הטבות מס לעולים חדשים מצרפת

4 שאלות שחשוב לשאול לפני העלייה לישראל

עלייה מצרפת לישראל לרוב אינה התחלה כלכלית מאפס. לא מעט עולים מגיעים עם דירה שנשארת מאחור, חשבון בנק פעיל, תיק השקעות, עסק קיים או עבודה שנמשכת גם אחרי המעבר. במצב כזה, חשוב לדעת את החוק כדיי להבין אילו הטבות חלות על אילו הכנסות, ובאיזה תנאים.

לצד ההטבות המוכרות לעולים חדשים ביחס להכנסות מחוץ לישראל, בשנת 2026 נוספה בישראל חקיקה חדשה שעשויה, במקרים מסוימים, להעניק פטור ממס גם על הכנסה אקטיבית שהופקה בישראל. עבור עולים מצרפת, שיש להם לעתים כמה מקורות הכנסה במקביל וכמה זיקות כלכליות לשתי מדינות, מדובר בנושא שכדאי לבדוק מוקדם ולא בדיעבד.

שאלה 1: האם כל עולה חדש מצרפת זכאי אוטומטית להטבות מס?

לא. עצם העלייה לישראל אינה מספיקה כשלעצמה, וגם תעודת עולה אינה סוגרת את הדיון. השאלה המרכזית היא מתי האדם הפך לתושב ישראל לפי דיני המס. הבדיקה הזו נעשית לפי מבחני התושבות הרגילים, ובמרכזם מבחן מרכז החיים.

הסוגיה הזו בולטת במיוחד במעברים שנעשים בהדרגה. יש משפחות שבהן אחד מבני הזוג מגיע ראשון. יש מקרים שבהם הילדים מתחילים ללמוד בישראל, אבל הדירה בצרפת עדיין לא נמכרה או שהעבודה נמשכת שם תקופה נוספת. יש גם מקרים שבהם המעבר לישראל מתבצע בפועל, אבל חלק מן הפעילות הכלכלית נשארת מחוץ לישראל. בכל אחת מן הסיטואציות האלה, שאלת התושבות עשויה להיות פחות פשוטה מכפי שנדמה בתחילה.

מעבר לכך, החוק החדש כולל גם תנאים פורמליים. לגבי עולה חדש, למשל, נדרשת בדרך כלל אשרת עולה, תעודת עולה או זכאות לסל קליטה. אבל גם כאשר המסמכים קיימים, עדיין צריך לבחון מה קרה בפועל סביב המעבר. מי שרוצה להסתמך על הטבות המס צריך לוודא שהמצב העובדתי והמצב המשפטי הולכים יחד.

שאלה 2: האם ההטבות חלות גם על משכורת או רק על נכסים בצרפת?

במשך שנים, אחת ההטבות המרכזיות לעולים חדשים הייתה הפטור ממס בישראל על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, בדרך כלל לתקופה של עשר שנים. עבור עולים מצרפת שמחזיקים נכסים, השקעות או מקורות הכנסה מחוץ לישראל, זו עדיין הטבה משמעותית מאוד.

לצד זה, בשנת 2026 נפתח מסלול נוסף. לפי החוק החדש, עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים שהפכו לתושבי ישראל בתקופה שבין 5 בנובמבר 2025 ל-31 בדצמבר 2026 עשויים ליהנות, בתנאים מסוימים, מפטור ממס בישראל על הכנסה מזכה שהופקה בישראל. הכוונה היא בעיקר להכנסה מיגיעה אישית לפי סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודת מס הכנסה, כלומר משכורת, הכנסת עסק או משלח יד. זו תוספת חשובה מאוד למי שמתכננים להתחיל לעבוד בישראל, או להמשיך לייצר הכנסה אקטיבית גם לאחר העלייה.

מן הצד השני, לא כל הכנסה נכנסת למסלול הזה. הכנסות פסיביות, כמו ריבית, דיבידנדים, שכר דירה ורווחי הון, אינן נכללות בדרך כלל בפטור החדש על הכנסה אקטיבית בישראל. לכן, כאשר למשפחה אחת יש גם משכורת בישראל וגם דירה בצרפת או תיק השקעות, לכל רכיב עשויים לחול כללים שונים.

שאלה 3: מה קורה אם נשארה לי דירה, השקעות או חשבון בנק בצרפת?

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר אצל עולים מצרפת, ובצדק. במקרים רבים, המעבר לישראל אינו מלווה בסגירה מוחלטת של כל מה שנשאר בצרפת. יש מי שמותירים דירה מושכרת. אחרים משאירים תיק השקעות, חשבון בנק, זכויות בחברה או הכנסה שוטפת ממקור זר.

העובדה שנשארו נכסים או חשבונות בצרפת אינה שוללת כשלעצמה את ההטבות בישראל. עם זאת, היא בהחלט מחייבת בדיקה מדויקת של מבנה ההכנסות ושל אופן ההחזקה בנכסים. שכר דירה אינו נבחן כמו משכורת. רווחי הון אינם נבחנים כמו הכנסה ממשלח יד. פעילות דרך חברה זרה אינה נבחנת כמו פעילות שמבוצעת ישירות על ידי יחיד.

אפשר להמחיש זאת בדוגמה פשוטה. נניח משפחה שעולה מצרפת לישראל במהלך 2026. אחד מבני הזוג מתחיל לעבוד בישראל עם שכר שנתי של 560,000 ש"ח, ובמקביל נשארת בבעלות המשפחה דירה בפריז שמניבה שכר דירה חודשי. הכנסת העבודה בישראל עשויה, בכפוף לנסיבות ולתנאי החוק, להיכנס למסלול ההטבה החדש. הכנסת השכירות מן הדירה בפריז מחייבת בדיקה נפרדת. מדובר בשני סוגי הכנסה שונים, גם אם הם שייכים לאותו תא משפחתי.

במשפחות רבות התמונה מורכבת אף יותר. לצד דירה בצרפת יש גם תיק השקעות. לצד משכורת בישראל יש גם פעילות ייעוץ מול לקוחות מחוץ לישראל. לצד חשבון בנק יש גם החזקה בחברה. במקרים כאלה, מומלץ מאוד להתייעץ עם מומחה שבקיא גם במיסוי הצרפתי, מעבר לישראלי.

שאלה 4: האם תזמון העלייה לישראל משפיע על קבלת ההטבה?

כן. מי שהפכו לתושבי ישראל בתקופה שמיום 5 בנובמבר 2025 ועד 31 בדצמבר 2026 עשויים, אם הם עומדים בשאר התנאים, להיכנס למסלול הפטור החדש על הכנסה אקטיבית מסוימת בישראל. מי שנמצאים מחוץ לחלון הזמנים הזה עשויים להישאר מחוץ להטבה, גם אם נסיבותיהם דומות מאוד.

גם גובה ההכנסה קובע. נכון למועד הכתיבה, התקרה לשנת 2026 עומדת על 600,000 ש"ח. בשנים 2027 ו-2028 התקרה עולה ל-1,000,000 ש"ח לשנה. בשנת 2029 היא יורדת ל-350,000 ש"ח, ובשנת 2030 ל-150,000 ש"ח. כאשר מדובר בהכנסה שהתקבלה מקרוב, נקבעו תקרות נמוכות יותר: 140,000 ש"ח בשנים 2026 עד 2029, ו-150,000 ש"ח בשנת 2030.