ישראלים רבים מחזיקים בחשבונות בנק זרים במדינות רבות בעולם. בחשבונות אלו צומחות בדרך כלל הכנסות שונות: רווחי הון, ריביות ודיבידנדים. כל אלה חייבים בדיווח בישראל אם בעל החשבון הוא תושב ישראל.
בד"כ בחשבונות אלו אין ניכוי במקור אוטומטי, מה שיוצר מצב של אי תשלום מס. אי התשלום לא בהכרח מכוון אבל בכל מקרה אי דיווח ותשלום מס מהווים עבירה פלילית.
בשביל להימנע מהליך פלילי וגם לקבל אפשרות שהכסף יעבור לישראל – צריך לדווח עליו לרשות המיסים. אחת הדרכים לעשות זאת, היא באמצעות נוהל גילוי מרצון.
נוהל הגילוי מרצון העדכני ביותר, נכון לשנת 2025, פורסם ב-25.8.25. הנוהל מתייחס בין היתר להכנסות מנכסים פיננסים, קרי חשבונות בנק זרים. הנוהל בתוקף עד ה-31.8.26.
סדרת חבות המס – נוהל גילוי מרצון 2025
ההשלכות של אי דיווח ותשלום המס חמורות ביותר. העונשים נעים מקנסות כספיים ועד למאסר בפועל. לכן, רצוי וכדאי להסדיר את הנושא מול הרשויות. אחת האפשרויות לכך הן הגשת בקשה לגילוי מרצון. במסגרת הליך זה מסדיר הנישום את חבות המס שלו מול הרשויות בישראל.
נוהל גילוי מרצון אינו נוהל קבוע אלא מתפרסם אחת לתקופה. הנוהל החדש פורסם ב-25.8.25 ויהיה בתוקף עד סוף אוגוסט 2026. הנוהל מתייחס להסדרה של הכנסות ממספר מקורות, ביניהן גם הכנסות מנכסים פיננסים (חשבונות בנק).
נישום שמעוניין להסדיר את חבות המס שלו, יצטרך להגיש בקשה לרשות המיסים. רשות המיסים תבחן את הבקשה. אם היא עומדת בדרישות הסף המפורטות בחוזר, היא תועבר לאחד משני מסלולים: המסלול הירוק או המסלול הרגיל.
- המסלול הירוק – מסלול פשוט יותר וכולל הגשה או תיקון דוחות. ההליך אפשרי למקרים מסוימים שהוגדרו בחוזר. עבור הכנסות פיננסיות צריך שקרן הכספים נכון ליום 31.12.14 הייתה נמוכה מ-4,000,000 ₪ ובמהלך 10 השנים שקדמו למועד הבקשה לא היו הפקדות/העברות כספים לחשבון הפיננסי.
- המסלול הרגיל – מסלול מורכב יותר, הכולל דיוני שומות מול פקיד השומה. מקרה שלא עומד בתנאיו של המסלול הירוק יועבר למסלול הרגיל.
לדוגמה, נישום שב-31.12.14 הקרן הייתה בגובה של 3,000,000 ₪ והוא לא הפקיד עליה כספים במשך עשור – יוכל להיכנס תחת המסלול הירוק. לעומת זאת, נישום שהמשיך להפקיד סכומים לחשבון הבנק בעשור האחרון – יופנה למסלול הרגיל.
שימו לב, שלנישום אין אפשרות בחירה באיזה מסלול הוא יהיה. רשות המיסים קובעת זאת כתלות בעמידה בקריטריונים.
בין יתרונותיו של הליך הגילוי מרצון הוא ההגנה הפלילית שהוא מספק לנישום. כך, לא תוכל רשות המיסים להתחיל בהליך פלילי נגדם, אלא רק בהליך אזרחי. בנוסף, במקרים מסוימים גם אם הבקשה לא אושרה, המידע שנמסר במסגרתה לא יוכל לשמש את רשות המיסים כראיה בהליך פלילי או אזרחי.
לשאלות נפוצות ותשובות בנושא גילוי מרצון, לחצו כאן.
