חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ארגונים ללא כוונת רווח (חברה לתועלת הציבור, עמותה, הקדש) – רקע כללי והיבטי מס

ארגונים ללא כוונת רווח (חברה לתועלת הציבור, עמותה, הקדש) - רקע כללי והיבטי מס

ארגונים ללא כוונת רווח (חברה לתועלת הציבור, עמותה, הקדש) – רקע כללי והיבטי מס

במאמר זה נסביר את מעמדם של ארגונים ללא כוונת רווח במדינת ישראל. תחילה נגדיר את הבסיס החוקי של ארגונים ללא כוונת רווח בישראל, כמו גם עלות הקמתם והדרישות החוקיות להקמתם. לאחר מכן, נעמוד על הסוגים השונים של הארגונים ללא כוונת רווח השונים שקיימים על פי חוק במדינת ישראל ולכן בין היתר נעמוד על קווי הדמיון והשוני בין סוגי הארגונים השונים. לאחר מכן נמשיך את הדיון בנושא דיני המס עבור ארגונים ללא כוונת רווח במדינת ישראל תוך שימת דגש על פטור מתשלום מס הכנסה וזיכוי בשל תרומה לארגונים אלה. לבסוף נציג את תמונת המצב בנוגע לארגונים ללא כוונת רווח במספר מדינות נבחרות בעולם.

ארגונים ללא כוונת רווח (להלן- ״אלכ״ר״) או מוסדות ללא כוונת רווח ("מלכ"ר") הוא שם כולל למוסדות ציבור, עמותות וחברות לתועלת הציבור. המכנה המשותף לגופים אלה הוא הרצון של פרטים לקדם מטרות ולספק מוצרים לטובת הציבור.

במרוצת השנים, חלו שינוים באופן שבו המדינה הגדירה ארגונים ללא כוונת רווח. בתיקון מס׳ 93 הוכנס לחוק בשנת 1993 נקבע שמוסד ציבורי הוא :״חבר בני-אדם של שבעה לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, הקיימים ופועלים למטרה ציבורית ונכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד, והם מגישים דין וחשבון שנתי לגבי נכסיהם, הכנסותיהם והוצאותיהם להנחת דעתו של פקיד השומה על פי תקנות שהתקין שר האוצר; לענין זה…״ לשון החוק מבהירה מהו המבנה האנושי הדרוש בכדי להקים ארגון ללא כוונת רווח וכיצד המדינה אוכפת את סמכות הפיקוח שלה על אותם הארגונים במטרה לוודא שפעילותם היא לטובה הציבור בלבד.

עמותה

הוגדרה בחוק העמותות, התש״ם- 1980 בסעיף 1:״תאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים; העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות.״ דרישות הסף לייסוד עמותה הן: לפחות שני בגירים, בקשה מפורטת לרשם העמותות ולצורך קבלת הכרה מרשות המיסים כמוסד ציבורי עפ״י סעיף 9(2) לפקודת מס ההכנסה נדרשים לפחות 7 מייסדים שאינם קרובים.

עלות רישום עמותה ברשם העמותות – 822 ש״ח.

 אגרות שנתיות:

  • עמותות בשנתיים הראשונות שלאחר שנת ההתאגדות ועמותות שמחזורן הכספי לא עלה על 300 אלף ש"ח – ישלמו אגרה שנתית מוזלת בסך 149 ש"ח.
  • עמותות שמחזורן הכספי עולה על 300 אלף ש"ח – ישלמו אגרה שנתית, כמפורט:
    • עד ליום 31.03: תשלום אגרה מופחתת בסך 1,133 ש"ח.
    • מיום 01.04: תשלום אגרה בתעריף רגיל בסכום העומד על 1,505 ש"ח.

חברה לתועלת הציבור (חל"צ)

מוגדרת בחוק החברות, התשנ״ט- 1999 בסעיף 345א(א):״ חברה לתועלת הציבור היא חברה שבתקנונה נקבעו מטרות ציבוריות בלבד וכן איסור על חלוקת רווחים…לבעלי מניותיה.״ עלות רישום חברה לתועלת הציבור – 756 ש״ח.

