מיסוי תמלוגים
עסקאות בהן משולמים תמלוגים בין ישראל לארה"ב הן בין העסקאות הנפוצות ביותר בין המדינות. עסקאות כאלו נפוצות בסטראקצ'רים (מבני מס) של חברות רב לאומיות, ומושפעות מהקביעה לגבי מיקום הנכסים הבלתי מוחשיים (או באנגלית – IP – Intangible Properties) של הקבוצה. ייעוץ של מומחה במיסוי בינלאומי בשלבים המוקדמים יכול לחסוך בעיות רבות ותשלום מס מיותר בהמשך.
תמלוגים חייבים במס כהכנסה הן עבור יחיד והן עבור גופים ישויות. IRS (רשות המיסים האמריקאית) מגדירה תמלוגים כמס המשולם עבור קניין רוחני או להשתמש בזכויות על קניין רוחני כזה. מס הכנסה הישראלי וה-IRS מסווגות תשלום בגין הפעולות שיפורטו להלן כתמלוגים: זכויות יוצרים, רישוי, פטנטים, הרשאות, שימוש בקרקע, זכויות, סימני מסחר, שם מסחרי, יצירות מדעיות, דגמים וסודות מסחריים נוספים. רשימה זו אינה ממצה, והרשויות הרלוונטיות עשויות לכסות מינוחים וסיווגים נוספים.
כללים בדבר מיסוי תמלוגים
מיושמים בעסקה שבה נעשה שימוש בנכס. (לדוגמה: חברה א' משלמת עבור זכות השימוש בתמונה ששייכת לחברה ב', התשלום הוא תמלוגים. אם השימוש בתמונה על ידי חברה א' הוא בארה"ב, מדובר בהכנסה שמקורה בארה"ב וכפופה לניכוי מס במקור של 30%.
לגבי מיסוי תאגידים ויחידים הפועלים בין ארה"ב לישראל, סעיף 6 באמנת המס ישראל-ארה"ב, קובע שמדינה אחת רשאית להטיל מס על תושב המדינה האחרת רק על הכנסה ממקורות במדינה הראשונה שהוזכרה. לפי החוק הפנימי בארה"ב מקום השימוש של זכויות היוצרים, מקור התמלוגים הנגזרים מזכויות יוצרים, הוא מיקום שבו ההפצה מוגנת על פי חוק זכויות היוצרים והמיקום של משתמש קצה.
סעיף 14
של אמנת המס ישראל-ארה"ב קובע שתמלוגים המופקים על ידי תושב אחת המדינות ממקורות בתוך המדינה האחרת עשויים להיות מחויבים במס על ידי שתי המדינות (כלומר – אם הדין הפנימי מאפשר זאת והוא מאפשר – הם יחוייבו). עם זאת, תמלוגים לא יחויבו על ידי המדינות בשיעור העולה על 10% מהסכום ברוטו של תמלוג זכויות יוצרים/סרטים או בשיעור העולה על 15% מהסכום ברוטו של תמלוגים תעשייתיים.
הטמעת התוכנה, למשל, המתרחשת בארה"ב אינה הופכת את ארה"ב ל"מקום שימוש" של זכויות היוצרים. רק מקום ההפצה של המוצר באמצעות התוכנה האמורה הוא הקובע את מקור התמלוגים.
לדוגמה: ניתן לטעון שחברה אמריקאית משלמת תמלוגים לחברה ישראלית עבור תוכנה ומפיצה את המוצר המשתמש בתוכנה מחוץ לארה"ב, לא יוטל ניכוי מס אמריקאי על התמלוגים ששילמה החברה האמריקאית כי מקור התמלוגים יהיה מחוץ לארה"ב.
כפל מס
עלול להיווצר אם "מקום השימוש" של זכויות היוצרים יקבע שהוא מחוץ לארה"ב (או ישראל), כגון המוצר המופץ למשתמשים מחוץ לארה"ב במקרים כאלה ניתן להטיל מס על תמלוגים העולה על 10% מהסכום ברוטו של תמלוג זכויות יוצרים/סרטים או בשיעור העולה על 15% מהסכום ברוטו של תמלוגים תעשייתיים בהינתן שהם עומדים בדרישות לפי סעיף 8 (רווחים עסקיים) סעיף 6 של אמנת המס של ארצות הברית עם ישראל. אז הם יטופלו כרווחים תעשייתיים או מסחריים המיוחסים למוסד קבע שבו יש למקבל במדינה האחרת. בד"כ ניתן לפתור בעיות של כפל מס באמצעות מחקר מחירי העברה.
מאמר זה לא מהווה מדריך כולל למיסוי תמלוגים בישראל או תמלוגים של גופים בעלי תושבות משתנה. בכל מקרה, על מנת למנוע כפל מס או חשיפות מס בישראל או בארצות הברית, כדאי להתייעץ עם מומחה במיסוי בינלאומי על מנת להתאים את ההסכמים הבין-חברתיים לסיטואציה המיטבית. בנוסף עסקאות בינלאומיות בחברות קשורות מחייבות מחקר מחירי העברה גם לפי הדין הישראלי וגם לפי האמריקאי.
משרדנו עוסק רבות בתחום המיסוי הבינלאומי, מחלקת מחירי ההעברה שלנו מסייעת לחברות רבות להשיג את תכנון המס הנכון בעניין תמלוגים על מנת לשלם פחות מס כחוק ולהפחית חשיפות הן בארה"ב והן בישראל.
כאמור, תמלוגים זה תחום שנכלל כמעט בכל אמנת מס ומוגדר בו שיעור ניכוי במקור, ולכן כל שינוי בייחוס ההכנסה לתמלוגים משפיע על אחוז ניכוי המס במקור. משרדנו מתמחה בביצוע סטאדי בעבור חברות הקובע כמה אחוז מגיע לכל אחת מן החברות במקרה של יחסים מיוחדים כנדרש בדין בכל מדינה בשילוב עם מבנה מס נכון.
