חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פסילת ספרים

פסילת ספרים

פסילת ספרים

פסילת ספרים הוא הליך משפטי רב משמעות. במסגרת פסילת הספרים פוסק פקיד השומה כי ספרי החשבונות של נישום בעל עסק אינם קבילים בעיני מס הכנסה. זהו הליך בעל השלכות כלכליות כבדות ביותר ואף מסוכנות לעסק ולבעליו.

מדוע פסילת ספרים היא כה מסוכנת לבעל עסק?

כתוצאה מפסילת הספרים רשאי מס הכנסה להוציא שומה חדשה על פי מיטב השפיטה.
בהליך זה מתעלם פקיד השומה לעתים מדיווחי העסק על הכנסותיו הוצאותיו ופועל לפי נתונים סטטיסטיים הנמצאים בידיו.
במרבית המקרים יהיה על בעל העסק לשלם יותר למס הכנסה ביחס למס הנגזר מההכנסות אותן דיווח לאותה שנת מס.
בנוסף, לא יותר לבעל העסק לבצע קיזוז מס עם הפסדים משנים קודמות באותה שנת המס וגם זיכויי מס למיניהם להם זכאי בעל העסק יתבטלו.
עסק שספריו נפסלו יפסיד כסף רב בנוסף לקנסות אפשריים ובעלויות ייצוג משפטי ובסנקציות פליליות ככל שאלה יפתחו. לייעוץ מקצועי של יועץ מס או רו"ח – פנה אלינו

במאמר הבא נציג ונפרט את הליך פסילת הספרים, הסנקציות האפשריות, המשמעויות הנלוות ומה ניתן לעשות על מנת לנסות ולסייע לנישום שנקלע להליך זה.

מהו ניהול ספרים ומי חייב בו?

פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ מחייבות כל עוסק ועסק, ללא קשר לסוג ההתאגדות, בניהול ספרים בהתאם לסוג העסק. בליבה של הדרישה עומדות שתי חובות עיקריות:

  1. רישום כל תקבול באשר הוא הקשור לעסק – מזומן, צ'ק, עסקת אשראי בתשלומים, העברה בנקאית. התקבולים כוללים כל סכום שנתקבל, גם תשלומים באפליקציות כמו ביט (של בנק הפועלים), פייפל, פייבוקס (אפליקציה של בנק לאומי) וכל היוצא בזאת.
  2. רישום התקבול בסמוך לקבלתו – קרי בטווח הזמן המיידי לקבלתו בהתאם לסוג העסק. הרעיון המרכזי בסעיף זה הוא מניעת כל אפשרות מבעל העסק "לשכוח" את קבלת התקבול בתום לב או לנסות להעלים הכנסות במזיד. הפסיקה הרחיבה את משמעות המונח "סמוך לקבלתו".

ניהול לא תקין של ספרים נתפס כניסיון להעלמת מס. על בעל העסק להכיר מלפני ומלפנים את הוראות ניהול הספרים הרלוונטיות לסוג העסק שלו ולתדרך את עובדיו בהתאם. שכן, גם במקרה בו אחד העובדים ביצע טעות ברישום תקבול או שאיש המקצוע (רואה חשבון או יועץ מס) עמו עובד בעל העסק הטעה אותו או שגה בניהול, האחריות עדיין מוטלת במלואה על בעל העסק ועליו הסיכון. משרדנו מסייע לבעלי עסקים לנסח את התדריכים לעובדים לשם הקטנת הסיכוי לבעיות בביקורת ניהול ספרים.

במקרים רבים, בטרם תחילת עבודה עם ספק או לקוח מסוים, עסקים דורשים "אישור על ניהול ספרים", אישור שמראה שמס הכנסה לא קבע שספריו של הנישום פסולים. 

עילות לפסילת ספרים

פסילת ספרים מגיעה בדרך כלל בעקבות ביקורת יזומה, גלויה או נסתרת בעסק במסגרתה נבדקת איכות הדיווח של הנישום.
ביקורת ניהול ספרים יכולה אף לעשות גם מחוץ לעסק כאשר בעל העסק מתבקש להמציא את  ספרי החשבונות של העסק אל פקיד השומה. בביקורת בודק פקיד השומה כיצד מנהל בעל העסק את ספריו והאם  הוא עומד בהוראות ניהול הספרים הספציפיים שנקבעו לעסקו. ייתכן שפקיד השומה יסתפק במתן הוראות לתיקון, או במתן אזהרה.
ישנן מספר עילות לפסילת ספרים, אותן ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות.

