חברת מעטים – ניתוח חוזר מס הכנסה 01/2026 (סעיף 76 לפקודה) והשלכותיו המעשיות

רשות המסים פרסמה בתאריך 20.01.2026 את חוזר מס הכנסה 01/2026, העוסק בפרשנות סעיף 76 לפקודת מס הכנסה ובפרט בהגדרת "חברת מעטים". החוזר נועד להבהיר את עמדת רשות המסים ביחס להוראות סעיף זה ולהחיל פרשנות זו על כלל המקומות בפקודה שבהם נעשה שימוש במונח "חברת מעטים".

לחוזר זה משמעות קריטית, שכן נקבע בו כי הוראות החוזר מחליפות הנחיות והתייחסויות קודמות של רשות המסים ביחס לחברת מעטים.

החוזר מתאר את מודל המיסוי הדו-שלבי בישראל: תחילה החברה מחויבת במס חברות על הכנסתה החייבת; לאחר מכן, בעת חלוקת רווח כדיבידנד, בעלי המניות היחידים מחויבים במס על ההכנסה מדיבידנד שחולקה או שיוחסה אליהם.

המודל הקיים נועד ליצור סיווג לצרכי מס בין פעילות באמצעות חברה לבין פעילות במישרין על ידי יחיד. עם זאת, החוזר מדגיש את היתרון בפעילות באמצעות חברה: המס בשלב השני נדחה עד מועד חלוקת הדיבידנד. מטרת הדחייה של תשלום המס היא לאפשר לחברות להשתמש בעודפים להשקעה בנכסים ריאליים יצרניים המעודדים צמיחה.

קיימת התייחסות גם למצבים שבהם נצברו רווחים פנויים (לאחר מס חברות) והושקעו בהשקעות פיננסיות או פאסיביות, תוך הימנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים ליחיד. רשות המסים והמחוקק קבעו משטרי מס ומנגנוני אכיפה שנועדו לטפל במקרים אלה. לכן, במבני אחזקה "גבוליים" כדאי לבצע בדיקה מוקדמת ולא לחכות לחיכוך מול רשות המסים.

בנוסף, החוזר מדבר על תיקון 277 לפקודה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (מיסוי רווחים לא מחולקים), ובמסגרתו תוקנו והוספו סעיפים שונים.

מהי חברת מעטים – לפי סעיף 76(א)

ההגדרה בחוק (כפי שמובאת בחוזר) היא: "חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר ואינה בת חברה ולא חברה שיש לציבור עניין ממשי בה".

מכאן נובעים שלושה תנאי סף מצטברים:

1. שליטה של עד חמישה בני אדם.
2. החברה אינה בת חברה.
3. אין לציבור עניין ממשי בחברה.

בנוסף, החוזר מבהיר כי אם החברה עמדה בתנאים ביום כלשהו בשנת המס, היא תיחשב חברת מעטים במשך כל שנת המס הנבדקת.

לקריאה נוספת בנוגע לפירוק חברת מעטים או העברת נכסים ללא פירוק מלא, לחצו כאן.

מי נספר במניין "חמישה בני אדם"

החוזר מבהיר כי "בני אדם" כולל גם תאגידים, בין כאלה שמתחייבים במס חברות ובין כאלה שהכנסתם מיוחסת לצורך מס לבעלי הזכויות בהם. בנוסף, המונח כולל יחידים ונאמנויות.

לעניין מניין גרעין השליטה, החוזר מפנה לכך שבמצבים מסוימים ייחשבו גורמים שונים ל"אדם אחד". בין היתר:

• אדם וקרובו (לפי החלופה הראשונה של סעיף 88).
• אדם ובא כוחו.
• שותפים בשותפות.
• חברים בקיבוץ שיתופי או בקיבוץ מתחדש, וכן חברים במושב שיתופי או במושב עובדים.
• נאמן ויוצר בנאמנות, ונאמנים בנאמנויות שונות שיש להן אותו היוצר.

מהי "שליטה" ואיך בודקים אותה

לפי החוזר, "שליטה" מתקיימת כאשר גרעין השליטה מחזיק במרבית (מעל 50% מן הזכות הרלוונטית) אחד או יותר מאמצעי השליטה:

• מרבית הון המניות.
• מרבית כוח ההצבעה.
• מרבית הזכויות לרווחים.

החוזר מדגיש כי הבדיקה נעשית הן במישרין והן בעקיפין. אם לאדם יש אחזקה גם במישרין וגם בעקיפין, מצרפים את כלל אחזקותיו בחברה לצורך הבדיקה.

לצורך קביעה שקיימת אחזקה בעקיפין באמצעות חבר בני אדם אחר, החוזר מציין כי נדרש ששיעור האחזקה בחברה המחזיקה יעלה על 50% בזכויות ההצבעה, לבד או יחד עם אחר (כהגדרת מונח זה בסעיף 88 לפקודה).

אופציות וזכויות רכישה – מתי בוחנים דילול מלא

החוזר קובע כי בעת בחינת השליטה יש להביא בחשבון גם זכות לרכוש אמצעי שליטה (למשל אופציה או זכות אחרת). אם לאחר מימוש הזכות, חמישה בני אדם או פחות ישיגו שליטה באחד או יותר מאמצעי השליטה, החברה תענה על התנאים הנדרשים לעניין רכיב השליטה.

