מקלטי מס ותכנון מס בינלאומי לגיטימי

בעידן הגלובליזציה, פועלים יחידים ותאגידים ברחבי העולם למזעור חבות המס שלהם. אחת הדרכים לכך היא שימוש במקלטי מס – שימוש המעורר שאלות אתיות ומשפטיות.

מהו מקלט מס

מקלט מס, במובן ה"קלאסי", הוא טריטוריה שמאפשרת לנישום להתחמק מתשלום מס במדינת התושבות שלו. במובן הרחב, הביטוי כולל משטרי מס שנועדו להעניק הטבות מס לתושבי מדינות שונות. כמו כן, יעניק סודיות פיסיקלית ובנקאית, תשתיות תקשורת, התערבות מעטה אם בכלל של הממשלה במדינה, ויציבות פוליטית וכלכלית.

השימוש במקלטי מס גבר כשמדינות ה-OECD החלו להטיל מגבלות רגולציה ופיקוח מוגברים על שווקי ההון. כך, לצד שיעורי מס גבוהים באותן מדינות, גבר השימוש במדינות אחרות, ששימשו כמקלטי מס פיננסיים. מדינות שרצו להפוך למקלט מס נדרשו ליצור מנגנונים מיוחדים ואטרקטיביים לפעילויות ולאנשים מסוימים. אלו שלא יכלו להתחרות עם מקלטי המס הראשוניים ולהציע שיעורי מס נמוכים, פיתחו מנגנונים המאפשרים תשלום מס נמוך או פטור ממס למשקיעים זרים בלבד. תוצאה זו הובילה לכך שהתושבים המקומיים הפנו את הונם למקלטי מס אחרים.

הבעייתיות במקלטי מס והמאבק בהם

מקלט המס יוצר משטר מס אטרקטיבי עבור תושבים זרים, תוך הימנעות מחשיפת מידע לרשויות המס במדינת מושבם. התוצאה היא שמדינות התושבות, שלרוב זכאיות למס, לא יהיו מודעות לקיומן של הכנסות חייבות ולכן לא יגבו מס בגינן. למעשה, כך מקלט המס משמש ככלי להעלמת מס.

ארגונים בינלאומיים שונים בעולם נאבקים נגד הפעילות הכלכלית במקלטי המס. המאבק סובב שלושה נושאים מרכזיים. הראשון, תחרות מס מזיקה. השני, החשש מהלבנת הון. השלישי, סיכונים פיננסים שיש להם השפעות עולמיות. טענת הארגונים היא שאנו חיים בעולם דיגיטלי בו העברות הון בין מדינות נעשות באופן וירטואלי. לכן, דרכי ניצול לרעה של מקלטי מס משתכללות דרך קבע, ובסופו של דבר הכלכלה הלאומית של המדינות והכלכלה הגלובלית נפגעים.

ארגונים כמו FATA, FSB, OECD והאו"ם פועלים נגד מקלטי המס. בשיאו של המאבק, פרסם ארגון ה-OECD "רשימה שחורה" שמנתה 35 מקלטי מס. הארגון דרש מאותם מקלטי מס לבטל את משטרי המס המזיקים שלהם, תחת איום שאם לא יעשו כן, יופעלו כנגדם סנקציות שונות.

חזית נוספת במאבק מתמקדת במדינות שמעניקות "מטריית סודיות" לעסקים ומשקיעים זרים בתחומן. סודיות זו נובעת ממאמץ למשוך השקעות זרות, למי שמבקש להסתיר את פעילותו העסקית מפני רשויות המס במדינת מושבו. אלא שדווקא אותה סודיות גובה מחיר כלכלי כבד ממדינות המוצא של המשקיעים, שהרי הם אינם מדווחים על הכנסותיהם, ובהתאם לא משלמים מס בגינן. לכן, גוברת מגמה בינלאומית להרחבת חילופי מידע בין מדינות, גם מחוץ למסגרת אמנות המס.

ישראל כמקלט מס לשעבר, הביקורת על כך והשינוי בעקבותיה

בשנת 2008 התקבל תיקון 168 לפקודת מס הכנסה. התיקון נועד לעודד קליטת עלייה, להחזיר הון אנושי איכותי לארץ ולעודד משקיעים פוטנציאלים לפתח את חוסנה הכלכלי של ישראל. זאת, באמצעות הפיכת מדינת ישראל למרכז חייהם. במסגרת התיקון, הוענק פטור מתשלום מס ומדיווח על הכנסות לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. הפטור חל על הכנסות שהופקו במדינות זרות, למשך עשר שנים מיום העלייה לארץ, גם אם הופקו לאחר העלייה. מדובר בפטור על הכנסות אקטיביות ופסיביות כאחד. מצב זה הזיק למגמת הדיווח העולמית וזכה לביקורות רבות.

בעקבות כך, מבקר המדינה המליץ לאפשר לרשות המסים לדרוש מבעלי הפטור למסור דיווח מלא על נכסיהם, כשעולה חשש לניצול לרעה של התיקון – בהתאם לנדרש מכלל תושבי ישראל. באפריל 2024 פורסם תיקון 272 לפקודת מס הכנסה, שקבע:

• חובת דיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים על נכסיהם והכנסותיהם מחוץ לישראל.
• החובה תחול על מי שעלה או חזר לישראל החל מיום 1.1.2026.

