תרומה של ציוד, אמנות, מחשבים או נכס הון יכולה לייצר לא רק ערך חברתי, אלא גם הטבת מס משמעותית – אם בונים את המהלך נכון מראש
בשנים האחרונות יותר נישומים בוחנים תרומות שאינן ניתנות במזומן, אלא באמצעות נכסים, ציוד, מלאי, יצירות אמנות, מחשבים ולעתים גם מקרקעין. מבחינת התורם, זו לא פעם דרך לתרום נכס בעל ערך ממשי למטרה ציבורית, בלי להידרש בהכרח להוצאה כספית מיידית. מבחינת דיני המס, מדובר בתחום שדורש זהירות, משום שהשאלה איננה רק אם התרומה מוכרת לצורך זיכוי, אלא גם כיצד מסווגים את הנכס, איך קובעים את שוויו, ומהן השלכות המס של עצם ההעברה.
ההנחיה המעודכנת ביותר של רשות המסים ביחס לזיכוי בגין תרומה בשווה כסף מתאריך 21 במרץ 2024, חידדה כי כאשר מדובר בתרומה בשווה כסף של נכס הון, ניתן במקרים מתאימים ליהנות לא רק מהזיכוי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה אלא גם מפטור ממס רווח הון או מפטור ממס שבח, לפי העניין.
מניסיוננו המקצועי, ברור שהמשמעות עצומה – עד לא מזמן, רבים הניחו שאם נישום מבקש פטור ממס בגין עצם העברת הנכס, הוא לא יוכל ליהנות במקביל גם מזיכוי לפי סעיף 46. רשות המסים הבהירה כי בכפוף לעמידה בהוראות הרלוונטיות ובכללים שנקבעו בהוראת הביצוע, ניתן לבחון שילוב בין שני המישורים: מצד אחד זיכוי ממס בגין שווי התרומה, ומצד שני פטור ממס החל על העברת נכס ההון למוסד הציבורי.
מהי בכלל תרומה בשווה כסף?
תרומה בשווה כסף היא תרומה שאינה ניתנת בכסף מזומן, אלא באמצעות נכס או זכות בעלי ערך כלכלי. זה יכול להיות ציוד מחשוב, ריהוט, יצירת אמנות, מלאי עסקי, נדל"ן ולעתים נכסים נוספים, ובלבד שמדובר בתרומה אמיתית שניתנה ללא תמורה.
העיקרון הבסיסי מוכר: מי שתורם לקרן ציבורית או למוסד ציבורי שקיבלו אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, עשוי להיות זכאי לזיכוי ממס לאותה שנת מס. שיעור הזיכוי ליחיד הוא 35%, ואילו לגבי חבר בני אדם שיעור הזיכוי הוא בשיעור מס החברות החל באותה שנה (נכון ל2026, שיעור מס החברות עומד על כ-23%). כאשר התרומה ניתנת בשווה כסף, שווי התרומה צריך להיקבע לפי הערכת שמאי שתצורף לקבלה, והתורם לא יכול לקבל כל תמורה, זכות או טובת הנאה כנגד התרומה.
למה זה חשוב עכשיו?
החשיבות כיום נובעת מכך שיותר בעלי נכסים מבקשים לבצע תרומה מתוכננת, יעילה ונכונה מבחינה מסחרית ומיסויית. לעתים מדובר בבעל חברה שמחזיק ציוד שהוא כבר אינו צריך. לעתים מדובר ביחיד שמבקש לתרום יצירה, מקרקעין או נכס אחר למוסד ציבורי. במקרים כאלה, תכנון לא נכון עלול להביא לכך שהתורם יפעל מתוך רצון טוב, אך יפספס חלק מהטבת המס או ייצור לעצמו מורכבות דיווחית מיותרת.
החידוד של רשות המסים ביחס לנכסי הון משנה את אופן החשיבה. הוא מחייב לבחון מראש לא רק אם קיים אישור לפי סעיף 46 למוסד המקבל, אלא גם אם הנכס הוא נכס הון, האם מתקיימים התנאים לפטור לפי סעיף 97(א)(4) לפקודה, ואם מדובר במקרקעין – האם יש לבחון את תחולת סעיף 61(א) לחוק מיסוי מקרקעין.