עם זאת, החוזר מבהיר כי חישוב שיעורי האחזקה לצורך בדיקת השליטה לא יתחשב בדילול של גרעין שליטה קיים. החוזר מציג את ההוראה כהוראה אנטי-תכנונית, המתייחסת למצב שבו בעקבות מימוש אופציה או זכות אחרת ייווצר גרעין שליטה.

"בת חברה" – חריג להגדרת חברת מעטים

החוזר מסביר כי תנאי נוסף להיות החברה "חברת מעטים" הוא שהחברה אינה "בת חברה".
לפי סעיף 76(ג) כפי שמובא בחוזר, "בת חברה" היא חברה שהמניות שלה, המייצגות לא פחות מ-80% מהון מניותיה, הן בידי חברה או חברות שאין הוראות פרק זה חלות עליהן.

החוזר מבהיר כי חברה שלפחות 80% מהון המניות שלה מוחזק במישרין או בעקיפין על ידי חברות שאינן חברות מעטים, תוחרג מהתחולה של פרק חמישי של חלק ד לפקודה ותוחרג מהגדרת חברת מעטים.

לדוגמה:

חברה תושבת ישראל מוחזקת כך: חברת אם 82%, יחיד 18%. החוזר מסיק כי החברה היא "בת חברה" ומשכך אינה חברת מעטים, מאחר ש-82% מהון המניות מוחזק בידי חברה שאינה חברת מעטים.

"עניין ממשי לציבור" – מתי החברה לא תיחשב חברת מעטים

החוזר מציין כי מדובר בהגדרה מהותית. סעיף 76 אינו קובע במפורש מתי לציבור יש עניין ממשי בחברה, אך הוא נותן משקל לאחזקת הציבור הרחב בזכויות בחברה ולמידה שפעילות התאגיד רלוונטית לציבור בלתי מסוים.

החוזר מבהיר כי, בין היתר, הגופים הבאים ייחשבו כחברה שיש לציבור עניין ממשי בה ולכן לא יסווגו כחברת מעטים:

• חברה שמניותיה רשומות למסחר (חברה ציבורית).
• חברה שמעל 20% מכל אמצעי השליטה בה מוחזקים על ידי חברה ציבורית, ובהתקיימות התנאים החשבונאיים והדיווחיים המתוארים בחוזר (לרבות התייחסות לשיטת השווי המאזני לפי IAS28 ודיווח לבורסה בישראל).
• חברה ממשלתית בהתאם לחוק החברות הממשלתיות.

מנגד, החוזר מחדד:

• חברה המחויבת בדין לפרסם דוחותיה, כאשר מניותיה אינן רשומות למסחר, אינה חברה שלציבור עניין ממשי בה.
• חברה שהנפיקה אג"ח לציבור בלבד, כאשר המניות אינן רשומות למסחר, וכן חברה המוחזקת על ידי גופים מוסדיים וקרנות, לא תהווה חברה שיש לציבור עניין ממשי בה ותיחשב חברת מעטים, אף אם היא נדרשת לעמוד בדיווחים ותשקיף לציבור.

לדוגמה:

חברה תושבת ישראל מוחזקת כך: חברה ציבורית 40% (החברה הציבורית מיישמת בדוחותיה שיטת שווי מאזני לפי IAS28), חברה ממשלתית 45%, יחיד 15%.

החוזר מסביר כי החברה אינה חברת מעטים. זאת גם משום שהיא "בת חברה" (החברה הציבורית והחברה הממשלתית מחזיקות יחד מעל 80% מהון המניות), וגם משום שהתנאי של "אין לציבור עניין ממשי" אינו מתקיים, הואיל והחברה מוחזקת על ידי חברה ציבורית בשיעור של 40% ובנסיבות המתוארות.

מבחני סף לפי חוזר 01/2026 (סעיף 76)

לסיכום, חוזר מס הכנסה 01/2026 מרכז ומחדד את עמדת רשות המסים ביחס להגדרת "חברת מעטים" בסעיף 76 לפקודה, תוך הדגשת שלושת רכיבי הסף המצטברים – שליטה של עד חמישה בני אדם (לרבות בחינה של שליטה במישרין ובעקיפין), היעדר סיווג כ"בת חברה" והיעדר "עניין ממשי לציבור" – וכן כללים משלימים המשפיעים על המניין וחישוב השליטה, לרבות התייחסות לאופציות ולזכויות רכישה במקרים המתאימים וכלל שנת המס. בהתאם לכך, יישום ההגדרה דורש בחינה שיטתית של מבנה ההחזקות, אמצעי השליטה והמאפיינים הציבוריים של החברה, על בסיס הכללים והדוגמאות שנקבעו בחוזר.

בנמרוד ירון ושות' אנחנו מביאים לשולחן ניסיון שנצבר מבפנים: שנים ברשות המיסים, טיפול בתיקים גדולים וקטנים כאחד, והיכרות מעשית עם נקודות ההכרעה שמשפיעות על עסקים ועל אנשים. אנו בעלי ניסיון בליווי סוגיות מס חברות ויישום עמדות רשות המסים. לבדיקת סיווג חברה לפי סעיף 76, לרבות בחינת שליטה במישרין ובעקיפין, בדיקת "בת חברה" ובחינת השאלה האם יש לציבור עניין ממשי בחברה.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו, לחצו כאן.

שאלות ותשובות