הסכם SAFE

מהו הסכם SAFE ומהן השלכות המס שחשוב להכיר בהתאם להנחיות המעודכנות של רשות המיסים

הסכם SAFE הוא קיצור של Simple Agreement for Future Equity. זהו הסכם השקעה שמאפשר לחברות, בעיקר סטארט-אפים בשלבים מוקדמים, לגייס הון בלי לקבוע כבר בתחילת הדרך שווי חברה או מחיר למניה. במקום לסגור מראש את כל תנאי ההון, הצדדים דוחים את ההכרעה לשלב מאוחר יותר.

החברה מקבלת את הכסף במועד החתימה, והמשקיע מקבל זכות עתידית לקבלת מניות אם יתרחש אירוע המרה שנקבע בהסכם. בניגוד להלוואה קלאסית, בדרך כלל אין ריבית ואין מועד פירעון קבוע, ולכן מדובר בכלי שמאפשר לסגור השקעה מוקדמת בפשטות יחסית.

בפועל, ההסכם מתאים במיוחד למצבים שבהם החברה עדיין אינה בשלה לסבב השקעה מלא או לבדיקת נאותות רחבה, אבל זקוקה למימון כבר עכשיו. ההנחה היא שבשלב מאוחר יותר, כאשר ייכנס משקיע גדול יותר או יתקיים גיוס רחב יותר, יהיה קל יותר לקבוע שווי חברה על בסיס נתונים מבוססים יותר.

ברוב המקרים, המשקיע המוקדם מקבל הטבה שנקבעת מראש, בדרך כלל הנחה או תקרת שווי, וההקצאה עצמה נעשית לפי תנאי סבב הגיוס העתידי.

התנאים המדויקים של הסכם SAFE משתנים מעסקה לעסקה, אבל הרעיון דומה: הכסף מוזרם לחברה כעת, והחברה מקצה את המניות רק בשלב מאוחר יותר, כאשר יתקיים אירוע שנקבע מראש, כמו סבב גיוס או מכירת החברה.

השלכות מס – הסכם SAFE

ביום 29.1.2025 פרסמה רשות המסים הנחיות מעודכנות בנושא היבטי המס של השקעה בחברה באמצעות הסכם SAFE, כהמשך להנחיות קודמות שפורסמו במאי 2023. ההנחיות המעודכנות נועדו לחדד נקודות שנותרו פתוחות במסגרת הקודמת, להוסיף תנאים יישומיים, ולתת ודאות רחבה יותר לגבי אופן הסיווג של עסקאות SAFE לצורכי מס.

אחד הנושאים המרכזיים שבהם עוסקות ההנחיות הוא אופן הסיווג של ההטבה הכלכלית שנוצרת למשקיע בעת הקצאת המניות, כלומר הפער בין סכום ההשקעה שהוזרם לחברה לבין השווי של המניות שמוקצות בהמשך לפי מנגנון ההמרה. רשות המסים ביקשה להבהיר מתי מדובר בהטבה במישור ההון בלבד, ומתי עשויה לעלות טענה שלפיה הפער כולל גם רכיב שמזכיר הכנסת ריבית.

בקצרה, ההנחיות קובעות מסלול שלפיו השקעת SAFE עשויה להיחשב מקדמה על חשבון מניות, ולא הסדר שדומה יותר להלוואה, אם מתקיימים תנאים מסוימים הנוגעים הן לחברה והן לנוסח ההסכם. המסלול הזה רלוונטי בעיקר לחברות פרטיות ישראליות בתחום ההייטק, והוא מניח הסכם שמכוון להקצאת מניות או זכויות למניות, ללא מאפיינים רגילים של הלוואה כמו ריבית, בטוחות חריגות או זכות כללית להחזר כספי.

ההנחיות המעודכנות גם מרחיבות ומדייקות את התנאים. בין היתר, הן קובעות תקרת השקעה של עד 20 מיליון דולר למשקיע אחד, מרחיבות את ההתייחסות גם לזכויות למניות, מגדירות שהקצאה תתרחש לפי המוקדם מבין כמה אירועים שנקבעו מראש, ומאפשרות בתנאים מסוימים גם מועד הקצאה שנקבע מראש בהסכם. הן גם מתייחסות לגיוס כשיר שמחייב הקצאה, למגבלות על שינוי ההנחה לאורך זמן, למצבים חריגים שבהם ניתן להשיב למשקיע את קרן ההשקעה, ולמקרים שבהם ניתן למכור את המניות בפרק זמן קצר יחסית.

השורה התחתונה היא שלא מספיק לקרוא להסכם"SAFE" , אלא יש לבדוק מראש את נוסח ההסכם, ואת נסיבות ההשקעה.

אז איך עושים נכון?

בשלב הראשון חשוב להתאים את ההסכם לזהות הצדדים ולא להסתפק אוטומטית בנוסח גנרי. הסכם שעשוי להתאים למשקיע פרטי ישראלי שאינו צד קשור, לא בהכרח יתאים לחברה זרה קשורה או למשקיע שמבקש מנגנוני הגנה רחבים יותר.

