ברשות המסים מציינים שמספר התיקים עד כה נמוך מהציפיות, אך חלון ההזדמנויות לנוהל גילוי מרצון קרב לסיום
נוהל גילוי מרצון, שפורסם באוגוסט 2025, מתיר לנישומים לפנות מרצונם לרשות המסים עד לתאריך 31.8.26. הנוהל נועד לתת הזדמנות אמיתית למי שיש לו הון או הכנסות שלא דווחו בעבר – בישראל, בחו"ל, וגם בעולם הנכסים הדיגיטליים (קריפטו)- לדווח, לשלם את המס הנדרש, ולקבל חסינות מהליך פלילי (בכפוף לתנאי הנוהל).
נכון לפברואר 2026, ברשות המסים שיקפו שהקצב והיקף ההגשות נמוכים מהציפיות. חשוב להבין: היענות נמוכה אינה בהכרח "חדשות טובות" למי שמתלבט. היא בעיקר מלמדת שיש חסמים שמאטים את היענות הציבור. העובדה היא שהנוהל מוגבל בזמן, ושבמקרים מסוימים הזכאות להנות מהתנאים המקלים בהליך תלויה בכך שהפניה נעשית לפני שרשות המסים כבר קיבלה מידע רלוונטי או פתחה בבדיקה בעניינכם. לכן, גם כשנדמה לכם שיש עוד זמן על הנייר, בפועל לא תמיד כדאי להמתין לרגע האחרון.
מהניסיון שלנו : מי שיש לו נכסים והון לא מדווח, לא כדאי לו לבנות על זה שיש זמן או שקיימים נישומים שעוד לא פנו לרשות המסים. לעתים, דווקא מי שמתחיל מוקדם יותר מרוויח שקט, שליטה בתהליך, ופחות הפתעות. גם בתוך תקופת הנוהל, ככל שהזמן עובר עולה הסיכוי שרשות המסים תקבל מידע או תזהה אינדיקציות לגבי הנכסים או ההכנסות שלא דווחו (למשל דרך בדיקות, הצלבות מידע, דיווחי צדדים שלישיים או מקורות מידע שמשותפים לרשויות המס בעולם). במצב כזה, הבקשה כבר עלולה שלא להיחשב "מרצון" בהתאם לתנאי הנוהל. לא יהיה ניתן יותר להגיש בקשה להליך גילוי מרצון, והחשיפה עלולה להיות לא רק אזרחית (שומות, ריביות וקנסות) אלא גם חשיפה להליך פלילי.
אנונימי? תלוי למי
מהשיח המקצועי סביב הנוהל עולות שתי סיבות מרכזיות:
- אין מסלול אנונימי
במבצעי גילוי מרצון קודמים הייתה אפשרות להתחיל תהליך אנונימי ורק בהמשך, לאחר בירור עקרוני של היבטי המס, להיחשף מול רשות המסים. עבור לא מעט נישומים האנונימיות העניקה ביטחון. בנוהל הנוכחי אין מסלול כזה. המשמעות היא שמי שניגש להליך עושה זאת בשמו מהרגע הראשון.
נישומים מוזמנים לפנות אלינו לפניה אנונימית וחשאית בנוגע להסדרי הון לא מדווחים. משרדנו מהמובילים בישראל בהגשת הליכי גילוי מרצון ונוכל לעזור לכם לבצע בדיקה אנונימית לפני חשיפה רשמית מול רשות המסים.
- קריפטו
מי שמחזיק רווחים מקריפטו מודע לחובת הדיווח ותשלום המס לרשות המסים, כדיי שיוכל להפקיד את הכספים במערכת הבנקאית ולהשתמש בהם באופן שוטף. גם כשיש רצון אמיתי להסדיר את החובות מול רשות המסים, ההתנהלות מול הבנקים יכולה להפוך את התהליך למרתיע. דרישות למסמכים, שאלות על מקור הכספים ולעתים גם סירוב לקליטה, גורמים לחלק מהאנשים לחשוש שהם יעשו את הדבר הנכון (ישלמו מס ויצהירו על רווחים), אבל יישארו בסוף בלי יכולת אמיתית להכניס את הכסף לחיים ולהשתמש בו.
חששות הציבור מובנות, אך מבחינת רשות המסים רגש לא פוטר מדיווח ולא מתשלום מס
האם כדאי לחכות לסוף הנוהל כדיי לפתוח בהליך גילוי מרצון?
בפועל, הרבה בקשות גילוי מרצון מוגשות בשלבים מאוחרים. אנשים מתבשלים, אוספים מסמכים, מבינים את הסכומים, ורק אז מקבלים החלטה. יש נקודה מהותית שנישומים חייבים לקחת בחשבון, ורובם לא מודעים אליה: הליך גילוי מרצון עובד רק כל עוד הוא באמת "מרצון". כלומר, אם רשות המסים כבר קיבלה מידע לגבי הנישום, אם נפתחה בדיקה, או אם התחיל הליך אחר – ייתכן שכבר לא ניתן יהיה לקבל את ההגנות שהנוהל מציע.
