מיסוי קריפטו, מיסוי הכנסה ממטבעות וירטואליים והפקדת כספים שמקורם בביטקוין
קצת על קריפטו ובלוקצ'יין, ובכלל מהו אמצעי תשלום מבוזר
מטבעות וירטואליים / מטבעות דיגיטליים / מטבעות קריפטוגרפיים, או בקיצור – קריפטו, הם אמצעי תשלום מבוזר שאינו תלוי באף גוף מרכזי. המסחר במטבעות אלו מתבצע בעזרת טכנולוגיית הבלוקצ'יין. רישום העסקאות מתבצע באופן מאובטח, מוצפן ופרטי. מצד אחד, הארנקים הדיגיטליים אנונימיים, ומצד שני העסקאות מאובטחות וחשופות לעיניי הציבור. הבלוקצ'יין פועל על רשת של מחשבים בכל רחבי העולם ולא על חוות שרתים פרטית, ומכאן שאין אף גוף מרכזי ששולט במערכת, בשונה ממטבעות קונבנציונאליים. הוא פועל מכוח המיחשוב וההסכמה של המשתמשים, ומערער על המערכת הפיננסית כולה ועל מערכת המס ע"י עקיפה של גופים ממסדיים כגון בנקים וממשלות.
מאז יצירת הביטקוין בשנת 2009, נוצרו מעל 10,000 מטבעות קריפטוגרפיים שנסחרים בפלטרפורמות שונות. הבולטים שבהם: ביטקויין (Bitcoin (BTC אשר הגיע במהלך 2020 לשער חסר תקדים של כ-65 אלף דולר, ואית'ריום (Ethereum (ETH אשר זינק במהלך חמש השנים האחרונות בכ-30,000%. מטבעות אלו הם גם בעלי השווי הגבוה ביותר מבין המטבעות הוירטואליים, נכון לעכשיו.
תופעת ה- NFT, על רגל אחת
גם את ה- NFT (ראשי תיבות של Non-Fungible Token) ניתן לכלול בשיח על מטבעות קריפטוגרפיים, שכן הן ה-NFT והן המטבעות הקריפוגרפיים מתבססים על טכנולוגיית בלוקצ'יין ומסחר מאובטח ומבוזר, אך למעשה מדובר בחיה פיננסית שונה במהותה. לעומת מטבעות קריפטוגרפיים קלאסיים אשר ערכם אמנם מתעדכן לעיתים מספר פעמים בדקה אך ערכה של כל יחידה הוא זהה, לכל NFT יש מספור והצפנה ייחודית אשר מאפשרת להעניק לכל יחידה ערך משתנה. למעשה מדובר ביצירת רישום על גבי הבלוקצ'יין הקובע בעלות על נכסים מסוימים, לדוגמה – הפיכת פריטי אומנות דיגיטלית (כמו יצירות אמנות או קטעי וידאו) ליצירות NFT בתהליך הנקרא minting אשר מעניק לכל אחת מהן קידוד ייחודי שלא ניתן להעתקה, ומאפשר למעשה רישום ומסחר בכל יצירה כבמטבע וירטואלי.
האפשרות להקנות ערך שונה לכל יצירה, אשר יכול לעלות או לרדת באופן פרטני, ככל יצירת אומנות, מעלה קודם כל את האומנים לקדמת הבמה. שוק ה- NFT עדיין בחיתוליו, ולא ברור מהו עתידו, אך סביר להניח שהוא כאן להישאר מאחר ולטכנולוגיה הייחודית יהיו עוד שימושים רבים בעתיד. זאת, מעבר לשימוש המובן בטכנולוגיה להגנה על זכויות יוצרים והאופציה להרוויח על כל מכירה עתידית של כל יצירה. הטכנולוגיה, אשר בבסיסה עומדים למעשה חוזים חכמים, מאובטחים ומוצפנים, פתחה שערים להסתכלות חדשה על עתידו של המגזר הפיננסי כולו.
