המוכר, מהו שווי ההון על בסיס דילול מלא – ואילו זכויות קדימה או זכויות עודפות קיימות למשקיעים.

לאחר תהליך ממושך, הצלחנו לגשר בין הצדדים ולהגיע להסכמות. נקבע מי ירכוש את המניות, באיזה שווי, באיזה מבנה וכיצד תתבצע העברת השליטה. נדמה היה שהדרך להשלמת העסקה פתוחה. ואז עלתה הסוגייה שכמעט הפילה את הכול.

חשיפת מס הנוגעת לחברת בת בחו"ל

לחברה הייתה חשיפת מס משמעותית שנבעה מסוגיה הקשורה לחברה בת שלה בחו"ל. היקף החשיפה היה שנוי במחלוקת: בתרחיש האופטימי היה מדובר במיליוני שקלים בודדים ובתרחיש המחמיר, החשיפה גבוהה בהרבה.

הרוכש ראה בכך סיכון מהותי שעלול לשנות את כדאיות העסקה כולה, ודרש שמלוא סכום החשיפה האפשרית יופקד בנאמנות עד לתום תקופת ההתיישנות. המוכר סבר כי הסיכוי להתממשות החשיפה היה נמוך, ולכן לא הייתה הצדקה להפחית את מלוא הסכום מהתמורה או להותיר כספים בנאמנות במשך מספר שנים.

בחנו את הנסיבות, את פעילות חברת הבת ואת הוראות הדין הרלוונטיות. המסקנה הייתה שגם אם סכום החשיפה הפוטנציאלי גבוה, הסיכוי למימושו המלא נמוך – ובמקרה של טענה מצד רשות המסים, עמדו לחברה טיעונים מקצועיים משמעותיים שהיו מובילים, להערכתנו, לפשרה בסכום נמוך משמעותית.

אלא שהערכה מקצועית, מבוססת ככל שתהיה, אינה תמיד מספיקה כדי לגרום לרוכש לשאת בסיכון שאם יתממש יהיה בעל השלכות קטסטרופליות. לאחר שכל יתר הסוגיות נפתרו, נראה היה שהעסקה עומדת להתפוצץ בגלל חשיפה שאיש אינו יודע אם תתממש בכלל.

הפתרון שהצענו היה ביטוח מס – כלי מוכר בעסקאות בינלאומיות, אך עדיין אינו כלי נפוץ במיוחד בעסקאות בישראל. במסגרתו חברת הביטוח בוחנת חשיפת מס מוגדרת, את התשתית העובדתית, את הדין ואת הטיעונים המקצועיים, ומחליטה אם היא מוכנה לקבל על עצמה את הסיכון, בכפוף לתנאי הפוליסה.

שלא כמו ביטוח מצגים ושיפויים כללי – שמכסה סיכונים בלתי ידועים שיתגלו לאחר העסקה – ביטוח מס מתמקד בסוגיה ספציפית שכבר זוהתה ונותחה מראש.

יחד עם חברת ביטוח בינלאומית שאנו מכירים מעסקאות קודמות, ביצענו הליך חיתום מהיר, המבוסס על חוות דעת מקצועית שהכנו: הצגנו את מבנה העסקה, את פעילות חברת הבת, את החשיפה ואת הטיעונים שיעמדו לחברה מול רשות המסים. בסיומו נרכשה פוליסה בעלות שהייתה חלק מזערי מסכום החשיפה הפוטנציאלית.

התוצאה: הרוכש קיבל הגנה מוגדרת מפני החשיפה, המוכר קיבל את מרבית התמורה במועד השלמת העסקה ללא צורך בנאמנות ממושכת – והעסקה יצאה לדרך.

סיכום

כדי להגיע לפתרון, נדרש להחזיק את כל חלקי הפאזל בו-זמנית: מבנה ההחזקות, הסכסוך האישי, חששות המשקיעים, הטבות חוק עידוד השקעות הון, המיסוי האמריקאי, הסכמיSAFE , האופציות, מנגנון Double Trigger, שיטות הערכת השווי, אפשרויות המימון, מנגנון Earn-out וחשיפת המס מחברת הבת בחו"ל.

בכל שלב נדרשנו להבחין בין הרגש לאינטרס, בין שווי תיאורטי למחיר שניתן לממן בפועל, ובין חשיפה מקסימלית על הנייר לסיכון המעשי האמיתי.

עסקאות מורכבות לא נפתרות בכלי אחד. הן נפתרות כשמסתכלים על התמונה המלאה, מבינים כיצד כל החלטה משפיעה על כל האחרות, ומוכנים לחפש פתרונות גם מחוץ לארגז הכלים הרגיל.

במקרה הזה, שילוב של גישור, תכנון עסקה, הערכת שווי, מיסוי ישראלי ובינלאומי וביטוח מס הפך סכסוך שאיים לפגוע בחברה – לעסקה שהצדדים הצליחו להשלים.

לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון בליווי עסקאות מורכבות, סכסוכי מייסדים, תכנון מס ישראלי ובינלאומי ובניית פתרונות משפטיים יצירתיים. אם אתם מתמודדים עם עסקת Buyout, חשיפת מס או מחלוקת בין שותפים, נשמח לסייע.

לשיחת ייעוץ ראשונית – לחצו כאן.