מיסוי הכנסות מפאנלים סולאריים

משק החשמל אחראי לכ-70% מפליטות גזי החממה.  בעת האחרונה עולה המודעות לנזק העצום למערכת האקולוגית, הנגרם כתוצאה מהפקת חשמל. עלייה במודעות לעובדה זו, הביאה ליצירת פתרונות להפחתת הנזקים הסביבתיים – בין היתר מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת. במאמר זה נסביר על מיסוי הכנסות מפאנלים סולאריים; מיסוי חשמל סולארי מחברת החשמל בפרט ומיסוי אנרגיה מתחדשת בכלל.

העלייה במודעות לאיכות הסביבה, הביאה לכך שיותר ויותר שטחים בישראל המצויים בבעלות פרטית, מנוצלים להפקת אנרגיה סולארית. תחום האנרגיה המתחדשת הוא אפיק כלכלי נוסף שצובר תאוצה, כמו שוק הנדל"ן וניירות הערך, ונחשב (גם בעיני הבנקים) כהשקעה רווחית ובטוחה.

אנרגיה סולארית איננה המצאה בת העת החדשה ולמעשה, עומד מאחורי המצאה זו, עוד משנות ה- 50, ד"ר צבי תבור שהוא פיזיקאי ישראלי יליד אנגליה. ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון פנה אליו וד"ר צבי תבור נעתר לבקשתו ועלה ארצה. ד"ר צבי תבור תרם את המצאתו למדינה מתוך אידיאולוגיה ציונית והפטנט נרשם ע"ש מדינת ישראל. גם היום, כ-70 שנה אחרי, המצאה זו של ד"ר תבור היא הפתרון המוביל במשק האנרגיה המתחדשת.

הסדרת ייצור אנרגיה סולארית

דיונים בעניין שימוש באנרגיה מתחדשת החלו בישראל בסוף שנות ה-90. בשנת 1996 ממשלת ישראל אישררה את אמנת קיוטו ובשנת 2004 אישרה את פרוטוקול קיוטו. מדובר בתוספת לאמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי האקלים (UNFCCC) במסגרתה התחייבה ממשלת ישראל כי עד סוף 2020, 10% מייצור האנרגיה יגיע ממקורות אנרגיה מתחדשת.

ב- 2008, כדי להשיג את היעד, התקבלה החלטת הממשלה לפיה חברת החשמל תחויב לרכוש חשמל המיוצר במתקנים פוטו-וולטאיים (מתקנים לייצור אנרגיה סולארית) עצמאיים בישראל (בין ביצור ביתי ובין בייצור עסקי). החלטה זו תקפה בחוזה עם חברת החשמל למשך 25 שנים במסגרתו חברת החשמל מחויבת לרכוש חשמל במחיר קבוע שאינו צמוד מדד.

זהו צעד אחד מיני רבים, בתכנית המדינה לתמרץ מעבר לאנרגיה סולארית (נפרט בהמשך).

סובסידיות, תמריצים וזיכויים במיסוי הכנסות מפאנלים סולאריים

מדינות רבות בעולם מעודדות מעבר לשימוש באנרגיה סולארית ולשם כך נעזרות בתמריצים למשקיעים וליצרנים כגון באמצעות מענקי הקמה, הטבות מס, הלוואות ועוד. השפעת התמריצים שנצפתה במדינות אלו על ייצור האנרגיה הסולארית הייתה ניכרת.

גם בישראל, נבנתה תכנית תמריצים למשקיעים בתחום האנרגיה הסולארית; כך למשל, ב-2016 חוקקה המדינה את ״החוק לעידוד השקעה באנרגיות מתחדשות״.  החוק קובע הטבות מס ליצרני חשמל ביתיים על הכנסות ממכירת חשמל המופק ממתקן ליצירת אנרגיה מתחדשת וכן הטבות מס ליחידים מהכנסות מהשכרת מקרקעין עליהם מצויים מתקנים להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת, בכפוף לתנאים ומגבלות כמפורט להלן. החוק חל באשר לשני סוגי מתקנים של אנרגיה מתחדשת באמצעותם ניתן לייצר חשמל:

• מתקן פוטו-וולטאי (P.V) – המפיק חשמל באמצעות קרני השמש.
• טורבינת רוח  – המפיקה חשמל באמצעות הרוח.

