השפעת שינוי החקיקה והפסיקה על קיזוז הפסדי הון של בעלי מניות מהותיים

בשוק ההון ישנם לא מעט אתגרים, אבל אחד האתגרים הפחות מדוברים – הוא נושא קיזוז הפסדי הון. לאחרונה, פסק דין חדש של בית המשפט המחוזי בתל אביב (פברואר 2025) חידד את סוגיית קיזוז הפסדי הון מדיבידנדים עבור בעלי מניות מהותיים. אם אתם משקיעים, מחזיקים במניות או בעלי שליטה בחברה – איך זה רלוונטי לכם ?

המסגרת החוקית לקיזוז הפסדים

לפי פקודת מס הכנסה, ניתן לקזז הפסדי הון, כגון הפסד ממכירת מניות או נכסים אחרים, רק כנגד רווחי הון.  כלומר, אין אפשרות לקזז אותם מול הכנסות פירותיות כמו משכורת או רווחי עסקים.

עם זאת, לפי סעיף 92(א)(4) לפקודה קיימים שני חריגים המאפשרים קיזוז הפסד הון גם כנגד הכנסות פירותיות:

 (1) קיזוז הפסד הון שנוצר ממכירת ניירות ערך כנגד הכנסות מדיבידנד או ריבית שהתקבלו בשל אותו נייר ערך.

 (2) קיזוז הפסד הון שנוצר ממכירת ניירות ערך כנגד הכנסות מדיבידנד או ריבית שהתקבלו בשל ניירות ערך אחרים, בתנאי ששיעור המס על אותן הכנסות אינו עולה על 25%.

כאן נכנס לתמונה השינוי המשמעותי – מאז 2012 (תיקון 187 לפקודת מס הכנסה), שיעור המס על דיבידנד לבעלי מניות מהותיים עלה ל-30%, אך מגבלת הקיזוז נותרה בעינה.

משמעות הדבר? לפי הפקודה, בעלי מניות מהותיים לא עומדים בתנאי הקיזוז ולכן אינם יכולים להפחית את חבות המס שלהם על דיבידנדים באמצעות קיזוז הפסדי הון.

הפסיקה החדשה – פסק דין 61183-01-22 בן דוד נ' פקיד שומה תל אביב 3

בקצרה, במקרה הנדון, המערער דיווח על הפסד הון בסך של 4,377,703 ₪ כתוצאה ממכירת מניות. במקביל, באותה שנה, המערער קיבל דיבידנד בסכום כולל של 3,788,000 ₪. במסגרת הדוח השנתי הוא ביקש לקזז מהפסד ההון את הכנסת הדיבידנד.

פקיד השומה דחה את הבקשה בטענה שמדובר בבעל מניות מהותי והוא אינו רשאי לקזז הפסד הון מניירות ערך כנגד הכנסה זו – והעניין הגיע לבית המשפט.  

החלטת בית המשפט

בית המשפט המחוזי קבע כי בעל מניות מהותי אינו רשאי לקזז הפסד הון שנוצר ממכירת ניירות ערך אל מול הכנסה מדיבידנד מניירות ערך אחרים.

יתרה מזאת, כב' השופטת ירדנה סרוסי קבעה כי המחוקק התכוון במפורש לשלול מבעלי מניות מהותיים אפשרות לקיזוז הפסדי הון מול הכנסות מדיבידנד. כך בלשונה: "המחוקק היה עקבי בעמדתו זו גם בתיקונים המאוחרים של החוק, בהם נמנע מלאפשר את זכות הקיזוז לבעל מניות מהותי."

לדבריה, מאז תיקון 187 ועד היום, לא נעשה שינוי בחוק שיאפשר לבעלי מניות מהותיים את הקיזוז. אי-תיקון מגבלת הקיזוז מעיד כי מדובר במדיניות מכוונת ולא בטעות טכנית. כלומר, אם המחוקק היה רוצה לשנות את המצב ולהתיר קיזוז גם לבעלי מניות מהותיים, הוא היה עושה זאת באופן ברור, כפי שעשה בסוגיות אחרות. העובדה שלא נעשה שינוי כזה מעידה על כוונתו החד-משמעית של המחוקק.

