חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה – שינוי הגדרת תושב

הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה - שינוי הגדרת תושב

הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה – שינוי הגדרת תושב

שוקלים רילוקיישן לחו"ל? מתלבטים אם לעזוב את ישראל? חקיקה חדשה תנסה למנוע מכם לעשות את זה.

עכשיו יותר מתמיד, ישראלים רבים, שוקלים לבצע את התהליך של מעבר לעבוד מעבר לים. בגלל מורכבות התהליך, חשוב לבצע אותו עם ליווי צמוד ומקצועי בצורה הנכונה ובהתאמה מדויקת לנתונים האישים שלכם.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס. (הצעת חוק זו היא רק חלק ראשון מתוך הרפורמה בכללי המיסוי בינלאומי). קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הזה. 

כיום, בהתאם להגדרות "תושב", או "תושב ישראל" ו-"תושב חוץ" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, נקבעת תושבותו של יחיד בהתאם למבחן איכותי אשר במסגרתו יש לבחון על בסיס אינדיבידואלי את מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, ובהסתייע במספר חזקות הניתנות לסתירה. 

מצב זה מאפשר נקיטת עמדה עם יתרון מס משמעותי לנישומים רבים שעוזבים את ישראל ובכך נחשבים לתושבי חוץ כבר ממועד העזיבה את ישראל לאור עמידה במבחן מרכז החיים. בבחינת מקום מרכז החיים של יחיד, נבחנים מאפיינים שונים לרבות מקום בית הקבע שלו, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או מקום העסקתו הרגיל, מרכז האינטרסים הכלכליים שלו ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים. 

כאשר נוצר מצב שנישום נחשב לתושב ישראל לאור עמידה בחזקת הימים משרדינו מצליח במקרים רבים להגן באמצעות חוות דעת על הנישום ולקבוע שהוא איננו תושב ישראל. אפשרות זאת כעת הולכת להתבטל לאור תזכיר החוק לתיקון פקודת מס הכנסה שהתפרסם בימים אלו ומציע לקבוע מספר חזקות חלוטות המתבססות בעיקר על מספר ימי השהייה של היחיד ומשפחתו בישראל, אשר בהתקיימן יראו ביחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ, לפי העניין. לשם כך ייקבעו שני סוגים של חזקות חלוטות (שאי אפשר לסתור אותן) – הסוג הראשון, חזקות חלוטות אשר בהתקיימן יראו יחיד כתושב ישראל, והסוג השני, חזקות חלוטות אשר בהתקיימן יראו יחיד כתושב חוץ. 

השפעת תיקון החוק על הדין הקיים

הצעת חוק זו מצד אחד יוצרת לנישומים וודאות ובכך אדם שיעמוד במבחן של ימי השהייה יכנס ללא עוררין לתחולת החוק וללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. מנגד, ישראלים רבים שעד כה לא עמדו בחזקת הימים אבל נכנסו לתחולת מבחן מרכז החיים קיבלו יתרון מס משמעותי בכך שלא התחייבו במס על הכנסותיהם מחוץ לישראל לאור עמידה במבחן מרכז החיים בלבד.

אם עד כה היה ניתן "לחמוק באלגנטיות" מרשת המס בישראל גם במקרים בהם שהה הנישום מספר ימים לא מועט הרי שכיום החזקה אינה ניתנת לסתירה.

קחו לדוגמה מצב שבו אדם שהה בישראל 184 ימים אך משפחתו וכל עסקיו נמצאים בצרפת והוא עצמו שהה בצרפת 182 ימים. על פי תיקון החוק, אותו אדם יחשב לתושב ישראל! על פי הדין הפנימי בצרפת, יטענו השלטונות כי אותו אדם הוא לחלוטין תושב צרפת היות ומרכז חייו נמצא בצרפת.

במצב כזה, אין מנוס אלא לפנות אל האמנה למניעת כפל מס בין שתי המדינות ולבחון את תושבותו של אותו אדם על פי מבחני שובר השוויון לאמנה. יצוין כי אמנת המס גוברת על הדין הפנימי ולכן לכאורה, למרות הסרבול, כנראה שלאותו תושב יהיה פתרון. 

