ניתוק תושבות ממס הכנסה וניתוק תושבות מביטוח לאומי – מה חשוב לדעת בשנת 2025?

הגדרת תושב ישראל

טרם השינוי המוצע אשר עומד כעת על שולחנה של הכנסת, פקודת מס הכנסה קובעת תושבות יחיד באמצעות שני מבחנים:

המבחן המהותי – מבחן מרכז החיים

מבחן מרכז החיים הוא למעשה הקריטריון הקובע בשאלה האם הנישום תושב ישראל לצורכי מס. המבחן מעוגן בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, וקובע שמי שמרכז חייו בישראל ייחשב תושב ישראל. המבחן בוחן היכן נמצא מוקד החיים האמיתי שלכם – היכן אתם באמת חיים, ולא רק היכן אתם נמצאים פיזית. כמו שזה נשמע – קביעת מרכז החיים היא קביעה מעורפלת ולכן רשויות המס והערכאות השיפוטיות בוחנות מגוון רחב של גורמים כדי לקבוע את מרכז החיים, כולל:

• משפחה – איפה גרים בן/בת הזוג והילדים, בעיקר במקרה של קטינים.
• בית קבע – איפה נמצא הנדל"ן ומה השימוש בו?
• עבודה ועסקים – היכן נמצאים רוב האינטרסים הכלכליים של הנישום.
• נכסים וכספים – איפה נמצאים הנכסים והחשבונות הבנקאיים
• חיים חברתיים – היכן הקשרים החברתיים והקהילתיים שלכם (מנויים לשירותי תרבות וספורט, חברות בארגונים…)
• העדפה אישית – איפה היחיד מרגיש שנמצא הבית שלו

חשוב לדעת שאין נוסחה קבועה – כל מקרה נבחן לגופו על פי מכלול הנסיבות. עם זאת, משקל רב ניתן בדרך כלל למיקום המשפחה, במיוחד כשמדובר בילדים קטינים. בסופו של דבר, השאלה היא פשוטה: אם היית שואל אדם סביר שמכיר אותך – איפה הוא היה אומר שבאמת נמצא "הבית" שלך?

המבחן הכמותי – מבחן הימים

מבחן זה מחולק לשני מבחנים אשר אם אחד מהם מתקיים – חזקה (ניתנת לסתירה – אפשר להתווכח על זה אבל זו נקודת המוצא) שהנישום תושב ישראל.

החזקה קובעת כי יחיד ששהה בישראל 183 ימים בשנת המס או 30 ימים בשנת המס וביחד עם השנתיים שלפניה מגיע לסכום ימים מצטבר של 425 ימים ייחשב לתושב ישראל. לצורך כך, יש לשים לב כי החוק קובע שגם חלק מיום ייחשב ליום במניין ימי השהייה בישראל. לצורך הדוגמה, אדם שנחת בישראל בשעה 23:59 שתה אספרסו בנתב"ג ועזב שתי דקות אחרי, בשעה 00:01, ייחשב בהתאם לפקודת מס הכנסה כאדם ששהה יומיים בישראל.

כפי שצוין, נכון למועד כתיבת שורות אלה, החוק קובע כי חזקה זו היא חזקה הניתנת לסתירה. כלומר – אם הנישום יצליח להוכיח שעל אף שהוא עומד במבחן הימים, מרכז חייו איננו בישראל, אזי הוא ייחשב לתושב חוץ. כאמור, בימים אלה מוצע לקבוע חזקות חלוטות להגדרות "תושב ישראל" ו-"תושב חוץ" בפקודה.

למה זה כ"כ חשוב?

הקביעה האם יחיד הוא תושב ישראל או לא משפיעה על נושאים רבים:

תשלום מס על ההכנסה בכל העולם

החל משנת 2003, הפקודה קובעת כי תושב ישראל ימוסה על הכנסותיו מכל מקום בעולם. המשמעות המעשית של הנ"ל היא שתושב ישראל שמפיק הכנסה (בישראל או מחוץ לישראל) יחויב עליה במס במדינת ישראל. במקרים מסוימים ייתכן ויחול זיכוי ממס זר בגין המס ששולם במדינת המקור. במצבים שבהם אותו תושב גר ועובד גם במדינה נוספת, יכולות להיות מחלוקות בקשר לאופן החלוקה הנכון של עוגת המס. במקרים כאלו – עושים שימוש באמנות מס, הסכמים בינלאומיים ובמקרים חריגים גם בהליכי הסכמה הדדית בין מדינות.