חוקיות מטבעות הקריפטו, מיסוי קריפטו ומעמד הביטקוין בישראל ובעולם
מדינות רבות בעולם עדיין רואות בקריפטו איום על המערכת הפיננסית הממוסדת, ואינן מכירות במטבע וירטואלי כהילך חוקי. יחד עם זאת, מדינות אלו וביניהן גם מדינת ישראל, לא מתעלמות מהרווחים האסטרונומיים הנובעים מהשוק המבוזר, ורואות בקריפטו ובמטבעות וירטואלים נכסים החייבים במס.
לעומתן, ניתן לראות גישה שונה לחלוטין במדינות המתפתחות כלפי הקריפטו בכלל ומטבע הביטקויין בפרט. אל סלוודור היא המדינה הראשונה שאימצה את הביטקוין כהילך חוקי, והוא הפך למטבע רשמי במדינה (הצעת החוק אושרה בהליך חסר תקדים ע"י האספה המחוקקת של אל סלוודור ב-9 ביוני 2021). בעקבותיה גם מדינת קובה הודיעה על הכרה בביטקוין כמטבע רשמי, והסדרה רשמית של תשלומים באמצעותו. לפי שעה נראה שגם מדינת פנמה תלך בדרך זו וכן גם ברזיל.
לצד מדינות מרכז ודרום אמריקה, גם במזרח אירופה הבינו את הפוטנציאל כאשר אוקראינה הודיעה לאחרונה על אימוץ הביטקוין כאמצעי תשלום לגיטימי, אם כי לא יהיה לו אותו מעמד משפטי כמו של המטבע הלאומי.
בארצות הברית עדיין דנים בחקיקה שתאפשר רגולציה של המטבע. עם זאת, בתחילת ספטמבר 2021 הבנק הפדרלי האמריקאי Vast Bank הודיע לראשונה כי הוא מאפשר מסחר בקריפטו, לאחר שקיבל אישורים רגולטוריים משתי הרשויות הפדרליות שעוסקות בנושא; ה-FDIC שעוסק בביטוח פיקדונות, וה-OCC משרד מבקר המטבע.
בגרמניה עבר חוק שמאפשר לקרנות להשקיע עד 20% במטבעות וירטואליים (דבר שקודם לכן היה אסור לחלוטין).
למעשה, משקיעים רבים כבר רואים במטבעות הוירטואליים השקעה לגיטימית, תופעה שמביאה עימה גם עלייה בלגיטימציית המטבעות ברחבי העולם.
חלק מהליך הליגימטימציה מגיע גם מחברות מסחריות מובילות בעולם: חברת ויזה הודיעה כי תשקול להוסיף שירותי תשלום במטבעות קריפטו, פייפאל הודיעה שהיא תאפשר מסחר ואחזקה של מטבעות וירטואליים בפלטפורמה שלה, חברות השקעות מהגדולות בעולם כבר מחזיקות בביטקוין כחלק לגיטימי מנכסיהן, איש העסקים אילן מאסק מעודד בפומבי את השימוש במטבעות, ועוד.
מיסוי קריפטו, מיסוי הכנסה ממטבעות וירטואליים והפקדת כספים שמקורם בביטקוין
בישראל, כמו ברוב מדינות העולם, מטבע קריפטוגרפי עדיין לא נחשב להילך חוקי, כלומר אין לו מעמד של מטבע מבחינה משפטית (חוזר מס הכנסה מס' 05/2018 מיום 17.1.18 רשות המסים בנושא: מיסוי פעילות באמצעי תשלום מבוזר המכונים: 'מטבעות וירטואלים'). רשות המיסים בישראל רואה במטבעות הוירטואליים כנכסים (בדומה לניירות ערך), ולכן בעת מימוש המטבע (למשל, המרת ביטקוין לשקל) חלות הוראות המס החלות על נכס לרבות מס רווחי הון ולפעמים מס הכנסה פירותי. ניתן לסווג את השימוש בקריפטו באופנים שונים ולכל מקרה יקבע שיעור מס שונה בהתאם לסיווג הנקבע.