כאשר מדובר אשר איננה חתומה עם ישראל על אמנה למניעת כפל מס כלל, כדוגמת קפריסין. במצב כזה, הסיכון לתשלום של כפל מס הוא גבוה. קיימת סברה שמדובר על תיקון חקיקה שספציפית מגיע על מנת להשפיע על ההגירה הישראלית לקפריסין ולהקשות על ישראלים לעבור עם המשפחות לקפריסין. 

לדעת רבים בתחום, זה לא מקרי שהחקיקה החדשה החלה בסמוך להשלכות ההפיכה המשטרית / הרפורמה המשפטית והמשיכה בזמן המלחמה. בעקבות נסיון הרפורמה המשפטית ישראלים רבים שוקלים לעבור לחיות במקום קרוב מחוץ לישראל ועדיין לנסות להמשיך לנהל את עסקיהם בארץ. קפריסין היא אלטרנטיבה טובה, אך אין לה אמנת מס עם ישראל. משרדנו מנהל מגעים עם משרד האוצר לצורך ניסוח אמנה למניעת כפל מס ומייצג את קפריסין בהקשר זה. אם תעבור החקיקה החדשה והגדרת התושב אכן תשתנה, הדבר ימנע מישראלים רבים את האפשרות לעבור לקפריסין ועדיין לנהל את עסקיהם בישראל מבלי להגיע למצב של כפל מס. הערכת משרדנו שמדובר על תיקון חקיקה אשר עצירת הרילוקיישן לקפריסין היא אחת ממטרותיו מתחזקת לאור החריג הקיים בסעיף 1(ב)(ג) לתיקון אשר נותן הקלה משמעותית למדינות שלהן אמנה עם מדינת ישראל. 

אנו מעריכים כי אם החקיקה תעבור, יהיו הרבה יותר מקרים שיגיעו לבחינת מבחן שובר השוויון באמנה וכן להליכי הסכמה הדדית בין המדינות מה שייצור סרבול מיותר ולעתים אף תשלום ממשי של כפל מס עד להגעת המדינות להסכמה ביניהן.

חשוב להדגיש שעדיין מדובר בהצעת חוק שטרם חוקקה בכנסת, אך לגמרי בשלבים מתקדמים. על כן אם כבר עזבתם את ישראל אך, טרם השלמתם את תהליך הניתוק מול הגורמים הרלוונטיים כאן בישראל כגון: מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי או שאתם בכל מקרה שוקלים לעזוב את ישראל ולהעתיק את מגוריכם למדינות מחוץ לישראל מומלץ להקדים לטפל בתהליך הניתוק מול רשויות המס כאן בישראל עוד טרם חקיקת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מקום מושבו של יחיד), התשפ"ג-2023.

מדוע חשוב כל כך העיתוי של הדיווח על ניתוק תושבות / רילוקיישן לחו"ל?

תושב ישראל שעובר להתגורר במדינת תושבות אחרת, כל זמן שלא ביצע דיווח למס הכנסה על ניתוק התושבות הרי שהוא מתחייב במס על כלל ההכנסות שהוא מפיק בישראל ומחוץ לישראל. כמו כן יהיה זכאי לנכות מהכנסתו החייבת ניכויים שונים על פי האמור בתקנות מס הכנסה ולדרוש את המס ששולם בחו"ל כזיכוי מחבות המס בישראל. גם אם כבר עזב את ישראל מבחינה טכנית והוא רואה את עצמו כתושב חוץ כל עוד הוא לא דיווח זאת לרשות המסים וביצע את כל תהליך הניתוק הוא בחשיפה למיסוי גם בישראל וגם במדינה אליה הוא עבר. מנגד, אם בוצע דיווח כדין על ניתוק התושבות הרי שבמעמד תושב חוץ ייתכן וייהנה מפטור מדיווח לרשות המסים בישראל על הכנסות מעבודה שהופקו בחו"ל.

חשוב לציין שטרם העזיבה את ישראל חשוב לקבל ייעוץ מקצועי בענייני המיסוי במדינה אליה אתם עוזבים ולדעת מראש את השלכות המיסוי לגביכם ולגבי הפעילות העסקית שלכם במדינה האחרת. למשרדינו ידע וניסיון רב כמו גם קשרים ושיתופי פעולה רבים עם מספר רב של מדינות בעולם מה שמהווה יתרון בעת קבלת ההחלטה לאיזו מדינה לעבור תוך שקלול נכון ומדויק של מכלול ההיבטים הכלכליות והמיסויים שיחולו עליכם.

