ניתוק תושבות ממס הכנסה ומביטוח לאומי – מה חשוב לדעת בשנת 2026?

ניתוק תושבות הוא צעד משמעותי עבור מי שעוזב את ישראל לתקופה ממושכת או עובר להתגורר במדינה אחרת. לניתוק תושבות בישראל יש השלכות על חבות המס, על חובות הדיווח לרשות המסים, על תשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, ועל הזכאות לשירותי בריאות בישראל. לכן, מי שמתכנן רילוקיישן צריך לבחון את שאלת התושבות עוד לפני המעבר, ולא להניח שהיא תוסדר מעצמה עם היציאה מהארץ.

תושבות לצורכי מס ותושבות בביטוח הלאומי נבחנות בנפרד. בשני המקרים יש חשיבות למקום שבו מתנהלים חייו של האדם בפועל, אך לכל רשות כללים והשלכות משלה. הכרה כתושב חוץ לצורכי מס אינה מפסיקה אוטומטית את התושבות בביטוח הלאומי, ולהפך.

כיצד קובעים אם יחיד הוא תושב ישראל לצורכי מס?

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, יחיד שמרכז חייו בישראל נחשב, ככלל, לתושב ישראל לצורכי מס. קביעת מרכז החיים מבוססת על מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. לצד בחינה זו קובעת הפקודה חזקות המבוססות על ימי שהייה בישראל, אך הן אינן מחליפות את בחינת נסיבות החיים בפועל.

המבחן המהותי – מבחן מרכז החיים

מבחן מרכז החיים נועד לקבוע היכן מצויות הזיקות המשמעותיות של היחיד. בין השיקולים הנבחנים:

• מקום הבית הקבוע;
• מקום מגוריו של היחיד ומקום מגורי בני משפחתו;
• מקום עבודתו או עיסוקו הרגיל;
• מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
• מקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות.

זו אינה רשימה סגורה, ואין שיקול אחד שמכריע בכל מקרה. כך, למשל, מגורי בן או בת הזוג והילדים בישראל עשויים להיות בעלי משקל משמעותי, אך יש לבחון אותם לצד משך השהייה בחו״ל, המגורים והעבודה שם, הקשרים הכלכליים והחברתיים ואופי ההתנהלות הכולל של היחיד.

המבחן הכמותי – חזקות ימי השהייה

הפקודה קובעת שתי חזקות שלפיהן מרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל:

1. הוא שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת המס; או
2. הוא שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס, וסך ימי שהייתו בישראל באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה הגיע ל-425 ימים או יותר.

לצורך הספירה, גם חלק מיום נחשב ליום שהייה. החזקות ניתנות לסתירה בידי היחיד או בידי פקיד השומה על סמך מכלול העובדות. גם כאשר אף אחת מהן אינה מתקיימת, עדיין יש לבחון היכן נמצא מרכז חייו של היחיד.

חובות דיווח לרשות המסים

יחיד שמתקיימת בו חזקת ימי השהייה בישראל, אך טוען שמרכז חייו מחוץ לישראל, נדרש לדווח על העובדות המבססות את טענתו. לצורך זה משמש טופס 1348 (הצהרת תושבות), המצורף לדוח השנתי. גם כאשר חזקת הימים אינה מתקיימת, עשויות לחול חובות דיווח אחרות, בין היתר בשל הכנסות שמקורן בישראל.

אין טופס שהגשתו לבדה מנתקת תושבות לצורכי מס, וגם אי-הגשת טופס אינה קובעת כשלעצמה את התושבות. התושבות נקבעת לפי הדין והעובדות, ולא מעצם העזיבה. לכן יש לבחון את חובות הדיווח האישיות לכל שנת מס בנפרד, בהתאם לטפסים ולהוראות התקפים באותה עת.

במקרים מורכבים, מומלץ לבחון מראש את העובדות ואת מסמכי המעבר עם עורך דין או רואה חשבון העוסקים במיסוי בינלאומי. חוות דעת מקצועית יכולה לסייע בהערכת החשיפה ובגיבוש עמדת דיווח, אך אינה מבטיחה שרשות המסים תקבל את העמדה.

האם מעבר לחו"ל לתקופה קצרה מונע ניתוק תושבות?

אין בפקודה תקופת שהייה מינימלית בחו"ל כתנאי לניתוק תושבות; ההכרעה תלויה בהעברת מרכז החיים ובמכלול הנסיבות. עם זאת, שהייה ממושכת מחזקת את הטענה לניתוק, ולכן, ככל שניתן, מומלץ לתכנן רילוקיישן לתקופה משמעותית.