  1. הודאה ככתוב בסעיף 1 לפקודה: הנישום הודה שהפנקסים אינם קבילים וחתם על כך לאחר שהוסברו לו התוצאות המשפטיות הנובעות מכך.
  2. פסילת ספרים בגין סטיה מהותית מהוראות או ליקוי בניהול ספרים – סעיף 130(ב) לפקודה:
    הרציונל של אכיפת סעיף "ניהול ספרים תקין" הוא במתן היכולת למס הכנסה להעריך את פעילותו העסקית של הנישום, ובכך לשום נכונה את מס בו חייב הנישום. על כן, פסילת ספריו של הנישום מוצדקת, כאשר הסטייה מאופן ניהול הספרים היא מהותית, כך שיש בה כדי לפגוע ביכולתה של רשות המס לקבוע את מחזור העסקאות או את המס בו חייב הנישום.
    מה הדין במצב שבו הסטיות הן שוליות בניהול ספרים ולא פוגעות ביכולתה של רשות המיסים לעקוב אחרי הפעילות העסקית של הנישום?
    סטיות אלה כמובן אינן רצויות כלל, שהרי יש בהן כדי להקשות על הביקורת אותה עורכת הרשות, אך אם חרף הליקוי ו/או הסטייה שנתגלו, יכולה רשות המס לעקוב אחר הפעילות העסקית של הנישום, וניתן ללמוד נאמנה על היקף עסקיו של הנישום, הרי שמשמעות הליקויים בפועל אינה רבה ואין בכך הצדקה לפסילת מערכת הספרים כולה.
    ישנם שלושה מצבים על פי הם יכול פקיד השומה לפסול ספרים בטיעון של סטיה מהותית או ליקוי מהותי לפי סעיף 130(ב):
  • שימוש בחשבונית שהוצאה בלא מכירה או מתן שירות או שהסכום הנקוב בה אינו משקף את מחיר ההעברה או השירות.
  • בדו"ח שהוגש לא נכללה הכנסה בסכום מהותי;
  • בדו"ח שהוגש נוכתה הוצאה פרטית, או הוצאה שסכום רכישתה אינו משקף את המחיר, והכל באופן שהפחית את ההכנסה בסכום מהותי.
  1. פסילת ספרים בגין אי רישום תקבול – סעיף 145(ב) לפקודה:
    כאמור, כל בעל עסק מחויב לרשום כל תקבול שהגיע לעסקו באופן מידי ועל פי התקנות הקבועות בחוק. ישנם שלושה מצבים על פי הם יכול פקיד השומה לפסול ספרים בטיעון של אי רישום תקבול:
  • סעיף 145ב(א)(1): נישום הרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תיעוד אחר שהוא חייב לנהל על פי הוראות הפקודה, ולא רשם בהם תקבול. במצב כזה, יראו את פנקסיו כבלתי קבילים זולת אם שוכנע פקיד השומה כי הייתה סיבה מספקת לאי הרישום. (נטל השכנוע על הנישום!)
  • סעיף 145ב(א)(2): נישום שפעמיים או יותר בשנת מס אחת, או בשנים-עשר חדשים רצופים בשתי שנות מס, לא רשם תקבול שהוא חייב לרשמו, מהן פעם אחת לפחות לאחר שהזהירו פקיד השומה בכתב. במצב כזה – יראו את פנקסיו כלא קבילים גם בשתי שנות המס שקדמו לשנה שבה לא רשם פעמיים תקבול כאמור, או גם בשנת המס שקדמה לשנה הראשונה שבתוך שנים עשר החדשים שבהם לא רשם פעמיים תקבול כאמור. הדבר יקרה אף אם הדו"חות נתקבלו והשומות נערכו לפיהם, זולת אם שוכנע פקיד השומה כי הייתה סיבה מספקת לאי רישום. (שוב – נטל ההוכחה על הנישום!)
  • סעיף 145ב(ב): אי ניהול סרט קופה רושמת.

שלבי הליך פסילת ספרים

לאחר ביקורת המס בה נתגלו הליקויים, יקבל הנישום קבלת מפקיד השומה על פסילת ספרים. בשלב זה יתחיל ההליך המשפטי המורכב בו יוצא בעל העסק להגנתו.