מלוא ההטבות והתנאים מפורטים בהוראת ביצוע מס הכנסה  7/2019.

הטבה נוספת ומשמעותית לא פחות בשורה ההטבות שהוצעו למשקיעים במתקני ייצור אנרגיה מתחדשת הותקנה לראשונה ב-2010 וחודש תקופה ב- 2018 עד 2019, לפי התקנה יוטל פחת של 25% על מיתקן לייצור חשמל באמצעות אנרגיית השמש, העושה שימוש בטכנולוגיה פוטו–וולטאית או בטכנולוגיה סולאר–תרמית.

הטבות מס ליצרני חשמל ביתיים על הכנסות ממכירתו

הכנסתו של נישום יחיד ממכירת חשמל תיחשב הכנסה בשנת המס שבה נצברה. נישום או נציגות בית משותף (ועד בית) שמפיקים הכנסה ממכירת חשמל ממתקנים פוטו-וולטאים (פאנלים סולאריים) או טורבינות רוח, זכאים לאחד מאלה:

• מסלול פטור מלא ממס – פטור מלא ממס על הכנסה ממכירת חשמל שסכומה הכולל בשנת המס אינו עולה על תקרה של 27,000 ₪ ללא מע"מ (מעודכן לשנת 2024).
• מסלול מס מופחת – מס סופי בשיעור של 10% עד תקרה של  120,000 ₪ ללא מע"מ (מעודכן לשנת 2024).

קיימים פטורים והקלות נוספים לעניין מניהול פנקסי חשבונות ופטור מהגשת דין וחשבון. כך למשל, יחיד המפיק הכנסות מחשמל לא ייחשב בשל כך בלבד ל"עוסק" על פי חוק מע"מ (בכפוף לתנאים נוספים כפי שנראה בהמשך).

התנאים להטבות ממכירת חשמל:

• כאמור מפיק ההכנסה הוא יחיד או ועד בית, החשמל שהפיק נמכר לבעל רישיון ספק שירות חיוני, ההכנסה אינה הכנסה מעסק או משלח יד, המתקן מחובר כדין, הגבלת הסכום כאמור לעיל, הגבלת ניכוי הוצאות, הגבלות על קיזוז הפסדים ועוד.
• נישום המעוניין לקבל את הטבות המס המוזכרות לעיל נדרש למלא טופס 1400.
• מי שברשותו יותר ממתקן אחד נדרש למלא טופס 1401.

מומלץ להיוועץ תחילה עם עו"ד לענייני מיסים או רו"ח מומחה בדיני המס, כדי לוודא עמידה בתנאים הנדרשים לצורך קבלת ההקלות לפי שנת המס הרלוונטית.

הטבות מס על הכנסה מהשכרת מקרקעין (בין אם מבנה או שטח) שעליו קיים מתקן לייצור חשמל

נישום שהוא יחיד המפיק הכנסה מהשכרת מקרקעין (בין אם מבנה או קרקע) עליה נמצא מכשיר להפקת חשמל ממתקנים פוטו-וולטאים (פאנלים סולאריים) או טורבינות רוח, זכאי לאחד מאלה:

• מסלול פטור מלא ממס – פטור מלא ממס על הכנסה מהשכרת מקרקעין שסכומה הכולל בשנת המס אינו עולה על התקרה שנקבעה באותה שנת מס.(5,600 ש"ח בשנת 2024) חלק ההכנסה העולה על התקרה  – יופחת מסכום תקרת הפטור (להלן: "פטור יחסי") ובגין סכום ההכנסה לאחר הפחתת הפטור היחסי – ישולם מס בשיעור אחיד של 31%.
• מסלול מס מופחת – מס בשיעור אחיד וסופי בסך 10% אשר יחול על כל סכום ההכנסה ללא זכאות לפטור.

קיימים פטורים נוספים כפי שהוצגו מעלה, הכפופים לעמידה בתנאים הרלוונטיים.

התנאים להטבות מהכנסה מהשכרת מקרקעין:

1. ההכנסה אינה הכנסה מעסק.
2. קיים מסמך בכתב לפיו השוכר מאשר כי המקרקעין משמשים להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת.
3. נמסרה הודעה לפקיד השומה.