כחיזוק נוסף לעמדתה, הפנתה השופטת לתיקון 235 לפקודת מס הכנסה. במסגרת התיקון נקבעה הוראת שעה, שלפיה, בתנאים מסוימים, הופחת שיעור המס על דיבידנד שמשולם ליחיד שהוא "בעל מניות מהותי" מ-30% ל-25%. כמו כן, צוין כי בהתאם לסעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה, ההפחתה בשיעור המס על דיבידנד בידי "בעל מניות מהותי" בתקופת הוראת השעה לא תאפשר קיזוז הפסד הון מניירות ערך אחרים כנגד אותו דיבידנד מוטב.

הרציונל הכלכלי מאחורי ההחלטה

פסק הדין מבהיר כי הרציונל המרכזי שעמד בבסיס שלילת זכות הקיזוז הוא שמירה על עקרון המיסוי הדו-שלבי. אי תיקונו של סעיף הקיזוז תמך בתכלית זו וסייע להשגתה.

"השיקול המרכזי באי מתן קיזוז הפסד הון שוטף במכירת ניירות ערך כנגד דיבידנד מניירות ערך אחרים בהם הנישום הוא בעל מניות מהותי נובע מהרצון לשמור על עיקרון המיסוי הדו שלבי."

לסיכום

נראה כי קביעת בית המשפט בעניין זה היא אינה בגדר חידוש אלא הדגשה כי זה רצון המחוקק ואין מדובר בעניין טכני. כלומר, המחוקק התכוון לשלול את זכות הקיזוז במקרים מסוג זה.

פסק הדין מדגיש כיצד מערכת המס הישראלית מבקשת לשמור על שקילות מיסויית בין אפשרויות שונות להפקת הכנסה, במיוחד עבור בעלי שליטה בחברות, ומבהיר את חשיבות ההכרות עם הניואנסים של הוראות קיזוז הפסדים בתכנון המס.

השלכות הפסיקה – למה זה חשוב לכם?

המשמעות המעשית של פסק הדין היא שבעלי מניות מהותיים אינם יכולים להשתמש בהפסדי הון כדי להפחית את חבות המס שלהם על דיבידנדים.  

אם אתם בעלי מניות מהותיים, עליכם לדעת שהפסדי הון לא יוכלו לשמש אתכם להפחתת מס על דיבידנדים. לכן, משקיעים ובעלי שליטה צריכים לתכנן את מבנה ההשקעות שלהם בצורה חכמה יותר, בהתאם למגבלות החוק הקיימות ומיצוי אפשרויות אחרות לתכנון מס.

מה ניתן לעשות?

• תכנון מס לבעלי שליטה – תכנון מס יכול למזער באופן משמעותי את חבות המס וכך לשפר את מצבכם הפיננסי באופן חוקי ומבוקר.  יועצי מס ורואי חשבון המתמחים במיסוי הוני יכולים לסייע לבחון חלופות לקיזוז הפסדים ולניצול אופטימלי של אפשרויות המיסוי.
• שימוש בכלים מיסויים אחרים – בנוסף לתכנון מס לבעלי שליטה והבנה מעמיקה בתחום המיסוי, ישנן דרכים נוספות לניהול מס יעיל ואפקטיבי, בהתאם למגבלות החוק. למשל, מבני אחזקה שונים, ניצול פטורים והקלות מס. כלים אלו עשויים לסייע בהפחתת חבות המס.  התייעצות עם מומחים בתחום תאפשר לכם להבין את הכלים השונים, לבחור את החלופות המתאימות ולהיערך בהתאם.