1.שימוע אצל פקיד השומה – שימוע ברשות המיסים הוא זכות היסוד הראשונה של מי שמואשם בספרים לא קבילים. השימוע מנוהל על ידי פקיד השומה, אך לעתים מואצלת הסמכות לסגן פקיד השומה. פקיד השומה הוא מנהל משרד השומה, אשר סמכות השיפוט שלו היא כמו של שופט בית משפט השלום.
צריך להבין ששימוע הוא הליך שיפוטי לכל דבר.
חשוב מאוד להיות מיוצג בהליך הזה על ידי מייצג המומחה בנושא (רו"ח/ עו"ד/ ועץ מס )
הגעה לשימוע במס הכנסה לפני פסילת ספרים אמורה להיות לאחר הכנה משמעותית, שבה המייצג מכיר את כל העובדות, הפסיקה והחקיקה בתחום על מנת לטעון את הטענות המקדמיות הנכונות ולהגיע לתוצאה הטובה ביותר.
כמו בתחומים רבים, הדגש העיקרי במקרה זה הוא על הניסיון בניהול הליכים מסוג זה.
הזכות להופיע בשימוע נתונה לנישום, והוא יכול להופיע בעצמו, עם המייצג (עו"ד / רו"ח / יועץ מס) או לחילופין – לשלוח את המייצג מבלי להגיע. שיקול הדעת באשר לנושא זה צריך להיות אצל המייצג. על המייצג, בהכירו את פקיד השומה או את סגן פקיד השומה אשר יעביר את השימוע להחליט במסגרת הנסיבות, מה כדאי יהיה לעשות.
בין אם בוצע שימוע ובין אם לא, לאחר קבלת ההודעה על הכוונה לפסילת ספרים יש לנישום 30 יום להגיש ערעור בפני הועדה לקבילת פנקסים.

2.ועדה לקבילת פנקסים – בוועדה לקבילת פנקסים יושבים שלושה אנשים. היו"ר הוא איש ציבור מומחה בחשבונאות ושני החברים האחרים יהיו רואי חשבון, שאחד מהם בלבד הוא עובד המדינה או מוסד ממלכתי אחר.
תפקיד הוועדה הוא לדון בהחלטת פקיד השומה לאור הערעור של הנישום ולהחליט האם הפנקסים אכן אינם קבילים או מנגד לקבוע שהם קבילים עקב אחת מהסיבות הבאות:

  • אין סטיות או ליקויים מהוראות המנהל.

  • הליקויים או הסטיות אינם מהותיים.

החלטת הוועדה היא סופית אם פסקה לטובת הנישום ופקיד השומה חייב לקבלה. אם ועדה לקבילות פנקסים פסקה כנגד הנישום הוא רשאי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 60 יום.

3.ערעור לבית המשפט המחוזי – כאן למעשה עובר התהליך מכותלי מס הכנסה לכותלי בית המשפט והחלטת השופט.
מטבע הדברים, התנהלות בית המשפט היא שונה בתכלית מזו של דיון במשרדי מס הכנסה ומול הועדה לקבילת פנקסים ועל הנישום לשכור עורכי דין מייצגים בשמו.
גם כאן נטל הוכחת החפות מוטלת על הנישום עצמו שמצוי בפוזיציה קשה, כשנגדו ניצבים פקיד השומה וחוות הדעת השלילית של הוועדה לקבילת פנקסים.
סדרי הדין בערעור שכזה קבועים בחוק והם שונים מאשר סדרי הדין ברשות המסים.
באופן כללי, תיק שהגיע לשלב זה – מצבו כנראה בכי רע.
מעטים מאוד המקרים שבהם פסק בית המשפט המחוזי לטובת נישום בערעורים כנגד פסילת ספרים. הסיבה לכך היא שהסיכוי ששיקול הדעת שיפעיל בית המשפט יהיה כ"כ שונה מאשר שלוש ערכאות מתחתיו הוא קלוש.
תיקים שמגיעים לשלב זה מגיעים אליו לא מעט בגלל ייצוג לא ראוי בשלבים הראשונים.

יעוץ לפני פסילת ספרים

כפי שסקרנו במאמר, הליך פסילת הספרים הוא הליך מורכב בעל השלכות הרות אסון לבעל העסק. ההתמודדות מול רשות המיסים אינה פשוטה כלל והיא דורשת ידע מקצועי וניסיון רב, רצוי מתוך המערכת של רשות המסים. יתר על כן, מרגע שנפסלו הספרים נטל ההוכחה נופל כולו על הנישום והפוזיציה בה הוא ניצב מול הערכאות השונות לרעתו.

מומלץ לשכור משרד המתמחה בדיני מיסים בו עובדים עורכי ודין ורואי חשבון מומחי מס המכירים את החוק ואת רשות המיסים מלפני ומלפנים.
קיימת חשיבות עליונה בליווי של עו"ד / משפטן בתיק מכיוון שמדובר על הליך שיפוטי לכל דבר.
בנוסף, משרד אשר מתעסק בעיקר בנושאים אחרים (כמו הנהלת חשבונות או ביקורת) בד"כ לא יהיה בעל  ניסיון מספיק לנהל דיוני ניהול ספרים.
יש חשיבות עליונה לקבלת ייעוץ בשלב מוקדם ככל האפשר, שכן ההכנה המקדימה לשימוע אצל פקיד השומה היא קריטית על מנת לנסות לסיים את התיק מוקדם ככל האפשר וכדי למנוע את פסילת הספרים והסנקציות הכרוכות בה.