לרוב, על פעילות שאינה מגיעה לכדי פעילות עסקית, מכירת מטבע קריפטו תחויב במס רווח הון (25%), ואם היקף הפעילות מגיע לכדי הכנסה עסקית, ייחול עליו ביטוח לאומי ומס הכנסה שולי של עד 50%. הפעילות נקבעת באופן פרטני לכל מקרה, ולכן חשוב מאוד לקבל ייעוץ וליווי של משרד המבין את הליכי הסדרת הפעילות במטבעות וירטואליים מול רשויות המס. מנהל רשות המיסים ערן יעקב אמר בכנס לשכת יועצי המס שהתקיים בחודש אוקטובר 2021 כי "רשות המיסים תצליח לתפוס את כל שמעלים מס בעזרת קריפטו". עוד אמר יעקב כי יש לרשות כלים טכנולוגיים מתקדמים הנמצאים בחזית ההובלה הבינלאומית שמסייעים לה להגיע לשחקני הקריפטו וכך למסות אותם. מנהל רשות המיסים גם התייחס בדבריו לחקיקה שהיתה אמורה להיות כלולה בחוק ההסדרים (ולבסוף לא נכנסה השנה) ולפיה תושת חובת דיווח על מי שמחזיק מטבע קריפטוגרפי בשווי של 200 אלף שקלים ומעלה או שעלות הרכישה שלו הייתה בסכום של 200 אלף שקלים ומעלה.
"רצינו בעזרת החוק הנוכחי להפוך את הנושא לשקוף יותר. אבל גם בלעדיו נצליח להגיע למי שמעלים מס בקריפטו. אני מודיע לכם ולציבור – יש לנו טכנולוגיה מתקדמת בהתמודדות עם הבלוקצ'יין וכבר יש לנו תיקים פורצי דרך בנושא", אמר יעקב.
בתהליך מסודר של הסדרת הדיווח, ניתן לקזז הפסדים (כפי שמקזזים הפסדי הון כנגד רווחי הון), ולעתים ניתן אף להוכיח ולדרוש קיזוז לצרכי מס שנובע מאובדן או גניבה של ביטקוין או מטבעות וירטואליים אחרים. כמו כן, ניתן לקזז הוצאות הקשורות במכירה, למשל עמלות שונות הקשורות במכירה ובהמרת מטבע קריפטו לשקלים, ואף עלויות שכר טירחה של משרד רו"ח ועו"ד המלווים העסקה והדיווח. מכל האמור לעיל ניתן ללמוד כי ליווי עורך דין או רו"ח שמתמחים בקריפטו הוא חיוני ביותר על מנת לצמצם את תשלומי המס למינימום האפשרי תוך הקפדה על הליכים חוקיים והימנעות מהסתבכות אפשרית מול רשויות המיסים. משרד נמרוד ירון ושות' מתמחה בהסדרת מיסוי קריפטו. צרו קשר ונשמח לעמוד לעזור.
איך מפקידים ביטקוין בבנק? המרת ביטקוין, איתריום ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים
הבנקים בישראל מציבים קשיים בקבלת כספים שמקורם במטבעות קריפטוגרפיים, ולכן יש להתכונן להליך זה מראש ולשמור תיעוד מלא של כל העסקאות שבוצעו בזירת הקריפטו, החל מהרגע הראשון של השקעה בתחום, על מנת להוכיח את מקור הכסף והליגיטימיות שלו. כלומר, חשוב לשמור את כל היסטוריית ההמרה והמסחר במטבעות השונים ובזירות המסחר השונות. כמו כן, הבנקים עשויים לדרוש אישור דיווח לרשויות המס, ולעתים אף אישורים מגורמים חיצוניים או חוות דעת נלוות שיתנו מענה לחששות הבנק בקשר למקורות הכסף. הבנקים בישראל עדיין מתייחסים בחשדנות יתרה כלפי פעילות במטבעות דיגיטליים, ולכן חשוב שהתקשורת עימם תהיה מקצועית ומסודרת. משרדנו מתמחה בליווי לקוחות בתקשורת נכונה וממוסמכת מול הבנקים השונים. בנוסף, משרדנו בעל ניסיון רב בהסדרת פריטת ביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים מול מערכות הבנק בארץ.