בשלב השני חשוב לבחון מראש את השלכות המס בתרחישים המרכזיים של חיי ההשקעה: סבב גיוס, אקזיט, פירוק, היעדר אירוע המרה ושינויים במבנה ההחזקות. לעתים מזכר מס ממוקד או ניתוח קצר של ההסכם יכולים לייצר בהירות ולמנוע מחלוקות בהמשך. במקרים אחרים, ובמיוחד כאשר קיימים היבטים בין לאומיים או יחסים מיוחדים בין הצדדים, נכון לשקול גם תיעוד כלכלי רחב יותר ואף פנייה לרשות המסים, לפי הצורך. ברמה המעשית, רצוי לבדוק כבר בזמן הניסוח אם ההסכם עומד בתנאים שנקבעו בהנחיות המעודכנות, למשל ביחס לסוג אירועי ההקצאה, למבנה ההנחה, לאפשרות של החזר כספי, להיעדר הוצאות מימון, ולשאלה אם מדובר בגיוס שעשוי להיחשב גיוס כשיר.

חשוב גם לוודא התאמה מלאה בין נוסח ההסכם, הרישום החשבונאי, מסמכי החברה וההתנהלות בפועל. פער בין מה שנכתב לבין האופן שבו הדברים נרשמים או מבוצעים עלול להחליש את עמדת החברה ואת עמדת המשקיע כאחד. בפרט, כאשר מבקשים להסתמך על ההנחיות המעודכנות של רשות המסים, יש ערך לכך שמסמכי ההשקעה, החלטות האורגנים, אופן ההצגה בדוחות וההתנהלות המעשית יתמכו כולם בטענה שלפיה מדובר במקדמה על חשבון מניות ולא בהסדר שחורג למסלול שייבחן כמכשיר חוב או כהסדר מעורב.

לבסוף, כדאי לראות בהסכם SAFE חלק מתכנון רחב יותר של החברה, ולא רק פתרון נקודתי לגיוס הון. כבר בשלב מוקדם רצוי לבחון איך ההסכם ישפיע על טבלת ההחזקות, על משקיעים עתידיים, על סבבי הגיוס הבאים ועל אירועים תאגידיים נוספים. כאשר קיימים כמה הסכמי SAFE, חשוב להסדיר מראש את היחס ביניהם, לקבוע כיצד תתבצע ההמרה בכל סבב עתידי, ואיך יחושבו הזכויות של כל משקיע. תיעוד מסודר ועקביות בין מסמכי העסקה יכולים לצמצם מחלוקות, למנוע עיכובים ולחסוך קושי בהמשך הדרך, במיוחד כאשר החברה תגדל ותעמוד בפני בדיקות של משקיעים, רואי חשבון או רשויות המס.

לצד זה, במועד החתימה בדרך כלל עדיין אין ודאות מלאה לגבי היקף הדילול. מספר המניות שיוקצו למשקיעי ה-SAFE ייקבע רק בהמשך, לפי מנגנון ההמרה שנקבע בהסכם ולפי תנאי סבב הגיוס העתידי. לכן בעלי המניות הקיימים, ולעתים גם היזמים עצמם, לא תמיד יכולים לדעת מראש מה יהיה שיעור הדילול בפועל. לכן, לפני חתימה על הסכם SAFE, כדאי לבחון לא רק את הצורך המיידי במימון אלא גם את ההשפעה המצטברת של הסכמים כאלה על מבנה ההחזקות של החברה בהמשך הדרך.

מסקנה

הסכם SAFE יכול להתאים לחברות בשלבים מוקדמים, אבל לפני שחותמים כדאי לבדוק היטב את נוסח ההסכם, את תנאי ההמרה, את השפעתו על הדילול ואת התאמתו להנחיות רשות המסים. בדיקה מוקדמת יכולה לחסוך מחלוקות ולייצר ודאות טובה יותר לקראת סבב ההמשך.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובין לאומי. הצוות שלנו מורכב מאנשי מקצוע בעלי ניסיון של שנים ברשות המסים, לצד ניסיון בפירמות מובילות ובמשרדי עורכי דין, ומביא שילוב של ראיה משפטית וכלכלית. אנחנו מלווים חברות פרטיות וציבוריות, ישראליות וזרות, קרנות הון סיכון גלובליות, וגם לקוחות שמבקשים ייעוץ ממוקד בשפה ברורה ובגובה העיניים. אנחנו עובדים גם עם רשת קשרים מקצועית של משרדי רואי חשבון ועורכי דין ברחבי העולם, כדי לספק מעטפת מלאה במקרים חוצי גבולות.

אם אתם שוקלים לגייס באמצעות הסכם SAFE או כבר פועלים עם נוסח קיים ורוצים להבין טוב יותר את השלכות המס, את דרישות התיעוד ואת התאמת ההסכם להנחיות רשות המסים, כדאי לבחון את הדברים מראש. בדיקה אסטרטגית בשלב מוקדם עשויה לסייע בבחירת מבנה נכון יותר, בחידוד המסמכים ובהפחתת אי ודאות לפני סבב ההמשך.

לשיחת ייעוץ ראשונית – לחצו כאן.