הגנה מפלילים בהליך גילוי מרצון

בתקופות בהן הונהג נוהל גילוי מרצון, הוא זכה להצלחה רבה. נישומים רבים הסדירו במסגרתו את הדיווח וחבות המס שלהם וקופת המדינה התעשרה רבות. יתרון משמעותי שמספק ההליך לנישומים הוא ההגנה הפלילית. כלומר, רשות המיסים מבטיחה כי ההליך יתנהל אך ורק במישור האזרחי.

למרות זאת, יש נישומים שנמנעים מלבצע הליך זה, מתוך החשש כי רשות המיסים לא תעמוד בהבטחתה. בנוהל גילוי מרצון החדש, שפרסמה רשות המיסים ב-25.8.25, היא מספקת וודאות לגבי השימוש במידע שיוגש. כך, בעמידה בתנאים מסוימים, רשות המיסים לא תעשה בו שימוש להתחלת הליך נגד הנישום.

מטרת מאמר זה היא לשפוך אור על נושא החסינות הפלילית והיכולת של רשות המיסים להשתמש במידע שהוגש כנגד הנישום.

מתי תחול הגנה מפלילים?

הנוהל החדש מפרט כמה דרישות בהם צריכה הבקשה לעמוד. ביניהן, הגשה כנה ובתום לב, אי קיומה של חקירה גלויה או סמויה נגד הנישום ועוד. בנוסף, על ההכנסה להיות ממקור חוקי והעברה שבוצעה, בוצעה ע"פ אחד החוקים המפורטים בחוזר. אם הבקשה עמדה בתנאי הנוהל וחבות המס הוסדרה – תוענק לנישום חסינות פלילית. נשים לב כי החסינות הפלילית תחול רק על המידע שנמסר במסגרת ההליך או בקשר אליו.

כמו כן, בנוהל החדש מסבירה רשות המיסים כיצד היא מתייחסת למידע שנמסר בבקשה שלא אושרה. כך, רשות המיסים מתחייבת, בכפוף לנוהל, שלא תשתמש במידע זה כדי להתחיל בהליך נגד הנישום. רשות המיסים כמובן יכולה להשתמש במידע שקשור בבקשה אך הגיע אליה בדרכים אחרות.

החסינות תחול רק על עבירות בהתאם לחוקים הבאים:

1. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961.
2. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963.
3. חוק מס ערך מוסף התשל"ו -1975.
4. חוק מס קנייה (טובין ושירותים), תשי"ב – 1952.
5. פקודת המכס (נוסח חדש).
6. חוק לצמצום השימוש במזומן, תשע"ח – 2018.
7. חוק הבלו על הדלק, תשי"ח -1958.
8. חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א – 1961.
9. פקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש), תשל"ט – 1979
10. פקודת הטבק (נוסח חדש).
11. פקודת המשקאות המשכרים [ייצור ומכירה] (נוסח חדש)
12. פקודת הכהילים המפוגלים (נוסח חדש).
13. חוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000. במקרה שעבירת המקור היא עבירה על אחד החוקים המפורטים ברשימה זו.
14. כל הוראה לעניין מס בחוק או על פיו, הקשורה לפחות לאחד מהחוקים המפורטים ברשימה זו.

מתי לא תחול חסינות פלילית?

הנוהל החדש מפרט כמה מקרים בהם לא תהיה חסינות פלילית:

• החסינות לא תחול על הכנסות שמקורן מפעילות לא חוקית.
• החסינות לא תחול על עבירות מנהליות ע"פ חוק העבירות המנהליות תשמ"ו – 1985.
• במקרה שלא שולם המס או הבקשה לא עמדה בדרישות הנוהל, לא תינתן חסינות פלילית. כך בעצם, יכולה רשות המיסים להשתמש במידע שהוגש כראיה בהליך אזרחי או פלילי.

חילופי מידע בין מדינות

בתקופה זו, לרשות המיסים הרבה יותר קל לקבל מידע על חשבונות זרים. זאת לאור הסכמי חילופי המידע, ביניהם אמנת ה-CRS, שחתומה עליהם ישראל ומדינות רבות בעולם. באמנה זו, רשות המיסים מקבלת מידע על חשבונות של ישראליים בחו"ל. בנוסף, היא גם מעבירה מידע על חשבונות בישראל של זרים.

דוגמה לכך היא מקרה שפורסם בחודש יולי 2023. במקרה זה נעצר תושב ישראל ע"י רשות המיסים על אי דיווח על הכנסות של 20 מיליון אירו. הכנסות אלו החוזקו בחשבון בנק בספרד, שישראל קיבלה עליו מידע במסגרת אמנת ה-CRS. מקרה זה הוא רק דוגמה אחת מיני רבות שממחישות את היכולת של רשות המיסים לגלות על כספים גם אם הם לא בישראל. מה שרק מעלה את הצורך בביצוע להסדרת חבות המס מול רשות המסים, בשביל להימנע מחשיפה פלילית וסנקציות אזרחיות.

מעבר לעובדה שישראל מקבלת מידע על חשבונות הבנק, גם העברת הכספים בין מדינות אינה פשוטה. ברוב המקרים של העברות כספים בין מדינות, דורשים הבנקים אישור על תשלום המס על הכספים. אם אין אישור כזה, יהיה מאתגר עד בלתי אפשרי להעביר את הכספים.

חשוב לשים לב, קיימות אפשרויות פעולה גם במצבים בהם נישומים רוצים להסדיר את חבות המס אך לא עומדים בדרישות הנוהל. משרדנו סייע ללקוחותינו בנושאי הסדרת חבות מס גם בתקופות שלא היה נוהל וגם במקרים של אי עמידה בדרישות הנוהל.

משרד נמרוד ירון ושות', כולל צוות של עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס וכלכלנים עם ניסיון נרחב בליווי הליכי גילוי מרצון והסדרת חבויות מס. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.