חודשים אחרונים של אנונימיות בשוק הקריפטו

ישראל עוברת לשקיפות ודיווח אוטומטי בנכסי קריפטו – היערכות מס ותיעוד החל משנת 2026

במשך שנים, קריפטו סיפק להרבה משקיעים תחושה נוחה של "מרחב אפור": כתובות במקום שמות, פעילות שמתרחשת מחוץ למערכת הבנקאית, והנחה סמויה שעד שלא ממירים את הקריפטו לשקלים – המידע לא בהכרח מגיע לרשויות המס בצורה שיטתית וממוסדת.

החל מהשנה הנוחות הזו מסתיימת. בדיוק כפי שהסודיות הבנקאית בעולם נסדקה כשהמדינות עברו לחילופי מידע, כך גם שוק הקריפטו נע לכיוון ברור של שקיפות ודיווח אוטומטי. השינוי בשוק הקריפטו לא מסתכם בעוד תיקון רגולטורי – משנת 2027 יחול שינוי מהותי באופן שבו מידע על הפעילות שלכם ייאסף, ידווח ויגיע לרשויות המס .

הצטרפות ישראל לתקן CARF של ה-OECD וההתקדמות של DAC8 באירופה צפויות להפוך נתוני פעילות בקריפטו למידע שעובר בין רשויות מס – באופן שיטתי, ממקורות צד שלישי, ובקצב שהמערכת יודעת להשוות מול הדיווחים שלכם. המשמעות הפרקטית: משקיע קריפטו שיגיע ל-2027 בלי נתונים מסודרים (קניות, מכירות, המרות, עמלות והעברות), עלול לקבל שאלות ודרישות הבהרה כשנתוני הפעילות יגיעו לרשות המסים ממקורות זרים – ואז יידרש לשחזר בדיעבד מה קרה בכל עסקה, תוך עיכובים, בירורים ולעתים גם פתיחת בדיקה מעמיקה יותר.

אנחנו מכנים את שנת 2026 "שנת ההיערכות של משקיעי הקריפטו": הורדת נתוני מסחר ועמלות, בניית Money Trail, שימור Cost Basis, וקביעת שיטת חישוב עקבית – עוד לפני שהשאלות יגיעו אליכם מהבנק או מרשות המסים.

ממרחב שנתפס אנונימי למידע פיננסי שמדווח אוטומטית

CARF ו-DAC8 הם חלק ממעבר של דיווח שמבוסס בעיקר על יוזמה של הנישום – לדיווח אוטומטי שמגיע לרשויות המס מצד הפלטפורמות עצמן, באופן שמגדיל את היכולת של הרשות לבצע השוואות, עיכובים ובירורים.

• CARF הוא תקן של ה-OECD שמגדיר חובת זיהוי ודיווח על פעילות בנכסי קריפטו על ידי פלטפורמות ומתווכים פיננסיים, כולל העברת מידע בין מדינות.
• DAC8 היא רגולציה אירופית שמיישמת עיקרון דומה בתוך האיחוד האירופי ומרחיבה את חובות הדיווח והצלבת הנתונים ביחס לנכסים דיגיטליים.

יותר ויותר פלטפורמות קריפטו בכל העולם יידרשו בהמשך שנת 2026 לזהות משתמשים, לשמור נתונים מפורטים על הפעילות שלהם, ולדווח לרשויות המס. בהמשך, המידע יועבר גם בין מדינות במסגרת מנגנוני חילופי מידע.

בעבר, הרבה מהבירור מול רשויות או מול בנקים התרחש כאשר ממירים את המטבע הדיגיטלי לשקלים או מכניסים כסף לבנק בישראל – כשנוצר צורך להסביר מקור כספים או להציג חישוב מס. כעת, עם זרימת מידע שיטתית מצד פלטפורמות, הסיכוי להשוואה אוטומטית בין מה שנמצא אצל הרשות לבין מה שמדווח בדוח השנתי גדל משמעותית.

לרשות המסים תהיה תמונה רחבה של פעילות המסחר שלכם גם לפני שמימשתם לשקלים וגם בלי שפניתם אליה מיוזמתכם

אז מה הסכנה?

כאשר הנתונים יגיעו לרשות המסים בישראל (ולרשויות מס נוספות בעשרות מדינות ברחבי בעולם) באופן עקבי, כל אי התאמה מול הדיווח העצמי : פער בהיקפי פעילות, עסקאות שלא נכללו, יתרות שלא הוסברו, או חוסר בהירות לגבי העברות בין בורסות לארנקים – עלולה להפוך במהירות לשאלות, דרישות מסמכים, עיכובים ולעתים גם לפתיחת בדיקה מעמיקה יותר. במצבים כאלה, נטל ההסבר עובר לנישום: לא רק "מה הרווחתי", אלא גם "איך הגעתי למספר", על בסיס נתונים עקביים, תיעוד מלא ונתיב כסף שמסביר קניות, המרות והעברות לאורך זמן.

הביטקוין הוא כבר לא מטבע – הוא נכס

ברוב המקרים, רשות המסים בישראל מתייחסת לקריפטו לא כאל מטבע במובן היומיומי, אלא כאל נכס לצרכי מס. המשמעות היא שהמיסוי ממוקד בשאלה מתי בוצע מימוש של הנכס ובאיזה מחיר, ולא רק בשאלה מתי המרתם את הקריפטו לשקלים או העברתם כסף לחשבון בנק בישראל. לכן, אירועי מס יכולים להיווצר גם בתוך עולם הקריפטו עצמו, בלי שהשקל יופיע בתמונה בכלל.

