ב-19 במאי 2025 פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה (רווחי שערוך), התשפ"ה-2025. מדובר בצעד משמעותי שעתיד לסיים פרק ארוך של חקיקה שלא יושמה בפועל, ולהסדיר סוף סוף את סוגיית חלוקת דיבידנדים מתוך רווחי שערוך. התקנות מבקשות להחזיר את האיזון למודל המיסוי הדו-שלבי, למנוע מצבים שבהם בעלי מניות נהנים מחלוקת רווחים מבלי שהחברה שילמה תחילה מס חברות, וליצור מנגנון ברור שימנע כפל מס, במיוחד במקרים של נכסים מחוץ לישראל.
כדי להבין את משמעות התקנות החדשות, חשוב להתבונן בהיסטוריה החקיקתית, בפסיקה שניתנה לאורך השנים ובפערים שנוצרו בין הדין החשבונאי לדין המס. רק כך ניתן להבין את עומק השינוי ואת השלכותיו המעשיות על חברות ובעלי מניות.
הפער בין החשבונאות לדיני המס
הבסיס למודל המיסוי בישראל הוא דו-שלבי:
- בשלב הראשון – החברה משלמת מס חברות על הכנסתה.
- בשלב השני – בעלי המניות משלמים מס על דיבידנד המחולק להם.
מודל זה מבטיח ניטרליות יחסית בין פעילות עסקית באמצעות חברה לבין פעילות ישירה של יחיד.
לאור מודל המיסוי הדו-שלבי, נקבע בפקודת מס הכנסה פטור מיוחד בסעיף 126(ב), שלפיו חלוקת דיבידנדים בין חברות תושבות ישראל אינה חייבת במס חברות. מטרת הפטור היא למנוע מצב של כפל מס במעלה שרשרת האחזקות, כך שהכנסה שכבר חויבה במס חברות בחברה המחלקת לא תחויב שוב במס חברות בחברה המקבלת. בכך נשמרת רציפות המיסוי, והמס מוטל רק כאשר הדיבידנד מגיע לבעלי המניות הסופיים – יחידים או תאגידים זרים.
אלא שכללי החשבונאות מאפשרים לחלק דיבידנד גם מתוך רווחי שערוך – רווחים חשבונאיים "על הנייר" בלבד – בעוד דיני המס מבוססים על עקרון המימוש בפועל. כך נוצר פער מהותי: בעלי מניות יכלו ליהנות מחלוקת דיבידנד בשיעור מס מופחת, מבלי שהחברה שילמה מס חברות בשלב הראשון (בשל הפטור שבסעיף 126(ב) על דיבידנד בין-חברתי). מצב זה הדגיש את הצורך בהסדרה שתשמור על עקרון המיסוי הדו-שלבי ותצמצם תכנוני מס אגרסיביים.
סעיף 100א1 לפקודת מס הכנסה
בשנת 2013 נחקק החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, שבמסגרתו בוצעו תיקונים רחבי היקף, וביניהם תיקון 197 לפקודת מס הכנסה, אשר הוסיף את סעיף 100א1 לפקודה, שנועד להתמודד עם תופעת חלוקת רווחי שערוך שהתפתחה בעקבות אימוץ התקינה החשבונאית הבין-לאומית (IFRS) מספר שנים קודם לכן.
כך שסעיף 100א1 קובע כי כאשר חברה מחלקת דיבידנד מתוך רווחי שערוך, יראו את הנכס שבגינו נרשמו הרווחים כאילו נמכר ונרכש מחדש באותו יום. במילים אחרות – מתבצעת מכירה רעיונית: החברה מחויבת במס חברות על הרווח שנוצר במועד החלוקה, ובמקביל נקבע לנכס "מחיר מקורי חדש" לפי שוויו ביום החלוקה. מנגנון זה נועד להבטיח גביית מס בשלב הראשון, אך גם למנוע כפל מס אם וכאשר יימכר הנכס במועד מאוחר יותר.
ההלכה הפסוקה – פרשת קניון דרורים
הפער בין הדין החשבונאי לדין המס הגיע גם לפתחו של בית המשפט העליון. בפסק הדין בעניין חברת אם.סי.אל קניון דרורים בע"מ (ע"א 2515/18) נקבע כי דיבידנד שמקורו ברווחי שערוך אינו נחשב "הכנסה" לצורך סעיף 126(ב) לפקודה. המשמעות: חברה שמקבלת דיבידנד כזה אינה זכאית לפטור הרגיל החל על דיבידנד בין-חברתי, ולכן היא חייבת במס חברות בגינו.
משמעות ההלכה הייתה כפולה: מצד אחד, נשללה האפשרות להחיל את הפטור הקבוע בסעיף 126(ב) על דיבידנד שמקורו ברווחי שערוך; מצד שני, נוצר חשש ממשי לכפל מס – שכן בעת מכירה אמיתית של הנכס, גם החברה המחלקת עלולה להתחייב במס נוסף על אותו רווח. מצב זה המחיש את הצורך הדחוף בהסדרה חקיקתית מלאה.
מדוע החוק לא נכנס לתוקף?
על אף שתיקון 197 נחקק כבר בשנת 2013, סעיף 100א1 לא נכנס לתוקף במשך יותר מעשור. הסיבות לכך היו שתיים עיקריות: ראשית, ההגדרה של "רווחי שערוך" הותנתה בקביעה מפורשת של שר האוצר באישור ועדת הכספים – קביעה שלא נעשתה בפועל. שנית, נקבע כי לגבי נכסים מחוץ לישראל, החוק יחול רק לאחר התקנת תקנות שימנעו כפל מס – ואלו לא הותקנו עד מאי 2025.
