נוהל גילוי מרצון – שאלות נפוצות

האם פורסם נוהל הגילוי מרצון לשנת 2024?

הנוהל לשנת 2024 טרם פורסם. עם זאת, אנו צופים כי הוא יפורסם עד סוף שנת 2024 או עם תחילת שנת 2025. הנוהל מתעכב במשרד המשפטים ואצל היועצת המשפטית לממשלה מכיוון שיש שתי שאלות עיקריות שעדיין לא פתורות: מה הנוהל לגבי מקרים אשר לא אושר לגביהם גילוי מרצון? והאם אפשר לתקן את הנוהל כך שיבוצע גילוי מרצון אנונימי?

למי מתאים הליך הגילוי מרצון?

ההליך מתאים לכל מי שיש לו הכנסות חייבות במס שלא דווחו ולא שולם עליהן מס כנדרש בישראל בין אם הן מהארץ ובין אם הן מחו"ל. ההליך רלוונטי גם לאלו שהיו להם הכנסות נמוכות.

מהם היתרונות של הליך הגילוי מרצון

להליך הגילוי מרצון מגוון יתרונות, הן לרשות המיסים והן לנישומים. היתרונות העיקריים שיש לנישום הם:

• הכשרת הכסף – כסף שלא דווח עליו לרשות המיסים הוא כסף שבלתי אפשרי להשתמש בו לרכישת נכסים שונים זאת כיוון שהדבר עלול להוביל לפניות יזומות של רשות המיסים בדבר מקור הכספים שמימנו את הרכישה. במסגרת ההליך הנישום מסדיר את המיסוי על הכסף הנ"ל ובכך בעצם "מכשיר" אותו לשימוש.
• קבלת חסינות פלילית – ביצוע עברות מס, בניהן אי דיווח על כספים, זו עבירה פלילית שיכולה להוביל לקנסות גבוהים ואף למאסר.
• מאפשר להתנהל מול בנקים במטרה להביא את הכסף בסופו של דבר לארץ במקרים שבהם הכספים שלא דווחו נמצאים מחוץ לישראל.
• פתיחת "דף חלק" ויישור קו מול רשות המסים.

מהם החסרונות של הליך הגילוי מרצון?

למרות יתרונותיו של ההליך, קיימים לו גם מספר חסרונות. החסרונות העיקריים של ההליך עבור הנישום:

• תשלום המס בתוספת ריביות והפרשי הצמדה.
• לעיתים יהיה תשלום מיסים על קרן הכספים אם אין אסמכתאות מספקות.

כמה זמן לוקח הליך הגילוי מרצון?

משך הטיפול בהליך משתנה בהתאם למורכבות התיק. בדרך כלל ההליך לוקח מספר חודשים אך החסינות הפלילית חלה מרגע ההגשה.

על אילו סוגי הכנסות הנוהל לא יחול?

מניסיון עבר נוכל לומר כי הנוהל לא יחול על הכנסות מפעילות לא חוקית שכן רשות המסים לא רוצה "להכשיר את השרץ".

האם קיימת אפשרות לביצוע הליך הגילוי מרצון באופן אנונימי?

כרגע נראה כי בנוהל החדש לא תהיה אפשרות להתחיל באופן אנונימי. עם זאת, כפי שצוין לעיל רשות המיסים מנסה לשנות את העניין מול הייעוץ המשפטי לממשלה ולהחיל אפשרות להליך אנונימי.

על אילו מקרים לא חלה החסינות הפלילית?

במקרים בהם לרשות המיסים יש מידע קודם על הנישום ומתנהלת כנגדו חקירה סמויה או גלויה או במקרים בהם התיק של הנישום (אם יש לו תיק במס הכנסה) נמצא בתוכנית עבודה/דיוני שומות. בנוסף, מיותר לציין כי החסינות הפלילית תחול רק אם הנישום גילה את כל המידע ולא הסתיר/מסר מידע לא נכון.

מה הסיכונים של הליך הגילוי מרצון?

להליך הגילוי מרצון יש שני סיכונים עיקריים:

• יש אפשרות שהנישום הגיש בקשה ולא ידע שיש נגדו חקירה סמויה ובמקרה כזה הוא לא יקבל חסינות פלילית (עם זאת, מניסיוננו בפרקטיקה, ככל שהלקוח פונה מיוזמתו להסיר את המחדל הסיכוי להליך פלילי הוא נמוך יותר).
• אם אין אסמכתאות מספקות על קרן הכספים, רשות המיסים עשויה לדרוש תשלום מס גם על הקרן (שנע בין 10%-50%).

האם אפשר לעשות את ההליך יותר מפעם אחת?

לא, ניתן לעשות את ההליך רק פעם אחת.

האם התיישנות חלה גם על מקרים של אי דיווח על הכנסות?

לא. כל עוד ההכנסה לא דווחה אין התיישנות. בפרקטיקה מסדירים את השנה השוטפת בתוספת עשר שנים אחורה (תקופת ההתיישנות הפלילית).

איך מגישים את הבקשה להליך גילוי מרצון?

תחילה יש לבצע תחשיבים בנוגע להכנסות שלא דווחו תוך ביצוע אופטימיזציית מס ככל שמתאפשר. לאחר מכן, יש למלא את הטפסים הרלוונטיים ולהגיש את הבקשה למחלקת חקירות ברשות המיסים. חשוב להבחין בין שני מסלולים שונים – מסלול ירוק ומסלול רגיל.

מה ההבדל בין מסלול ירוק למסלול רגיל בגילוי מרצון?