נכון יותר להתחיל בבדיקת מצב מוקדמת, להבין אם קיימת חשיפה, ורק אז לבחור את האסטרטגיה והתזמון. המתנה בלי בדיקה יכולה להפוך החלטה נוחה לסיכון מיותר – במיוחד כשמתקרבים לאוגוסט 2026.
מחשבון נוהל גילוי מרצון – בדקו את עצמכם
אינדיקציות לסיכון: מתי כדאי לעצור ולבדוק עכשיו
אם אחד או יותר מהסעיפים הבאים נשמעים לכם מוכרים, שווה לבצע בדיקת חשיפה מוקדמת.
- יש חשבון בנק או חשבון ברוקר בחו"ל שלא דווח (או שלא דווח באופן מלא) לאורך השנים.
- קיימות הכנסות מריבית, דיבידנד, שכירות או רווחי הון מחו"ל שלא נכללו בדוחות בישראל.
- בוצעו הפקדות או משיכות משמעותיות בלי תיעוד מספק או הסבר עקבי.
- קיימת פעילות קריפטו מרובת עסקאות/המרות/מעברים בין ארנקים, בלי דוחות מסודרים.
- יש החזקות דרך ישות זרה (חברה/שותפות) או מבנה מורכב יותר (למשל נאמנות), בלי בדיקה של הדיווחים בישראל.
מה נדרש כדי לבצע גילוי מרצון בצורה חכמה?
הליך טוב מתחיל בעבודת הכנה. כמעט תמיד נרצה:
- למפות את כל הנכסים, ההכנסות והחשבונות הרלוונטיים (ישראל וחו"ל)
- לחשב את אירועי המס והחשיפה לכל שנה רלוונטית
- להכין אסמכתאות: דוחות, תנועות בנקאיות, מסמכים, היסטוריית עסקאות (לרבות נכסים דיגיטליים, אם רלוונטי)
- לבחון השלכות רוחב: תושבות מס, חברות זרות, נאמנויות, דיבידנדים, ריביות, רווחי הון וכדומה
- לבנות תכנית להמשך: איך מדווחים נכון קדימה ואיך מוודאים התנהלות נקייה גם בשגרה
איך אנחנו יכולים לעזור?
פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובין לאומי. הצוות שלנו מורכב מאנשי מקצוע בעלי ניסיון של שנים ברשות המסים, לצד ניסיון בפירמות מובילות ובמשרדי עורכי דין, ומביא שילוב של ראיה משפטית וכלכלית.
אנחנו מלווים חברות פרטיות וציבוריות, ישראליות וזרות, קרנות הון סיכון גלובליות, וגם לקוחות שמבקשים ייעוץ ממוקד בשפה ברורה ובגובה העיניים. אנחנו עובדים גם עם רשת קשרים מקצועית של משרדי רואי חשבון ועורכי דין ברחבי העולם, כדי לספק מעטפת מלאה במקרים חוצי גבולות.
אם יש לכם הון לא מדווח, חשבון בחו"ל, פעילות בינלאומית, או רווחים מנכסים דיגיטליים שלא הוסדרו, בדיקת חשיפה מוקדמת יכולה להבהיר האם אתם עדיין יכולים להיכנס להליך גילוי מרצון, ומה הדרך הנכונה לעשות זאת.
ליצירת קשר עם המומחים שלנו לחצו כאן
שאלות ומידע רלוונטי
האם גילוי מרצון באמת מעניק חסינות פלילית?
בכפוף לתנאי הנוהל ולכך שהבקשה מוגשת לפני שהרשות פתחה בבדיקה/חקירה או קיבלה מידע רלוונטי, ההליך מיועד לאפשר הסדרה אזרחית של המס וקבלת הגנה מפני הליך פלילי בגין עבירות המס שהוגדרו בנוהל.
אין לי כסף מזומן, רק חשבון השקעות בחו"ל שלא דווח - זה עדיין רלוונטי?
כן. גילוי מרצון רלוונטי גם לחשבונות בנק והשקעות בחו"ל, הכנסות מריבית/דיבידנד, רווחי הון, ונכסים שמוחזקים באמצעות ישויות זרות – וגם למצבים של אי דיווח שנוצרו סביב תושבות מס או מעבר בין מדינות.
מה קורה אם כבר פנו אליי מרשות המסים?
זה תלוי נסיבות. לעתים פניה כללית אינה בהכרח חקירה, אך במקרים אחרים היא עלולה לחסום את האפשרות לגילוי מרצון. מומלץ לקבל ייעוץ מידי לפני מענה או פעולה.
יש לי רווחי קריפטו - אם הבנק לא יקבל את הכסף, האם עדיין צריך לדווח ולשלם מס?
כן. חובת הדיווח ותשלום המס קיימת גם אם יש קושי פרקטי בהפקדה. עם זאת, במקרים רבים אפשר לשפר משמעותית את היכולת להתמודד עם החסם באמצעות הכנת תיעוד מסודר והצגת מקור כספים בצורה עקבית.
כמה זמן לוקח הליך גילוי מרצון?
אין תשובה אחת. זה תלוי בהיקף השנים, כמות המקורות, מורכבות החישובים והמסמכים הזמינים. בפועל, מי שמתחיל מוקדם מרוויח גם זמן לאיסוף חומר.
*לשאלות נוספות בנושא גילוי מרצון לחצו כאן.