טיוטת התקנות החדשה
ב-19.5.2025 פורסמה סוף סוף טיוטת התקנות, שמביאה עמה שני חידושים מרכזיים ומהותיים:
- הגדרה אופרטיבית של רווחי שערוך – התקנות מגדירות במפורש אילו רווחים ייכנסו תחת סעיף 100א1.
- מנגנון למניעת כפל מס בנכסים זרים – נקבע מנגנון למניעת כפל מס בנכסים זרים, באמצעות זיכוי והשבת מסי חוץ, בדומה להסדרים קיימים בסעיפים אחרים בפקודה. מנגנון זה נועד לתת מענה לפער הזמנים שנוצר בין מועד החיוב במס בישראל (בעת המכירה הרעיונית) לבין מועד החיוב במס במדינת המקור (בעת מכירה בפועל). כך, כאשר חברה ישראלית מחלקת דיבידנד מתוך רווחי שערוך של נכס בחו"ל, היא תתחייב במס בישראל כבר במועד החלוקה, אך כאשר יוטלו מסי חוץ במועד המכירה בפועל – יינתן זיכוי או החזר, כדי למנוע מצב של כפל מס על אותו רווח.
דוגמה מספרית
- חברה א' רכשה נכס ב-100 מיליון ₪. ערכו עלה ל-170 מיליון ₪.
- חברה א' חילקה דיבידנד לחברה ב' בסך של 70 מיליון ₪ מרווחי השערוך.
- כמה שנים לאחר מכן, חברה א' מכרה בפועל את הנכס בסך של 500 מיליון ₪.
כמה מס חברה א' תשלם?
לפי התקנות החדשות, חברה א' תשלם מס חברות כאילו הנכס נמכר כבר במועד חלוקת הדיבידנד, ולא יחול הפטור הקיים בסעיף 126(ב) לפקודה. כלומר, היא תחויב במס חברות על הרווח שנוצר ממכירה רעיונית של הנכס – 70 מיליון ₪.
כאשר חברה א' תמכור את הנכס בפועל, העלות המוכרת של הנכס תהיה השווי שנקבע במועד החלוקה/המכירה הרעיונית (170 מיליון ₪). לכן, היא תחויב במס חברות רק על הרווח שנוצר ממועד זה ואילך – 330 מיליון ₪ – ובכך נמנע כפל מס.
בשורה התחתונה
התקנות החדשות צפויות לשנות את כללי המשחק. זהו הזמן לבחון מחדש את מבנה ההחזקות, את מדיניות חלוקת הדיבידנדים ואת השלכות המס על פעילות החברה, בארץ ובחו"ל. מעבר לכך, התקנות עשויות להשפיע גם על אסטרטגיות השקעה ועל אופן ניהול ההון של חברות רבות.
מומלץ להיערך מבעוד מועד, בליווי מקצועי, כדי לוודא שהחברה ובעלי מניותיה פועלים בהתאם לדין החדש – ובמקביל לנצל את ההזדמנויות שהוא פותח. תכנון מס מוקדם, בחינה של מבנה ההחזקות והבנת המשמעויות של המכירה הרעיונית יכולים לעשות את ההבדל בין חיוב מס כבד לבין ניהול מס יעיל ואסטרטגי. לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון רב בליווי חברות בתחום המיסוי. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לייעוץ אישי ומעמיק, על מנת לבחון את השלכות התקנות על פעילות החברה שלכם, לבנות יחד אסטרטגיה מותאמת שתבטיח עמידה בדרישות החוק ותאפשר אופטימיזציה של חבות המס בישראל ובחו"ל.
שאלות ותשובות
האם כל רווחי השערוך עתידים להיות חייבים במס בעת חלוקת דיבידנד אחרי פרסום התקנות?
לא. התקנות מגדירות רשימה סגורה של סוגי רווחי שערוך (כגון נדל"ן להשקעה, רכוש קבוע, נכסים פיננסיים ועוד) שעליהם יחול סעיף 100א1. רק חלוקה מתוך רווחים אלו תיחשב כמכירה רעיונית ותגרור חיוב במס חברות.
מה קורה אם החברה מחלקת דיבידנד מתוך רווחי שערוך של נכס בחו"ל?
במקרה כזה, החברה תתחייב במס בישראל כבר במועד החלוקה, אך כאשר יוטלו מסי חוץ במדינת המקור בעת מכירה בפועל – יינתן זיכוי או החזר כדי למנוע כפל מס. זהו אחד החידושים המרכזיים של התקנות.
האם התקנות יחולו גם על רווחי שערוך שנצברו לפני 2025?
כן. התקנות יחולו גם על חלוקת רווחי שערוך שנרשמו בדוחות כספיים לפני יום התחילה, ובלבד שהחלוקה תתבצע לאחר פרסום התקנות. בנוסף, נקבעה הוראת מעבר המאפשרת לחברות שביצעו חלוקות מ-2020 ועד מועד התחילה להחיל את ההסדר החדש רטרואקטיבית, בכפוף לבקשה לפקיד השומה.
מה המשמעות המעשית עבור חברות נדל"ן והשקעות?
חברות אלו, שמחזיקות נכסים שערכם עלה משמעותית, יידרשו להביא בחשבון כי חלוקת דיבידנד מתוך רווחי שערוך תגרור חיוב במס חברות כבר במועד החלוקה. הדבר ישפיע על תכנון תזרימי המזומנים, אסטרטגיות חלוקה ותכנון מס עתידי.
האם התקנות ישפיעו גם על חלוקות שאינן קשורות לרווחי שערוך?
לא. התקנות יחולו אך ורק על חלוקת דיבידנדים שמקורם ברווחי שערוך כהגדרתם בתקנות. חלוקות אחרות ממשיכות להיות כפופות לדין הקיים, לרבות הפטור על דיבידנד בין-חברתי לפי סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה.