חילופי מידע בין מדינות
בשנים האחרונות, היכולת של רשות המיסים לגלות על חשבונות של ישראלים בחו"ל גדלה משמעותית. זה תודות להסכמי חילופי המידע, בפרט אמנת ה-CRS. במסגרת אמנה זו מתבצעת העברת מידע בין המדינות החתומות. כל מדינה מעבירה מידע על חשבונות בנק של תושבי המדינות האחרות. כך לדוגמה, רשויות המס בישראל יקבלו מידע על חשבון בנק בבריטניה, גרמניה או ספרד של תושב ישראל.
מרבית מדינות העולם חתמו על אמנה זו, מה שאומר שמעטות מאוד המדינות שאינן חלק מההסכם הזה ולא יעבירו מידע לרשויות המס בישראל.
כמות המקרים בהם רשות המיסים מגלה באופן זה על חשבונות זרים והכנסות שלא דווחו עולה עם השנים. לדוגמה, בשנת 2023 פורסם כי תושב ישראל נעצר על ידי רשות המיסים. החשד היה אי דיווח על הכנסות בגובה של כ-20 מיליון אירו. כספים אלו הוחזקו בחשבון בנק בספרד. רשות המיסים קיבלה מידע על חשבון זה במסגרת חילופי המידע.
לקריאה נוספת בנושא, לחצו כאן.
העברת הכספים לישראל
מקרה נוסף בו החשיפה גדלה, הוא כשרוצים להעביר את הכסף לישראל. בתקופה האחרונה חלה החמרה משמעותית ברגולציה הבנקאית. הדרישות של הבנקים בשביל לאשר העברת כספים גדלו באופן ניכר. כך המעביר יידרש לספק אסמכתה על מקור הכספים ואישור רו"ח על תשלום המיסים במדינות הרלוונטיות. במיוחד אם מדובר בכמה העברות בפרק זמן קצר או בהעברה גדולה.
ללא הנפקת אישורים אלו יהיה קשה עד בלתי אפשרי להעביר כסף לישראל. כמו כן, הבנק יכול לדווח לרשות המיסים על פעילות חשודה בחשבון הבנק הישראלי.
חשוב לציין כי ביצוע הליך הגילוי מרצון והסדרת חבות המס כשלעצמם לא מכשירים כספים שמקורם לא ידוע. פסק דין שפורסם באוגוסט 2024, דן בנושא זה וקובע כי ההליך נותן חסינות בפני העמדה לדין בעבירות מס בלבד. עם זאת, ההליך לא מבטל את חובות הבנקים במסגרת חוק איסור הלבנת הון. כלומר העובדה שחבות המס הוסדה לא משליכה את חובתו של הבנק לברר את מקור הכספים.
ניתן לפתור נושא זה באמצעות ביצוע ביקורת על מקור הכספים. הליך המסייע גם בהליך הגילוי מרצון ואף יכול להפחית את שיעור המס. שכן, אם מקור הכספים לא ידוע, יכול לחול מס גם על הקרן ולא רק על הרווחים.
משרדנו מטפל גם במקרים בהם הנישום לא עומד בתנאיו של החוזר ורוצה להסדיר את חבות המס שלו.
משרד נמרוד ירון ושות', מומחה במיסוי ישראלי ובינלאומי, המורכב מעורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס וכלכלנים עם ניסיון וידע בטיפול בסוגיות גילוי מרצון בכלל, ובסוגיות גילוי מרצון בנכסים פיננסים בפרט. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.
מידע רלוונטי
האם לרשות המיסים בישראל יש מידע על חשבונות בנק זרים?
כן, במסגרת חילופי מידע בין מדינות, מקבלת ישראל מידע על חשבונות בנק זרים של ישראלים.
האם צריך לדווח על חשבונות זרים גם ההכנסות נמוכות?
כן, גובה ההכנסה אינו קובע את הצורך בדיווח. יכול להיות שלא תצטרכו לשלם מס – זה סיפור אחר. אבל דיווח זה חובה בכל מקרה.
האם ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון אם רשות המיסים כבר החלה בחקירה?
לא, אחד מתנאיו של החוזר שלא מתבצעת חקירה גלויה או סמויה נגד הנישום.