השורה התחתונה

אם אתם בעלי מניות מהותיים, פסק הדין הזה מדגיש את החשיבות של היכרות מעמיקה עם חוקי המיסוי והתאמת האסטרטגיה שלכם בהתאם. לכן, מומלץ להיערך נכון ולתכנן את צעדיכם מראש. עולם המס מורכב, אך בעזרת ייעוץ מקצועי נכון – אפשר למקסם את הרווחים ולצמצם חשיפות מיותרות.

לא בטוחים איך זה משפיע עליכם? להתייעצות עם מומחה המס שלנו בנושא קיזוז הפסדים,  צרו איתנו קשר ונשמח לסייע.

שאלות תשובות בנושא קיזוז הפסדי הון

מה זה בעצם קיזוז הפסדים?

במסגרת הפעילות העסקית של נישום הוא עשוי להיתקל גם בהפסדים, כלומר מצב שבו סך הוצאות המותרות בניכוי עולה על סך ההכנסות מאותו מקור. קיזוז הפסדים הוא מנגנון שמטרתו לאפשר לנישום להקטין את הכנסתו החייבת במס, בשנת מס מסוימת, על ידי קיזוז הפסדים מול רווחים, מתוך הכרה בכך שהתעשרותו בפועל נובעת הן מהכנסותיו והן מהפסדיו. כך קיזוז הפסדים מסייע לנישום להקטין את חבות המס.

לדוגמה:

אם נמכרה מניה ברווח של 10,000 ₪, ובאותה שנה נמכרה מניה אחרת בהפסד של 5,000 ₪, ניתן לקזז את הפסד מהרווח כך שהכנסה החייבת במס בשנה זו תהיה 5,000 ₪ בלבד.

מהו הפסד הון?

הפסד הון נוצר כאשר מכירת נכס או ניירות ערך מתבצעת במחיר נמוך ממחיר הרכישה. אילו הייתה מתקבלת תמורה גבוהה יותר ממחיר הרכישה, היה מדובר ברווח הון החייב במס.

לדוגמה:

 אם נרכשה קרקע ב- 2 מיליון ₪ ולאחר מכן נמכרה ב-1.5 מיליון ₪, נוצר הפסד הון של 500,000 ₪. במקרים מסוימים, הפסד זה ניתן לקיזוז בהתאם להוראות החוק. מנגד, אם הקרקע הייתה נמכרת ב-2.5 מיליון ₪, היה נוצר רווח הון של 500,000 ₪ שהיה חייב במס.

מה התנאים לקיזוז הפסדי הון?

בישראל, ניתן לקזז הפסד הון שנוצר בישראל מול רווח הון ריאלי בישראל ומחוצה לה. אם הפסד הון נוצר בחו”ל יש לקזז תחילה מול רווח הון ריאלי מחוץ לארץ, ורק לאחר מכן מול רווחים בישראל. לא ניתן לקזז הפסד הון כנגד הכנסה מעסק, למעט חריגים הקבועים בחוק.

הפסד הון שלא קוזז בשנה שבה נוצר יועבר לשנים הבאות, וניתן יהיה לקזזו בהתאם לאותם הכללים, רק אם הוגש דוח מס בשנת היווצרות ההפסד.

כיצד משפיע תיקון 187 על בעלי מניות מהותיים?

לפני תיקון 187 לפקודת מס הכנסה, לא הייתה הבחנה מיסויית בין בעלי מניות "רגילים" לבעלי מניות מהותיים לעניין מיסוי ריבית ודיבידנד.

עם כניסת התיקון לתוקף (1 בינואר 2012), הוגדל שיעור המס על דיבידנד לבעלי מניות מהותיים (המחזיקים לפחות 10% מהחברה), כך ששיעור המס על הכנסות אלו עלה מ-25% ל-30%. לעומת זאת, שיעור המס לבעלי מניות רגילים כיום עומד על 25%.