חזרה לישראל לאחר שנה או שנתיים אינה שוללת בהכרח ניתוק תושבות, אך עשויה להביא לבחינה מחודשת גם של תקופת השהייה בחו"ל. מועד הניתוק ייקבע לפי הנסיבות, ואינו בהכרח יום היציאה מישראל.

להרחבה בנושא קראו את המאמר "ניתוק תושבות במס הכנסה לפני רילוקיישן"

ההבדל בין תושבות לצורכי מס לבין תושבות בביטוח הלאומי

הביטוח הלאומי בוחן את התושבות בנפרד מרשות המסים. כל עוד אדם נחשב תושב ישראל בביטוח הלאומי, הוא עשוי להמשיך להיות חייב בדמי ביטוח לאומי ובדמי ביטוח בריאות גם בתקופת מגוריו בחו״ל. החיוב תלוי במעמדו, בסוג הכנסותיו ובנסיבות העסקתו. תשלום דמי ביטוח אינו קובע כשלעצמו תושבות, ואי-תשלום אינו מביא להפסקתה ועלול לגרור חוב והליכי גבייה. לפני הפסקת תשלומים או שינוי מעמד, יש לברר מול המוסד את חובות הדיווח והתשלום.

 אם קיימת אמנה לביטחון סוציאלי עם מדינת המגורים, יש לבדוק את תחולתה על האדם ועל סוג הביטוח הרלוונטי ואת השפעתה על חובותיו וזכויותיו.

לצד חובת התשלום, המשך התושבות עשוי לשמר זכויות ביטוחיות ואת הזכאות לשירותי בריאות בישראל, ואילו הפסקתה עשויה להשפיע עליהן. הזכאות כפופה לתנאים שבדין ואינה נשמרת מכוח התשלום בלבד. לכן יש לשקול גם את הצרכים הרפואיים ואת האפשרות לחזור לישראל, ולברר מראש מול הביטוח הלאומי את ההשלכות האישיות של שינוי המעמד, לרבות תקופות המתנה אפשריות או מגבלות על הזכאות לשירותי בריאות לאחר החזרה, בהתאם לנסיבות ולהוראות העדכניות.

מי שהעביר את מרכז חייו לחו״ל באופן מלא יכול לבקש מהביטוח הלאומי להפסיק את תושבותו לפני שחלפו חמש שנים, באמצעות הצהרה על ביטול תושבות (טופס 629). לפי הנחיות ביטוח לאומי, ברוב המקרים הפסקת התושבות תחול מיום ההודעה, בכפוף לבחינת הבקשה. טופס 627, לעומת זאת, הוא שאלון לקביעת תושבות של שוהה בחו"ל ואינו מיועד לבקשת ביטול תושבות.

בנוסף, מי שיוצא לחו"ל ממשיך בדרך כלל להיות רשום כתושב ישראל בחמש השנים הראשונות, אך ביטוח לאומי רשאי לבחון את תושבותו גם קודם אם עולה מידע המעיד שמרכז חייו עבר לחו"ל. כל עוד הוא מוכר כתושב, זכאותו לשירותי בריאות ולקצבאות כפופה לתנאים החלים על כל זכות; הרישום כתושב אינו מבטיח כשלעצמו תשלום קצבאות בחו"ל.

בתום חמש שנים התושבות נשללת ככלל, אך ניתן להשיג על ההחלטה או לבקש את המשך ההכרה בתושבות באמצעות שאלון לקביעת תושבות לשוהה בחו"ל (טופס 627) ומסמכים המוכיחים שהשהייה זמנית ושמרכז החיים נותר בישראל.

בבחינת בקשה להפסקת תושבות, הביטוח הלאומי בודק את התא המשפחתי כולו. לפי הנחיותיו, בקשה לא תאושר אם בן או בת הזוג והילדים נשארים בישראל. מאחר שהעברת מרכז החיים עשויה להיות הדרגתית, במיוחד במעבר זמני, חשוב לשקול את השלכות הבקשה על שירותי הבריאות ועל הזכויות הסוציאליות לפני הגשתה.

אישור הבקשה אינו מונע בחינה מחודשת בדיעבד. אם לאחר החזרה לישראל יתברר שמרכז החיים לא הועבר במלואו לחו"ל והשהייה שם הייתה זמנית, הביטוח הלאומי עשוי להכיר באדם כתושב גם בתקופה שבה תושבותו הופסקה, ולחייבו בדמי ביטוח בהתאם.

במקרים מתאימים ניתן להמשיך להכיר בתושבות גם מעבר לחמש שנים, למשל כשהשהייה בחו"ל נועדה ללימודים או לעבודה, המשפחה נותרה בישראל ומכלול הנסיבות מעיד שמרכז החיים עדיין בארץ. לגבי בני הגיל השלישי, הביטוח הלאומי מביא בחשבון גם את שנות התושבות שצברו בישראל ועשוי להכיר בהם כתושבים אף אם הם שוהים בחו"ל רוב הזמן, כל עוד לא העבירו לשם את מרכז חייהם.