הגדרות התושבות החדשות אשר צפויות להיכנס לתוקף:

 
תושב ישראל – מי שמקיים לפחות אחת מהחלופות להלן:
  1. מי ששהה למעלה מ-183 ימים בישראל וכן שהה בישראל בשנה שלאחר אותה שנת מס או בשנת שלפניה למעלה מ-183 ימים;
  2. מי ששהה מעל 100 ימים בשנת המס, ו-450 ימים בשנה זו ובשנתיים שקדמו לה יחדיו (אלא אם כן שהה במדינה שלה יש אמנת מס עם מדינת ישראל למעלה מ-183 ימים בכל אחת משלוש השנים הללו והיה תושב שלה – יש צורך בהנפקת אישור תושבות מאותה מדינה);
  3. אם שהה בישראל למעלה מ-100 יום ובן / בת הזוג (לרבות ידועים בציבור) עמדו באחת מהחלופות 1 ו-2 להגדרת תושב ישראל לעיל. 

בכל אחת מהחלופות הללו – נישום יחשב תושב ישראל ללא יכולת ערעור. 

תושב חוץ – מי שמקיים לפחות אחת מהחלופות להלן:
  1. מי שהיה בישראל פחות מ-30 יום (אלא אם ב-30 ימים הראשונים של שנת המס הראשונה מבין שנות המס הנבחנות או ב-30 ימים האחרונים של שנת המס האחרונה מבין שנות המס הנבחנות הוא שהה בישראל 15 ימים או יותר);
  2. מי שהוא ובן או בת הזוג שלו יחדיו שהו בישראל פחות מ-60 יום בכל אחת משנות המס הנבחנות (אלא אם ב-60 ימים הראשונים של שנת המס הראשונה מבין שנות המס הנבחנות או ב-60 ימים האחרונים של שנת המס האחרונה מבין שנות המס הנבחנות הוא שהה בישראל 30 ימים או יותר);
  3. מי שהוא ובן / בת הזוג שלו שהו בישראל פחות מ-100 יום והם תושבי מדינה שלה יש אמנת מס עם מדינת ישראל (יש צורך בהנפקת אישור תושבות מאותה מדינה) ושהו בה למעלה מ-183 ימים (אלא אם ב-100 ימים הראשונים של שנת המס הראשונה מבין שנות המס הנבחנות או ב-100 ימים האחרונים של שנת המס האחרונה מבין שנות המס הנבחנות הוא שהה בישראל 30 ימים או יותר);
לצורך הגדרת "תושב חוץ", "שנות המס הנבחנות" הן אחת מהחלופות הבאות:
  1. שנת המס ו-3 שנות המס שלאחריה;
  2. שנת המס, שנת המס שלפניה ושנת המס שלאחריה;
  3. שנת המס, ושתי שנות המס שלפניה.

נציין כי הגדרת תושב חוץ איננה מחדשת דבר, כי למעשה אף אחד מהנישומים שעומדים בהגדרות אלו לא היה נחשב לתושב ישראל גם טרם החקיקה. כך שלא מדובר בהקלה.

שינוי מרענן אחד שכולל תיקון החוק הוא התייחסות לידועים בציבור כשווים לנשואים – שינוי שלטעמנו היה צריך לקרות באופן של תיקון הגדרת בן זוג בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. 

למידע נוסף לגבי תהליך ניתוק התושבות / רילוקיישן.

למידע נוסף לגבי תהליך מיסוי רילוקיישן.

משרדינו מעניק לווי מקצועי מלא של כל תהליך הניתוק מול כלל רשויות המס והגורמים השונים על מנת למזער את חשיפות המס בעת המעבר ולתת לכם להתאקלם במדינת היעד "בראש שקט" ובביטחון מלא.

ליצירת קשר

מאמרים אחרונים

מיסוי קרנות ריט

מיסוי קרנות ריט

מהי קרן ריט (Reit) קרן ריט היא גוף המאפשר השקעה בנדל"ן מניב לצורכי רווח למשקיעים.

מאמרים חמים

להתייעצות עם מומחה במסים