הסנקציות והסכנות בפסילת ספרים

פקודת מס הכנסה מאפשרת לגורמי האכיפה להטיל שורה רחבה של סנקציות וענישה במישור המנהלי והפלילי כאחד. פירוט הסנקציות והענישה על פסילת ספרים כפי שהן קבועות בלשון החוק:

  1. סעיף 17(11): הוצאות בקשר להכנת הדוחות והטיפול בקשר למס בכל הליכי שומה וערעור לא יוכרו אם מדובר בפנקסים שאינם קבילים.

בפסילת ספרים:

  1. סעיף 33: הגבלת ניכויים וקיזוזים בשל פנקסים בלתי קבילים:
    • פקיד השומה רשאי לסרב להתיר ניכוי הוצאות ולשום אותן לפי מיטב שפיטתו.
    • פנקסים בלתי קבילים בשנה אחת: לא יותר קיזוז הפסדים משנים קודמות. פסילה בנסיבות מחמירות: לא יותרו ניכויים וקיזוזים בשל חובות מסופקים והפסדים ולא יוכר הפסד לאותה השנה.
    • חייב ולא ניהל או ניהל ולא ביסס: לא יותרו ניכויים וקיזוזים של פחת, ריבית, חובות מסופקים, הפסדים, ולא יוכר לו הפסד לאותה השנה.
    • לא ניהל פנקסים קבילים: לא יותר לו זיכוי ממס ע"פ 121א (סעיף שבוטל).
  2. סעיף 121 (ב)(2) שיעורי המס המופחתים ליחיד לא יחולו על מי שספריו אינם קבילים.
  3. סעיף 155: אם הפנקסים בלתי קבילים חובת הראיה כי השומה היא מופרזת תהיה על המערער.
  4. סעיף 159א(ב): ידחה החזר מס ששולם ביתר. (אין חובה תוך 90 יום).
  5. סעיף 164: ניכוי במקור גבוה יותר למי שספריו נמצאו בלתי קבילים.
  6. סעיף 180(א) פקיד השומה אינו רשאי לפטור ממקדמות נישום שחייב לנהל ולא ניהל ספרים.
  7. סעיף 191ב:
    • חייב ולא ניהל או ניהל ולא ביסס: קנס נוסף של 10% מההכנסה החייבת ו-20% לכל שנה שלאחר מכן.
    • המקדמות יוגדלו בפי 2 מהקנס.
  8. סעיף 20(א) לחוק התיאומים: רווח הון שנוצר בשנת המס יהיה כולו ריאלי, לא יותרו בניכוי ניכויים לפי סעיפים 3, 7, 8, 9 לחוק.
  9. במע"מ: מע"מ עסקאות ימודד, אך מע"מ תשומות יהיה נומינלי (פס"ד אבו חאלד חוסיין).

הסנקציות המשמעותיות בפקודה:

  1. קביעת שומה לפי מיטב השפיטה – היה ונפסלו הספרים, רשאי פקיד השומה לשום את ההוצאות לפי מיטב שפיטתו. בפועל המשמעות היא שפקיד השומה יוציא לבעל העסק שומה שאינה מבוססת על דיווחי ההכנסות וההוצאות של בעל העסק ותתבסס על נתונים שאינם קשורים אליו. בשורה התחתונה בעל העסק יידרש לשלם סכום גדול משמעותית מאשר היה משלם במצב רגיל. פקיד השומה אמנם חייב בשפיטה סבירה והגיונית, אך המרחק שבין שפיטה לשחיטה מצטמצם משמעותית.
  2. לא יוכרו הפסדים משנים קודמות – קיזוז הפסדים הוא אחד מהכלים החשובים ביותר לבעל העסק על מנת להפחית את חבות המס שלו. בעל עסק שספריו נפסלו לא יוכל לקזז הפסדים משנים קודמות עם רווחיו בשנת המס המדוברת.
  3. לא יותרו ניכויים וקיזוזים – לא יותרו לנישום ניכויים וקיזוזים בשל פחת, ריבית, חובות אבודים והפסדים משנים קודמות ולא יוכר הפסד באותה שנה.
  4. אובדן זכאות לשיעורי מס מופחתים
  5. עיכוב החזרי מס
  6. שנת מאסר או קנס או שניהם

לאור האמור, ניכר כי ייעוץ מס וכן התייעצות עם משפטן / עו"ד / רוח מתחום המיסים, יכולים לסייע. 

ליצירת קשר

מאמרים אחרונים

מאמרים חמים

להתייעצות עם מומחה במסים