מיסוי הכנסות מפאנלים סולאריים: סוגיית הרישום והחבות במע"מ

1. יחיד שכל עסקאותיו הן מכר חשמל ומחזור עסקאותיו לא עולה על 27,000 ₪ יהיה פטור מרישום כעוסק ומדיווח. מי שכל עסקאותיו הם השכרה כאמור בחוק גם פטור. כלומר אין צורך לפתוח תיק במס הכנסה ובמע"מ.
2. יחיד שעוסק במכירת חשמל ורשום כעוסק פטור ומחזור עסקאותיו הכולל, לרבות עסקאות אחרות, לא עולה על תקרת הסכום לעוסק פטור, ידווח אחת לשנה, על מחזור עסקאותיו גם ממכירת חשמל במסגרת הדיווח כעוסק פטור.
3. יחיד שעוסק בהשכרת מקרקעין ובעל עיסוק נוסף, מחויב ברישום (פתיחת תיק במע"מ) ובדיווח לפי חוק מע"מ.
4. מי שרשום כעוסק פטור ומחזור עסקאותיו הכולל לרבות עסקאות ממכירת חשמל יעלה על גבול תקרת עוסק פטור, ישנה את סיווגו מעוסק פטור לעוסק מורשה וידווח על כל עסקאותיו.

כיצד משקיעים באנרגיה סולארית

השקעה באנרגיה סולארית תדרוש השקעה ראשונית הכוללת הקמת גגות מפאנלים סולאריים (תשתית, ממירים, התקנות וכיוצ"ב). קיימת אפשרות של מימון ההשקעה באמצעות בנקים או חברות מימון אשר מלוות עם ריביות אטרקטיביות. השקעה באנרגיה סולארית נחשבת השקעה בטוחה שכן, המדינה מתמרצת משמעותית שימוש והשקעה באנרגיה סולארית. פרט לכך, קיים הפרש משמעותי בין התשואה (כ-15%) לבין הריבית (כ-3.5%) עובדה ההופכת את אפיק השקעה זה למשתלם ביותר.

היצרנים בד"כ מפרסמים שהחזר ההשקעה מתבצע בתוך 7-10 שנים כאשר ההכנסות מתקבלות באמצעות שתי דרכים:

• מכירה ישירה לחברת החשמל בתעריפי מכירה גבוהים מעלות הייצור.
• שימוש ביתי בחשמל המיוצר ומכירת עודפי החשמל לחברת החשמל בתעריפים גבוהים וקבועים מראש.

לטעמנו הדרך הכלכלית והנכונה להסתכל על ההשקעה שונה – אין להתחשב בזמן שנדרש להחזר ההשקעה אלא לחילופין להניח שההשקעה נפרשת על פני תקופת השימוש בנכס – כלומר על פני 25 שנים.

נקח לדוגמה מערכת סולארית עבור גג ממוצע בגול של כ-100 מטרים. מערכת כזו בד"כ תעלה כ-80,000 ₪ ותניב כ-1,000 ₪ בחודש. בחישוב של לוח שפיצר בריבית של 3.5% אנחנו מגיעים להחזר של 400 ₪ בחודש (שימו לב – החזר! כלומר שילוב של תשלומי הקרן והריבית), בזמן שהרווח החודשי (הכנסות נטו ממס) עומד על כ- 1,000 ₪

מיסוי הכנסות מפאנלים סולאריים – מבט לעתיד

כפי שכבר צוין, מדינת ישראל בשנים האחרונות עקבית בקביעת קווי יסוד ויעדים לעמידה לשנים הקרובות על מנת ליישם ולשפר את ההתמודדות עם הפגיעה בסביבה באמצעות אנרגיה מתחדשת. בסוף 2020 ממשלת ישראל אישרה את העלאת יעדי השימוש באנרגיה המתחדשת מ-17% ל-30% עד שנת 2030. לכן, יכול ובהחלט אפשרי שבתקופה הקרובה נצפה בעוד שינויים ותמריצים לעידוד השקעה באנרגיה סולארית.

כדי לוודא עמידה בתנאים הנדרשים לקבלת ההקלות במיסוי הכנסות מפאנלים סולאריים ומאנרגיה מתמחדשת, מומלץ להיוועץ עם עו"ד לענייני מיסים או רו"ח מומחה בדיני המס. להתייעצות – פנה אלינו.