שאלות ותשובות
האם רווחים ממטבעות קריפטו חייבים במס בישראל?
כן. רשות המיסים רואה במטבעות קריפטו (כגון ביטקוין וכו') נכס לצורכי מס. מכירת מטבע קריפטו ברווח (למשל המרה לש"ח או למטבע אחר, או החלפה למטבע קריפטו אחר) מחויבת במס רווחי הון בשיעור של 25%.
האם כל פעולה בקריפטו יוצרת חבות במס?
לא כל פעולה יוצרת חבות מס. לדוגמה, החזקה בלבד של מטבע קריפטו אינה יוצרת אירוע מס. אך פעולה כמו מכירה, המרה למטבע אחר, קנייה של שירותים/מוצרים באמצעות הקריפטו – עשויה להיחשב כמימוש וליצור חבות מס.
איך מדווחים על רווחי קריפטו לרשות המסים?
יש לדווח על רווחים מדויקים במסגרת הדו"ח השנתי למס הכנסה, ולצרף מסמכים רלוונטיים (כגון תיעוד עסקאות מארנקים/בורסות). כמו כן, יש לשלם מקדמה בגין מכירה של נכס תוך 30 ימים ממועד המכירה.
איך מחשבים את הרווח ממכירת מטבע קריפטו?
מחשבים את ההפרש בין מחיר המכירה של המטבע לבין עלות הרכישה (כולל עמלות). לדוגמה: אם קנית ביטקוין ב-40,000 ש"ח ומכרת אותו ב-80,000 ש"ח – הרווח הוא 40,000 ש"ח וחייב במס של 25% (10,000 ש"ח).
האם יש חובת דיווח גם אם אני מחזיק קריפטו בחו"ל?
כן. תושב ישראל חייב לדווח על נכסים ורווחים בכל העולם, כולל החזקות בארנקים ובבורסות זרות.
מה ההבדל בין מטבע קריפטו ל-NFT מבחינת מס?
מטבעות קריפטוגרפיים נחשבים לנכסים אחידים – ערכה של כל יחידה זהה, ולעומתם, NFT הוא נכס ייחודי שלא ניתן לשכפל או להחליף. מבחינת מיסוי, רווח ממכירת NFT נחשב גם הוא רווח הון, אך לעיתים – במיוחד אצל יוצרים – מדובר בהכנסה פירותית החייבת במס שולי ובמע"מ. הסיווג תלוי באופי הפעילות – השקעתית או עסקית.
איך ניתן להפקיד כספים שמקורם בקריפטו בבנק ישראלי?
יש להיערך מראש ולהציג תיעוד מלא של העסקאות – מרגע ההשקעה על מנת להוכיח את מקור הכסף והלגיטימיות שלו. בנוסף, הבנק עלול לדרוש אישורים על תשלום מס כדין מרשויות המס, ולעיתים גם חוות דעת מקצועית. בנקים עלולים לסרב לקבל את הכספים ללא הסדרה מסודרת.
האם הבנק יכול לסרב להפקיד כספים שמקורם בקריפטו?
הבנק אינו מחויב לקבל כספים שמקורם בקריפטו באופן אוטומטי אך גם אינו יכול לאסור העברתו באופן גורף, אלא עליו לבחון כל מקרה לגופו.
האם שימוש בביטקוין לקניית מוצר נחשב מימוש לצורכי מס?
כן. שימוש במטבע קריפטו לקניית מוצר או שירות מהווה "מימוש" לצורכי מס, ולכן ייווצר אירוע מס ויש לחשב את הרווח או ההפסד שנוצר בעסקה.