מה רשות המסים בוחנת בפועל בתרומה בשווה כסף?
הבדיקה המעשית מתחילה בשאלה הפשוטה לכאורה: למי ניתנה התרומה. הזיכוי אינו חל על כל גוף, אלא רק על קרן ציבורית או מוסד ציבורי שקיבלו אישור מתאים. בלי האישור הזה, נקודת המוצא היא שאין זיכוי.
לאחר מכן נבחן אופי התרומה. רשות המסים מתייחסת במפורש לתרומה בשווה כסף, לרבות חפצי אמנות, ציוד, מחשבים ונדל"ן. אולם ההכרה איננה אוטומטית. יש לוודא שמדובר בתרומה אמיתית, שהתורם לא קיבל נגדה טובת הנאה, וששווי התרומה נתמך בהערכת שמאי המצורפת לקבלה. שלב נוסף הוא בדיקת התקרה והיכולת המעשית לנצל את הזיכוי.
הזיכוי כפוף לסכום תרומה מינימלי (207 ש''ח, נכון ל-2026) ולתקרה שנתית, שהיא הנמוך מבין 30% מההכנסה החייבת או סכום מרבי קבוע לאותה שנה (10,354,816 ש''ח, נכון ל-2026)
כאשר מדובר בנכס הון, נוסף ממד חשוב: האם עצם העברת הנכס הייתה יוצרת אירוע מס אלמלא הפטור. רשות המסים הבהירה כי בהתקיים התנאים, ניתן לקבל את הזיכוי לפי סעיף 46 גם כאשר מבוקש במקביל פטור ממס רווח הון לפי סעיף 97(א)(4) לפקודה או פטור ממס שבח לפי סעיף 61(א) לחוק מיסוי מקרקעין. זהו אחד ההיבטים החשובים ביותר בתכנון המהלך.
מתי אפשר ליהנות גם מזיכוי וגם מפטור ממס?
התשובה הקצרה היא שלא בכל מקרה, אבל בהחלט יש מקרים שבהם הדבר אפשרי. צריך לעמוד, במצטבר, בכללי סעיף 46, בכללים החלים על תרומה בשווה כסף, ובהוראות הספציפיות שמעניקות את הפטור ממס רווח הון או ממס שבח. במילים אחרות, לא די בכך שהתורם ויתר על הנכס לטובת מטרה טובה. נדרש מבנה משפטי ומיסויי תקין, שמגובה בתיעוד מתאים ובבדיקה של סוג הנכס ושל אופן ההעברה.
כאן נכנסת גם השאלה מי התורם. לעתים יש הבדל ממשי בין תרומה שמבוצעת על ידי יחיד לבין תרומה שמבוצעת על ידי חברה בשל שיעור הזיכוי, אופי ההכנסה, ניצול התקרה והשלכות נוספות של ההחזקה בנכס. לכן, לפני שמבצעים את התרומה, חשוב לבחון אם נכון יותר שהתרומה תבוצע על ידי היחיד עצמו או באמצעות החברה שבבעלותו.
איך תורמים "נכון"?
הדרך הנכונה מתחילה בבדיקה מקדימה, לא לאחר שהנכס כבר הועבר.
- יש לוודא שלמוסד הציבורי אכן יש אישור תקף לפי סעיף 46.
- יש לבחון את סוג הנכס: האם מדובר במלאי, בציוד, בנכס הון או במקרקעין.
- יש לקבוע שווי מבוסס באמצעות שמאות מתאימה.
- יש לבחון מי נכון יותר שיהיה התורם – היחיד או החברה – תוך בדיקת השפעת התקרה, שיעור הזיכוי ומקורות ההכנסה שכנגדם ניתן לנצל את ההטבה.
בשלב הבא יש לתכנן את מסלול הדיווח. לעתים נכון לפעול במסגרת דו"ח שנתי, ולעתים יש מקום לבחון אפשרויות נוספות בהתאם לסוג הנישום. כאשר מדובר בנכס הון, חשוב במיוחד לבחון מראש את התאמת המהלך גם לתנאי הפטור הרלוונטי, כדי לא לגלות בדיעבד שהתרומה אמנם הוכרה, אך אירוע המס על ההעברה לא טופל כראוי.