כאמור הנוהל החדש טרם פורסם, אך אם להסתמך על ניסיון העבר נוכל להסיק כי – המסלול הירוק יכלול אופן פעולה פשוט יותר לבעלי הכנסות נמוכות יחסית ויאפשר הגשת דוח/דוח מתקן לרשות המסים. המסלול הרגיל יפנה ליתר הנישומים ויכלול דיוני שומה מול רשות המסים בנוגע לבקשה שבסופו של יום יסתיים בהסכם מול רשות המסים.

מה קורה לאחר שרשות המיסים אישרה את ביצוע ההליך?

תחילה, הנישום זכאי לחסינות פלילית. התיק מופנה לפקיד השומה הרלוונטי ואז מתחילים דיוני שומה שבסופם נחתם הסכם שומה עם רשות המיסים שלאחריו יש לשלם את חבות המס הנובעת מאותו ההסכם.

לאיזה תקופות מתייחס הגילוי מרצון?

סעיף 225 לפקודה קובע התיישנות פלילית של 10 שנים משנת המס שבה נעברה העברה. רשות המסים קובעת שהעברה התגבשה בשנה שבה לא הוגש דו"ח, כך שלמעשה מדובר על עשר שנים מתום השנה בה לא הוגש הדו"ח, ובפועל – מדובר על 11 שנים כי הדו"ח אמור להיות מוגש בשנה העוקבת.

מה קורה אם רשות המיסים לא מאשרת ההליך?

לנישום לא תהיה חסינות פלילית, עדיין מומלץ להסדיר את חבות המס ולהסיר את העוולה. ויתכן כי במקרה כזה רשות המיסים לא תיקח את התיק להליך הפלילי.

מהן האלטרנטיבות להליך הגילוי מרצון?

ניתן לדווח על ההכנסות ולהגיש דוחות לכל השנים שבהן ההכנסה לא דווחה. חשוב לציין כי במקרה כזה אין חסינות פלילית.

האם ניתן להגיש את הבקשה לבד או שיש לעשות זאת באמצעות מייצג?

באופן כללי, ניתן להגיש לבד. עם זאת בנושאים בהם קיימת חשיפה פלילית וכן בכל מה שקשור להליכי מיסוי ודיוני שומה מול רשות המסים נדרש ידע ובקיאות בנושאי מס ולכן לא מומלץ לפנות באופן עצמאי אלא באמצעות רואה חשבון/עורך דין.

על אילו הכנסות יש לדווח לרשות המיסים?

על כל ההכנסות בארץ ובחו"ל שלא דווחו ולא שולם בגינן מס, כגון, ירושה בחו"ל, מימוש והמרה של קריפטו, חשבונות בנק בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, קצבאות מחו"ל, מכירות נכסים בחו"ל ועוד.

יש לרשות המיסים דרך לדעת על הכנסות מחו"ל אם לא אדווח אליהן באופן יזום?

כן! כחלק מהסכמי חלופי המידע שיש לרשות המיסים עם רשויות זרות רבות בעולם, היא מקבלת מידע באופן שוטף על פעילות של תושבי ישראל. הסכמים אלו כוללים את ה-CRS של ארגון ה-OECD, את ה-FATCA האמריקאית ועוד. על פי הידוע לנו, רשות המסים בתהליכים של איסוף מידע מבורסאות קריפטו על מנת לשים את ידה ביום מן הימים על מעלימי ההכנסות מקריפטו.

למה חשוב לשים לב כשהגילוי מרצון כולל הכנסות מחו"ל?

יש לשים לב להוראות אמנות המס הרלוונטיות עם המדינות הזרות, סוגיות זיכוי מס זר, מסלולי דיווח שונים (לדוגמה, שכר דירה מחו"ל), כלל הדברים הללו יכולים להסתכם בסכומים משמעותיים. לכן, חשוב לפנות למשרד שמומחה במיסוי בינלאומי, בשביל לקבל את המענה המקיף ביותר.

אוקיי עשיתי גילוי מרצון, מה הלאה?

ראשית, יש צורך לשלם את תשלום המס. כמו כן, לעיתים הכסף לא נמצא בארץ ועל מנת להביא אותו לבנקים בישראל יהיה צורך באישור רואה חשבון על מקור הכספים או אישור לבנק בכל הקשור לנתיב הכסף שמקורו בקריפטו או בהכנסות אחרות.

אם אני לא רוצה לדווח עכשיו האם יהיו נהלים נוספים בעתיד?

על פי הנוהל המסתמן רשות המסים מציבה תקופה קצובה בזמן על מנת לבצע גילוי מרצון שלאחריה, לדבריה, לא יהיו יותר נהלי גילוי מרצון. על פי הידוע לנו, רשות המסים פועלת לשנות את החקיקה הקיימת ולהוסיף סעיפים אשר יבהירו את הסנקציות למי שירצה להסדיר חבות מס בעתיד כשלא יהיה נוהל גילוי מרצון (מדובר בסנקציות משמעותיות מעבר להליך הפלילי שלא תינתן בגינו חסינות).

האם יש גילוי מרצון רק בישראל?

לא, מדינות רבות בעולם מנהיגות נהלי גילוי מרצון. חלקן מנהיגות נהלים זמנים, בדומה למתכונת הישראלית, אחרות מנהיגות נהלים קבועים ויש מדינות שאף משלבות בין השניים ולצד הנהלים הקבועים שלהן מפרסמות נהלים זמניים לדברים ספציפיים.