בפועל, המרה בין נכסים דיגיטליים (Crypto-to-Crypto) עשויה להיחשב אירוע מס בישראל – למשל החלפה של BTC ב-ETH, מעבר מ-ETH ל-USDT, או שימוש בקריפטו כדי לרכוש נכס/שירות – הכול בהתאם לסוג הפעילות ולנסיבות המקרה. המשמעות הפרקטית היא שאדם יכול לבצע לאורך השנה עשרות או מאות מימושים לצרכי מס, גם אם מבחינתו הוא רק מזיז בין מטבעות או "נשאר בתוך הקריפטו".

זה המקום להכיר מושג מפתח שכל משקיע קריפטו צריך להבין – Cost Basis (מחיר עלות) – כלומר, מה הייתה העלות הכוללת של הנכס שמימשתם, כולל מחיר הרכישה, עמלות, ולעתים גם התאמות שנובעות מהעברות בין ארנקים/בורסות או מפיצולים טכניים של הפעילות. בלי תיעוד מסודר של עסקאות, המרות, עמלות והעברות, קשה מאוד לשחזר בדיעבד את מחיר העלות ואת הרווח האמיתי בכל מימוש. בהיעדר תיעוד מספק, רשות המסים עשויה שלא לקבל חלק מהעלות הנטענת או לבקש הוכחות נוספות – מצב שעלול להגדיל את הרווח החייב, לסבך את הדיווח, ולהאריך משמעותית את תהליך הבירור מול רשות המסים או מול הבנק כשמבקשים להכניס כספים לישראל.

חשוב להבהיר: מנגנוני הדיווח וההצלבות צפויים להתחיל בפועל החל מ-2027. עם זאת, המידע שעליו יתבססו הבדיקות עשוי להיאסף כבר מפעילות שתתבצע החל מ-2026 ואילך – ולכן כדאי שהתיעוד והחישובים יהיו מסודרים כבר עכשיו.

פעולות שמומלץ למשקיעים לבצע כבר כעת

מניסיוננו המקצועי, מי שמתחיל להתארגן מוקדם חוסך לעצמו בהמשך לא מעט טעויות, פערים ובעיקר זמן בהסברים מול רשות המסים והבנקים. להלן מספר פעולות בסיסיות שמומלץ לבצע כבר עכשיו, כדי לבנות תיעוד מסודר ולצמצם חיכוך בעתיד.

• להוריד נתונים היסטוריים מכל זירת מסחר וכל ארנק

הורידו CSV או השתמשו ב-API, ושמרו גם אסמכתאות של הפקדות, משיכות ועמלות. אל תסמכו על כך שהזירה תאפשר גישה מלאה לכל הנתונים גם בשנה הבאה.

• לנהל יומן העברות (Money Trail) ברור

בעולם הקריפטו נכסים נעלמים בקלות בין בורסות לארנקים. תיעדו כל העברה: כתובת מקור/יעד, TxID, תאריך, והקשר (למשל 'העברה עצמית לארנק קר'). ברוב המקרים העברה עצמית אינה אירוע מס, אך היעדר תיעוד עלול להקשות להסביר את מהות היציאה, ולהוביל לשאלות.

• להבין ולשמר Cost Basis

רכישה היא רק חלק מהסיפור. גם עמלות, המרות, העברות פנימיות ולעתים אירועים טכניים ברשת משפיעים על החישוב. אם לא ניתן לשחזר עלות, החישוב מתערער – וגם היכולת להצדיק אותו מול רשות המסים או בנק נפגעת.

• להשתמש בכלים לחישוב מס

כלים ייעודיים יכולים לחסוך זמן, במיוחד כשיש מאות או אלפי פעולות. עם זאת, נדרש טיוב נתונים, התאמת הנחות ובחינת חריגים. לעתים משתמשים ב-FIFO כאשר אין זיהוי ספציפי, אך יש לבחון את המתודולוגיה לפי התיעוד והנסיבות.

ריכזנו לנוחותכם את המידע גם בטבלה  

יש לכם רווחים משנים קודמות שלא דווחו? כדאי לשקול גילוי מרצון

לא מעט משקיעים צברו בשנים האחרונות רווחים או פעילות בקריפטו שלא דווחו בישראל, בין אם מחוסר מודעות, נתונים חסרים או הנחה ש"נסדיר כשנמשוך לבנק". ככל שהדיווח האוטומטי והצלבות הנתונים יתעצמו החל מ-2027, חלון ההזדמנויות להסדרה יזומה מצטמצם, והסיכון לבירורים ועיכובים גדל. במקרים המתאימים, ניתן לבחון מהלך של גילוי מרצון והסדרת דיווחים לשנים קודמות באופן מסודר מול רשות המסים.

הכיוון הכללי בישראל ובעולם ברור: יותר שקיפות, יותר נתונים, ופחות מקום לטעויות תיעוד. מי שיערך נכון בשנת 2026 ירוויח שקט תפעולי ומשפטי, ויוכל גם להקטין חיכוך מול בנקים ורשויות. לקראת הרחבת מנגנוני דיווח קריפטו לרשות המסים בישראל, היערכות יסודית ומוקדמת תצמצם חשיפות ותקל על התנהלות מול בנקים.

אם יש לכם פעילות קריפטו בבורסות בחו”ל, פעילות מבוזרת (DeFi), או רווחים משנים קודמות שלא הוסדרו – זה זמן נכון לבצע בדיקת מצב ותכנית פעולה מסודרת.

אנו מלווים לקוחות בבניית Money Trail, חישובי מס קריפטו, הסדרת דיווחים לשנים קודמות, וליווי שוטף וצמוד מול רשות המסים והבנקים בישראל ובעולם. בנוסף, אנו מתמחים בליווי הליכי גילוי מרצון ובהסדרת דיווחי קריפטו לשנים קודמות – משלב בדיקת ההיתכנות ועד ניהול ההליך מול רשות המסים.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו- לחצו כאן