ההבדלים בין חברה לתועלת הציבור לבין עמותה

קווי הדמיון בין עמותה לחברה לתועלת הציבור נובעים מכך ששני סוגי הארגונים אינם למטרות רווח, ניתן לבצע כחלק מפעילותם עידוד תרומות לגוף עמו בהתאם לסעיף 46(א) לפקודת המס. מעבר לכך, בשני סוגי הארגונים יש חובה לקיים אספה כללית, חייב להיות וועד או דירקטוריון, אך אין בשניהם חובה למנות מנכ״ל. קווי השונים מבוססים בעיקרם על האופן שבו נערך הרישום של הארגונים על ידי המדינה. עמותה נרשמת אצל רשם העמותות, בעוד שחברה לתועלת הציבור נרשמת אצל רשם ההקדשות. בנוסף לכך, בניגוד לעמותה, חברה לתועלת הציבור היא חברה לכל דבר ולכן היא כפופה גם לחוק החברות. כפועל יוצא, על חברה לתועלת הציבור מוטלת החובה לשלם מס והיא תהא חשופה לביקורת קפדנית יותר כפועל יוצא מצופה מחברה לתועלת הציבור לנהל את כספיה בצורה שקופה וברורה יותר. כאמור, מכיוון שחברה לתועלת הציבור היא חברה הרי שמתוקף היותה חברה היא גם בעלת ישות משפטית וניתן לרכוש בה בעלות באמצעות קניית מניות, מנגד חברות בעמותה מושתת על אקט וולונטרי ולוב איננה כרוכה בהוצאה כספית וחיזוק השליטה בה מבוסס בעיקרו על התקנון. אספקט נוסף של השוני בין עמותה לחברה לתועלת הציבור נובע מהאופן שבו מגיעים חברי הדירקטוריון לתפקידם שכן בעמותה חברי וועדת הביקורת ייבחרו מתוך חברי העמותה, בעוד שבחברה לתועלת הציבור חברי הדירקטוריון אינם מחויבים להגיע מקרב בעלי המניות.

הקדש ציבורי

מוגדר בחוק הנאמנות, תשל״ט-1979 בסעיפים 17 ו- 26: ״הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת…״ (שאחת ממטרותיה היא קידומו של עניין ציבורי). ״…נאמנות שמטרתה או אחת ממטרותיה היא קידומו של עניין ציבורי…״. המטרה המרכזית בהקדש ציבורי הוא הקדשת נכסים מסוימים עבור מטרה ציבורית מסוימת ובתוכו ניתן להגדיר את הנהנה ממנו, הנאמן עליו וכו׳. התנאים לרישום ההקדש הציבורי בפנקס ההקדשות הציבוריים: קיום של נכס בכספים או נדל״ן המיועד לשמש בסיס לפעילות ההקדש, לפי סעיף 26(א) לחוק הנאמנות, תשל״ט- 1979 – נאמנים בהקדש ציבורי מחויבים להודיע לרשם על ההקדש תוך שלושה חודשים מיום מינוים – אי מתן הודעה מהווה עבירה פלילית, על פי סעיף 31 לחוק הנאמנות. רישום ההקדש הוא ללא תשלום.

דיני המס לאלכ״ר

פקודת מס ההכנסה (נוסח חדש), התשכ״א-1961 מגדירה מלכ״ר כמוסד ציבורי ללא כוונת רווח.

סעיף 9(2) דן בפטור מתשלום מס על הכנסותיו של המוסד הציבורי, כל עוד הכנסות אלה לא הוגדרו על פי חוק כהכנסות מריבית, מעסק, מדיבידנד או מהפרשי הצמדה ששולמו על ידי חברה עסקית שבשליטתו. כפועל יוצא פטור ממס הכנסה יחול על הכנסות מפעילות ציבורית ישירה לדוגמה: תרומות והכנסות ממכירות שירותים וכמו כן גם על הכנסות משניות לפעילות זו ביניהן: ריבית בנקאית, דיבידנד ורווחי הון בכפוף לכך שלא הגיעו להיקף של פעילות עסקית.

סעיף 46 דן בזיכוי בשל תרומה שניתנה למוסד ציבורי.  התורמים למוסדות ציבור נהנים מהטבת מס, כיוצא בכך נקבע בסעיף זה כי אדם אשר תרם בשנת המס סכום העולה על סכום מסוים (נכון לשנת  2020, 190 ש״ח) יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה השנה בשיעור של 35% מסכום התרומה. תאגיד עסקי שתרם, יזוכה בשיעור המס על הכנסתו, קרי מס החברות. תקרת התרומה שכנגדה יתקבל זיכוי ממס הכנסה הוא הנמוך מבין 30% מההכנסה החייבת או 9,350,000 ש״ח נכון לינואר 2020. במבט אחורה, בשנת 1999 עמדה התקרה המרבית על 480,000 ש״ח ובמרוצת השנים הועלתה התקרה המרבית מספר פעמים עד לעדכון האחרון של שנת 2020. בניגוד למגמה זו, הסכום המזערי לתרומות ירד מ- 340 ש״ח בשנת 1999 ל1 190 ש״ח בשנת 2020 וכיוצא בכך בתחום זה מסתמנת מגמה הפוכה. תכליתו המרכזית של סעיף זה היא סוציאלית שכן המדינה מנסה להקל על פעילותם של ארגונים ללא כוונת רווח על ידי מתן עידוד ליחידים וחברות לתרום לגופים אלה כנגד הענקת זיכוי ממס הכנסה בגין התרומות.

ליצירת קשר

מאמרים אחרונים

מיסוי קרנות ריט

מיסוי קרנות ריט

מהי קרן ריט (Reit) קרן ריט היא גוף המאפשר השקעה בנדל"ן מניב לצורכי רווח למשקיעים.

מאמרים חמים

להתייעצות עם מומחה במסים