למה שאלת התושבות חשובה?

1. חבות במס על הכנסות מחוץ לישראל

ככלל, תושב ישראל חייב במס בישראל על כלל הכנסותיו, בין שהופקו או נצמחו בישראל ובין שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל. לעומתו, תושב חוץ חייב במס בישראל, ככלל, רק על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל.

מי שמוסיף להיחשב תושב ישראל לצורכי מס עשוי להיות חשוף לכפל מס על הכנסותיו מחוץ לישראל, אם הן חייבות במס גם במדינה אחרת. אין להניח כי אמנה למניעת כפל מס תמנע בכל מקרה את מלוא כפל המס, או כי מלוא המס ששולם בחו"ל יוכר כזיכוי כנגד חבות המס בישראל. לפיכך, יש לבחון בכל מקרה את הוראות הדין ואת הוראות האמנה הרלוונטית, ככל שקיימת.

מס יציאה

שאלת התושבות חשובה גם לעניין סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, המכונה לעיתים "מס יציאה". ככלל, נכס של אדם שחדל להיות תושב ישראל נחשב כנמכר ביום שלפני מועד הפסקת התושבות. החוק קובע מנגנון לדחיית תשלום המס עד למימוש הנכס, בכפוף לתנאיו. תחולת הסעיף עשויה להיות רלוונטית, בין היתר, למניות, לנכסים פיננסיים ולזכויות מסוימות, ולכן כדאי לבדוק את הנושא לפני המעבר.

להרחבה בנושא קראו מאמר "מס יציאה לפי סעיף 100א – מה חשוב לדעת לפני ניתוק תושבות"

2. תושבים חוזרים ותושבים חוזרים ותיקים

ניתוק התושבות או אי-ניתוק משפיע גם על החזרה לישראל. כיום הפקודה מעניקה הטבות מס לתושב חוזר או לתושב חוזר ותיק בהתאם לתנאים הקבועים בפקודה, לרבות תקופת התושבות מחוץ לישראל והנסיבות שבהן חדל היחיד להיות תושב ישראל.

להרחבה בנושא הזכויות לתושבים חוזרים – לחצו כאן. לתושבים חוזרים ותיקים – לחצו כאן.

3. מעמד בביטוח לאומי

מי שתושבותו בביטוח הלאומי הופסקה צריך להסדיר את מעמדו עם חזרתו. גם לאחר שיוכר מחדש כתושב, עשויה לחול תקופת המתנה לקבלת שירותי בריאות; בתנאים המתאימים ניתן לפדות אותה בתשלום מיוחד. כדאי לבדוק זאת לפני החזרה, במיוחד כאשר יש צורך ברצף טיפולי.

מה כדאי לבדוק לפני המעבר ובמהלכו?

לפני הרילוקיישן מומלץ למפות את ההכנסות והנכסים בישראל ובחו"ל, לבדוק את חובות המס והדיווח בשתי המדינות ואת השלכות שינוי התושבות, לרבות מס יציאה לפי סעיף 100א. לצד זאת, יש לברר בנפרד את המעמד מול רשות המסים ומול הביטוח הלאומי, את המעמד הצפוי במדינת היעד ואת תחולתן של אמנות מס ואמנות לביטחון סוציאלי.

מי שמעוניין לנתק תושבות צריך לפעול להעברה ממשית של מרכז חייו לחו"ל ולצמצום הזיקות הקושרות אותו לישראל, בהתאם לנסיבותיו. בין היתר, יש לבחון את מקום הבית הקבוע, מגורי המשפחה, העבודה והפעילות העסקית, ולבסס קשרים כלכליים וחברתיים במדינת היעד.

בשורה התחתונה

ניתוק תושבות אינו נקבע רק לפי כוונת היחיד, מספר ימי השהייה או עצם הגשת הטופס. לצורכי מס, השאלה נבחנת לפי מרכז החיים, חזקות ימי השהייה ומכלול העובדות. ההליך מול המוסד לביטוח לאומי נפרד, ועשויות להיות לו השלכות על דמי ביטוח ועל זכאות לשירותי בריאות.

פירמת נמרוד ירון ושות׳ מלווה יחידים ומשפחות בבחינת תושבות לצורכי מס ובתכנון המעבר לחו"ל או החזרה לישראל. הליווי כולל בחינת השלכות המס וחובות הדיווח, תוך התאמת ההיערכות לנסיבות האישיות, המשפחתיות והכלכליות של כל לקוח.

לשיחת ייעוץ ראשונית, צרו קשר עם משרדנו.