זכויות ביטוחיות ורפואיות – וחובה לשלם ביטוח לאומי

תושב ישראל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על הכנסות מכל העולם! כלומר מי שלא ניתק את התושבות במס הכנסה – כל המידע על הכנסותיו מועבר לביטוח הלאומי לצורך גביית דמי הביטוח. (יש סעיף ספציפי בפקודת מס הכנסה שמסמיך את הביטוח הלאומי לקבל פרטים על הנישום!) מנגד, צריך לזכור שלעיתים יש חשיבות להשאר תושב ישראל בביטוח הלאומי. נרחיב על כך בהמשך.

זכאות לפטור ממס כתושב חוזר / תושב חוזר ותיק

ספירת השנים לצורך הזכאות בהטבות לעניין תושב חוזר ותיק או תושב חוזר מתחילה מהיום בו התושבות נותקה ולא מהיום בו אותו הנישום עזב את הארץ. הטבות אלו עשויות להיות משמעותיות ביותר עבור יחידים שלהם עסקים או נכסים מחוץ לישראל.

אז איך קובעים?

במקרים מסוימים כאשר התשובה האם אדם נחשב תושב ישראל או לא אינה כ"כ חד משמעית, עו"ד או רו"ח ממשרדנו בודק את כל הנסיבות וקובע האם אפשר לספק חוות דעת שלפיה אותו יחיד תושב או איננו תושב. כמו כן אנחנו מייעצים לגבי אופן הדיווח הנכון בישראל ובמדינה הנוספת על מנת להימנע מתשלום מס כפול ולנצל הטבות מס.

צריך לקחת בחשבון שלמרות הכל – יחיד שעוזב את ישראל לתקופה של פחות משלוש שנים – רשות המסים בד"כ מתייחסת לעזיבה שכזו כ"טיול אחרי צבא" ולא כמעבר מהותי של מרכז החיים. יש החלטות מיסוי, פסקי דין וגורמים נוספים שצריך לקחת בחשבון על מנת לקבוע הלכה למעשה את תושבות היחיד.

הפסיקה קובעת שניתוק תושבות בד"כ לא יהיה אקט חד. ולכן הניתוח של הנושא חשוב מאוד.

לנתק או לא לנתק – זו השאלה!

בלא מעט מקרים, עובדי רילוקיישן או נישומים שעוזבים את הארץ לכמה שנים או לצמיתות אינם מודעים לכך שלמעט במקרים בודדים – יש צורך להודיע לרשות המסים על עזיבתם את הארץ. היעדר הודעה לרשות המסים משמעה לעיתים המשך חבות בדיווח ובתשלום מס מיותר בישראל, בד"כ בשנת העזיבה ולפעמים גם בשנה העוקבת.

כמו כן, נכון הדבר גם לעניין המוסד לביטוח לאומי. במקרים בהם הנישום שעזב את הארץ לא ניתק את תושבותו בביטוח הלאומי, הוא ימשיך לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות לשווא (או לצבור חובות, או לייצר חשיפה פלילית או אזרחית). בחלק מהמקרים הנישום שעזב את הארץ כלל לא מודע לכך שנוצר לו חוב בביטוח הלאומי (גם אדם אשר לא מדווח לביטוח הלאומי על הכנסות כלל חייב בדמי ביטוח לאומי מינימליים מדי חודש).

ההבדל בין ניתוק תושבות במס הכנסה לבין ניתוק תושבות בביטוח לאומי

למרות ששני המוסדות – רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי – בוחנים את שאלת התושבות לפי מבחן "מרכז החיים", מדובר בשני הליכים נפרדים לחלוטין.