לקריאת המלצת משרד מבקר המדינה – לחצו כאן; לקריאת הצעת החוק לתיקון מספר 272 – לחצו כאן.

תכנון מס בעידן השקיפות

בעבר, תכנון מס במקומות אקזוטיים היה שכיח, אך כיום הוא עלול להיתפס כפעולת תכנון לא לגיטימית. בפרט, כאשר לא בוססה פעילות ממשית במדינה הזרה. יש לבסס ניהול מהותי מהמדינה בה נרשמה החברה, באמצעות:

• דרישות Substance גבוהות: לא ניתן יהיה להירשם במדינה מסוימת רק לצורך החסכון במס, מבלי לפעול שם בפועל. יש להוכיח שקיימת מהות כלכלית ממשית לחברה באותה מדינה בה נרשמה.
• דרישות שקיפות וציות להוראות CRS (Common Reporting Standard) של ה-OECD. שכן, כיום המדינות אוספות מידע על חשבונות של לקוחות שאינם בעלי תושבות אותה המדינה, באמצעות בנקים ומוסדות פיננסיים. הדיווח עובר לרשות המסים המקומית וכן למדינת המושב של הלקוח.

אף על פי כן, השימוש במקלטי מס לא נעלם לחלוטין. אלא, הפך ממסלול שכיח להעלמת מס – לכלי, שבתנאים מצומצמים ייחשב ללגיטימי. כך, לדוגמה, ניתן להשתמש במקלטי המס כדי להנפיק מטבעות וירטואליים, או לבצע עסקאות במדינות שבינן לבין ישראל לא קיימים יחסים דיפלומטיים. אולם, גם במקרים אלו, התכנון מחייב התנהלות מוקפדת וייעוץ מקיף ומעמיק.

צריך לזכור שמאוד קשה יהיה להכניס כסף שמקורו במקלט מס לבנקים לגיטימיים בישראל או במדינה מערבית אחרת. הבנקים מחייבים הבנה מעמיקה של מקור הכספים והמסלול שעשה הכסף, לרבות המס ששולם בגינו.

על כן, תכנון מס חכם הכרחי לצורך ביסוס אמיתי של שליטה וניהול במדינות זרות. הדבר נכון בפרט כשמדובר במדינות שבעבר שימשו מקלטי מס. שכן, רשות המסים בארץ עלולה לערער על מבנה האחזקות של חברה, ועל חבות המס של הנישום.

נוהל גילוי מרצון – הזדמנות לתיקון טרם החשיפה

בעידן בו מחד הצטמצמה הלגיטימציה לשימוש במקלטי מס, ומאידך הוחמרו הדרישות הרגולטוריות – מתחדדת חשיבותו של נוהל הגילוי מרצון. מדובר בכלי מהותי להסדרת פערים מול רשות המסים, לפני פתיחתה של חקירה אזרחית או פלילית בעניינו של הנישום.

בעבר הפעילה רשות המסים נוהל גילוי מרצון, אשר האחרון הסתיים בשנת 2019. הנוהל, אפשר לנישומים לגלות באופן וולונטרי נכסים והכנסות לא מדווחים ולשלם מס רטרואקטיבי. אלו, בתמורה להענקת חסינות מהעמדה לדין פלילי. המטרה הייתה להעמיק את גביית המס ולאתר "הון שחור".

עיקר המאמצים רוכזו בהטלת מס על הכנסות של תושבי ישראל בבנקים ומוסדות פיננסים זרים. המטרה הייתה ברורה – להעמיק את גביית המס, ובמקביל להקל על רשות המסים לאתר את ה"הון השחור".

למרות שהנוהל הרשמי אינו פתוח כיום – בפועל, ישנה אפשרות לפנות לרשות המסים בבקשת גילוי יזומה. חשוב לציין שכאשר לא פתוח נוהל רשמי, גם לא קיים מנגנון לחסינות פלילית אוטומטית. על אף שניתן לפנות באופן עצמאי ללא ייצוג, החשיבות בליווי מקצועי היא קריטית. שכן, ניסוח לא מדויק, או גילוי חלקי עלולים לסבך את הפונים עוד יותר.

להרחבה בעניין נוהל גילוי מרצון – לחצו כאן.

סיכום

כל תכנון מס חייב להתבצע מראש, בליווי ייעוץ מקצועי, משפטי ופיסקאלי. הצורך בייעוץ מתגבר במקרים בהם נעשה שימוש במקלטי מס, שכן נקודת המוצא של הנישום חלשה מול רשויות המס. משרד נמרוד ירון ושות' מיסוי ישראלי בינלאומי ליווה רבים לצורך צמצום חבות המס שלהם, באופנים לגיטימיים החוסכים סכומים משמעותיים. בין אם מדובר בתכנון מס חכם, ובין אם מדובר בפנייה לרשות המסים באמצעות נוהל גילוי מרצון.

ליצירת קשר – לחצו כאן.

 שאלות ותשובות