אמצעי תשלום מבוזר, מטבע מבוזר, מטבע דיגיטלי, מטבע קריפטוגרפי, ומטבע וירטואלי הם כינויים לאמצעים דיגיטליים להעברת תשלומים ללא תלות בגורם שלישי. המטבעות הבולטים בשוק הם ביטקוין ואתריום.
ערכם של המטבעות הוירטואליים לא נקבע על ידי גוף מרכזי (כמו בנק), אלא לפי היצע וביקוש בשוק. במהלך השנים השתרשה תפיסה שהשקעה במטבעות דיגיטליים היא חשאית וניתן להסתירה בקלות מרשויות המדינה. בפועל, רשות המסים פועלת בהצלחה למנוע זאת, באמצעות כלים מתקדמים שפיתחה לזיהוי ואכיפה בתחום.
אופן הדיווח של מטבעות דיגיטליים
עמדת רשות המיסים היא שבעלות על מטבע וירטואלי משמעה החזקה בנכס, ולא במטבע או במט"ח. לכן, כל פעילות מסחר במטבעות הדיגיטליים מחייבת בדיווח ובתשלום מס על הרווחים.
שיעור המס משתנה בהתאם לפעילות הנעשית בו:
- מיסוי הוני: שיעור מס בגובה 25%. מיסוי הוני יחול כאשר הפעילות במטבעות הללו היא פסיבית או לטווח ארוך.
- מיסוי פירותי: שיעור מס לפי מדרגות מס שיכול להגיע עד ל-47%, לפני מס יסף. מיסוי זה יחול כשמתקיימים התנאים לסיווג המסחר במטבעות דיגיטליים כעסק. במקרה זה, ההכנסה תחוב גם בדמי ביטוח לאומי ומס בריאות. אולם, במצב זה ניתן יהיה להכיר בהוצאות שהתהוו במסגרת הפעילות.
מועד אירוע המס במטבעות קריפטו
אירוע המס יכול להתרחש בין היתר במקרים הבאים:
- בעת מכירת המטבע. שימו לב, תשלום במטבע עבור שירותים או מוצרים, לרבות כרטיסי אשראי קריפטו, נחשב למכירת המטבע. כך גם בעת מכירת מטבע עבור כסף פיאט.
- בעת המרה בין שני סוגי מטבעות.
- בעת קבלת שכר או תשלומים במטבע.
נבהיר: כשמבוצעת אחת מהפעולות שתוארו לעיל, נוצר אירוע מס. זאת, גם אם הכסף נשאר בארנק הדיגיטלי ולא נמשך. שכן, עצם הפעולה במטבע היא אירוע מס.
רווח ההון מחושב לפי ההפרש שבין מחיר הקנייה לבין מחיר המכירה. הדיווח מתבצע בסוף שנת המס בטופס 1399 (לצורך דיווח על עסקה המניבה רווח הון), המצורף לטופס 1301 (הדו"ח השנתי).
אי דיווח לרשות המיסים על הכנסות ורווחים ממטבעות מבוזרים מהווה עבירת העלמת הכנסות, הגוררת ענישה בהתאם. חשוב לדעת שהמיסוי בישראל נחשב לפרסונאלי. כלומר, נישום תושב ישראל חייב במס על רווחיו ממטבעות דיגיטליים, גם אם אלו הופקו מחוץ לגבולות הארץ. לקריאה נוספת אודות סוגי קנסות בשל אי דיווח – לחצו כאן.
הגברת האכיפה של רשות המיסים
רשות המיסים אינה מסתפקת במידע שהיא מקבלת באמצעות הדיווחים של הנישומים או הבנקים על החזקות במטבעות וירטואליים. לכן, היא פועלת באפיקים נוספים ליצירת אכיפה אפקטיבית. למשל:
- הפעלת כלים מודיעיניים רבים לגבי נישומים, לרבות מחלקת סייבר שמנטרת מידע על ישראלים העוסקים בסחר מטבעות וירטואליים.
- שיתופי פעולה הכוללים העברת מידע בין בנקים ומדינות לגבי נישומים.
כך, בשנת 2023 פורסם נוהל "הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר". מטרת הנוהל היא להסדיר את תהליך גביית המסים שמקורם בפעילות של מטבעות וירטואליים. זאת, לאור הקשיים שמערימה המערכת הבנקאית בקליטת כספים שמקורם באותם מטבעות, בשל החשש מהלבנת הון. לקריאת הנוהל – לחצו כאן.
בנוסף, בקרוב צפוי להתפרסם נוהל נוסף בעניין גילוי מרצון. הנוהל יאפשר לנישומים לדווח על הכנסות ממטבעות וירטואליים, לדווח רטרואקטיבית על שנים שלא דווחו ולהסדיר את תשלום המס. זאת, בתמורה לחסינות פלילית מפני העמדה לדין. לקריאה נוספת אודות נהלי רשות המיסים בתחום המטבעות הדיגיטליים – לחצו כאן.
בה בעת, רשות המיסים מגבירה את האכיפה וההרתעה כנגד מעלימי הכנסות. בהתאם, היא מפעילה מאמצים מוגברים להסדרה ואכיפה של פעילות יחידים וחברות בתחום זה.
סיכום
השקעה במטבעות דיגיטליים כרוכה בחובות דיווח ובתשלום מס. חשוב להכיר את הכללים הרלוונטיים ולפעול בהתאם, כדי להימנע מחשיפה פלילית ופיננסית.
למשרד נמרוד ירון ושות' – מיסוי ישראלי בינלאומי יש ניסיון רב בליווי משקיעים במטבעות דיגיטליים. אנו מתמחים בהגשת דיווחים נכונים, בהסדרת חבויות מס, וכן בייצוג מול רשויות המס. ליצירת קשר – לחצו כאן.
שאלות ותשובות
אילו אירועים בקשר למטבעות קריפטוגרפיים עשויים להתחייב במס?
ישנם מספר אירועים בחיי מטבעות קריטוגרפיים שעשויים להביא לחבות במס וביניהם מכירת המטבע בתמורה לפיאט, תשלום במטבע עבור שירותים או מוצרים, המרה בין שני סוגי מטבעות, וקבלת שכר או תשלומים במטבע.
מה לא נחשב לאירוע מס כשזה נוגע למטבעות וירטואליים?
עצם קניית המטבע הוירטואלי, החזקתו בארנק הדיגיטלי, העברתו בין ארנקים שונים בהחזקתכם או העברתו בין חשבונות שיש בבעלותכם בבורסה – אינם נחשבים לאירועי מס.
כיצד ניתן להסדיר דיווחים על פעילות במטבע וירטואלי משנים קודמות?
ניתן להגיש בקשה למס הכנסה לפתיחת תיק באופן רטרואקטיבי, לצורך הגשת הדוחות לשנים שלא דווחו. במסגרת הבקשה יש להסביר מדוע לא בוצע דיווח. אם רשות המסים מאשרת את הבקשה היא מעניקה אישור זמני על קבלת הדיווח. משמעות האישור היא שלרשות המסים יש זכות לפתוח את הדיווח שהוגש למשך ארבע שנים מעת הבקשה.
כאשר מדובר במקרים חמורים יותר, יש לבצע גילוי מרצון. נציין שבניגוד לעבר, הנוהל שצפוי להתפרסם בקרוב לא יאפשר גילוי אנונימי.