דוגמה להמחשה בלבד: כך נראה תכנון נכון של תרומה בשווה כסף
נניח שיחיד מחזיק ביצירת אמנות שהיא נכס הון, ושוויה לפי הערכת שמאי הוא 100,000 ש"ח. הוא מבקש לתרום אותה למוסד ציבורי בעל אישור לפי סעיף 46. אם מתקיימים תנאי סעיף 46 ותקרת הזיכוי מאפשרת זאת, הוא עשוי להיות זכאי לזיכוי בשיעור 35% משווי התרומה, בכפוף למגבלות הדין. אם במקביל מתקיימים גם התנאים לפטור ממס רווח הון בגין עצם ההעברה, ייתכן שהמהלך ייהנה משתי הטבות נפרדות: גם זיכוי בגין שווי התרומה וגם פטור ממס על העברת הנכס.
* זו כמובן דוגמה להמחשה בלבד, משום שהתוצאה בפועל תלויה בסוג הנכס, במעמד התורם, בגובה הכנסתו החייבת ובמסמכים התומכים.
המסקנה: תרומה נכונה מתחילה בתכנון נכון
תרומה בשווה כסף יכולה להיות צעד מבורך גם מבחינה ציבורית וגם מבחינה כלכלית, אבל היא אינה מהלך טכני. כאשר מדובר בנכס הון, ולעתים גם במקרקעין, חשוב לבדוק לא רק את הזכאות לזיכוי לפי סעיף 46, אלא גם את האפשרות לפטור ממס רווח הון או ממס שבח, ואת האופן שבו נכון לבנות את המהלך מלכתחילה. תכנון מוקדם, תיעוד מלא ובחינה של זהות התורם וסוג הנכס יכולים לעשות הבדל מהותי בתוצאה.
פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובין לאומי. הצוות שלנו מורכב מאנשי מקצוע בעלי ניסיון של שנים ברשות המסים, לצד ניסיון בפירמות מובילות ובמשרדי עורכי דין, ומביא שילוב של ראיה משפטית וכלכלית. אנחנו מלווים חברות פרטיות וציבוריות, ישראליות וזרות, קרנות הון סיכון גלובליות, וגם לקוחות שמבקשים ייעוץ ממוקד בשפה ברורה ובגובה העיניים. אנחנו עובדים גם עם רשת קשרים מקצועית של משרדי רואי חשבון ועורכי דין ברחבי העולם, כדי לספק מעטפת מלאה במקרים חוצי גבולות.
אם אתם שוקלים תרומה בשווה כסף, תרומה של נכס הון או תרומת מקרקעין, כדאי לבחון מראש את מבנה התרומה, את הזכאות לזיכוי ואת השלכות המס של עצם ההעברה. בדיקה מוקדמת עשויה לסייע לכם לפעול נכון, לצמצם חשיפות ולהבין מהו המסלול המתאים למקרה שלכם.
ליצירת קשר עם המומחים שלנו, לחצו כאן
שאלות נפוצות
האם אפשר לקבל זיכוי על תרומה שאינה בכסף?
כן. בתנאים מסוימים גם תרומה בשווה כסף, כמו ציוד, אמנות, מחשבים או מקרקעין, עשויה לזכות בהטבת מס.
האם אפשר לקבל גם זיכוי לפי סעיף 46 וגם פטור ממס?
לעתים כן. הדבר תלוי בסוג הנכס, בזהות התורם, ובקיום התנאים הקבועים בדין לפטור ולזיכוי גם יחד.
האם צריך שמאות בתרומה בשווה כסף?
בדרך כלל כן. כאשר מדובר בתרומה בשווה כסף, יש חשיבות לקביעת שווי מבוסס ולצירוף הערכת שמאי לקבלה.
מתי כדאי לפנות לייעוץ לפני תרומה?
כדאי לפנות לפני ביצוע התרומה, כדי לבחון זכאות לזיכוי, מבנה נכון לתרומה, השלכות מס, תיעוד נדרש ואופן דיווח.