ניתוק תושבות לצרכי מס הכנסה מוסדר בפקודת מס הכנסה, ונעשה באמצעות הגשת דוח שנתי (טופס 1301) בצירוף טופס 1348 ("דו"ח ניתוק תושבות") ובמקרים גבוליים מומלץ לקבל חוות דעת מומחה בנושא. חשוב לציין שיש מקרים שבהם הניתוק הוא פשוט מאוד ולא צריך לבצע שום צעד אקטיבי מול מס הכנסה, אפילו לא הגשת טופס!

לעומת זאת, ניתוק תושבות בביטוח הלאומי מתבצע באמצעות טופס 627, ונבחן לפי מבחנים מנהליים של המוסד לביטוח לאומי.

אין חפיפה אוטומטית בין ההליכים: ייתכן שאדם יוכר כתושב חוץ לצרכי מס אך עדיין ייחשב תושב ישראל בביטוח הלאומי, ולהפך. עם זאת, חברות פעילה בביטוח הלאומי ובקופת חולים עשויה לשמש אינדיקציה לכך שמרכז חייו של הנישום נותר בישראל, ולכן מומלץ להסדיר את שני ההליכים במקביל.

השלכות של אי-ניתוק תושבות בביטוח הלאומי

אדם שלא ניתק את תושבותו בביטוח הלאומי ממשיך להיות חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות, גם אם הוא מתגורר בחו"ל ואינו מפיק הכנסה בישראל.

החובה חלה גם על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, כל עוד האדם נחשב תושב ישראל לפי מבחני הביטוח הלאומי.

אי-תשלום עלול להביא להיווצרות חוב, לרבות ריבית והצמדה, ואף לעיקול זכויות עתידיות במוסד.

ישנם מקרים שבהם אנשים ממשיכים לשלם דמי ביטוח מינימליים כדי לשמור על חברות בקופת חולים, אך חשוב להבין כי תשלום זה אינו פוטר מחובת תשלום על הכנסות מחו"ל, אם המוסד יגלה אותן.

ההבחנה הזו חשובה, שכן ברוב המקרים המוסד לביטוח לאומי לא מגלה. זה כאמור לא משפיע על החבות ועל החשיפה!

בנוסף, כאמור, משך תשלום לביטוח הלאומי עשוי להוות אינדיקציה לכך שמרכז החיים של האדם נותר בישראל, דבר שעלול לפגוע בטענה לניתוק תושבות לצרכי מס גם לעניין תשלום המס וגם לעניין הזכאות להטבות מכח סעיף 14 – לעניין תושב חוזר ותיק או תושב חוזר.

למרות זאת, חשוב לזכור שניתוק תושבות בביטוח לאומי כמובן מבטל את הביטוח ואת הזכאות לקבלת שירותי בריאות בישראל. במקרים מסוימים (טיפולים אונקולוגים, תרופות יקרות, טיפולי פוריות והריון, או מצבים רפואיים נוספים) אנחנו נמליץ לנישום להשאר תושב ישראל לצורך ביטוח לאומי.

מדינות מסוימות כוללות אמנה לביטחון סוציאלי – מצב שגם יכול לסייע לנושא כפל החבות.

איך מנתקים?

הליך של ניתוק תושבות יכלול לרוב ניתוק תושבות בביטוח הלאומי על ידי הגשת טופס 627 למוסד לביטוח לאומי (ניתן למלא באופן מקוון באתר הביטוח הלאומי), הגשת דוח שנתי (טופס 1301) בצירוף טופס 1348 לרשות המסים ("דו"ח ניתוק תושבות"), ובמקרים גבוליים – צירוף חוות דעת ולעיתים גם דיוני שומה מול רשות המסים במקרה של מחלוקות.

במסגרת ההליך משרדנו מספק ללקוחות ייעוץ והכוונה באשר לאופן ההתנהלות שיחזק את האינדיקציות לניתוק תושבות, ומבוצע תיעוד מדויק של התהליך לצרכים עתידיים. התוצר הסופי של ניתוק התושבות הוא הקביעה כי הנישום כבר איננו תושב ישראל לצרכי מס ולכן לא יהיה חייב בדיווח בישראל על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל וכן לא יהיה חייב במס על אותן הכנסות.

שאלות ותשובות