החל משנת 2005 נכנסו לתודעת הציבור צמד המילים "גילוי מרצון" עת השיקה רשות המסים את נוהל גילוי מרצון הראשון. נוהל גילוי מרצון במתכונתו הראשונה, אפשר לנישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם להסדיר את הדיווח ואת חבות המס, ובתמורה, לזכות לחסינות פלילית.
עם הזמן, בין השנים 2011-2019, יצאה רשות המסים בשלוש הוראות שעה נוספות אשר מאפשרות לבצע גילוי מרצון על הכנסות שלא דווחו. מהניסיון והפרקטיקה ניתן להבחין בהקשחה מדורגת של התנאים לגילוי מרצון מנוהל לנוהל.
כך לדוגמה, אם בנהלים הראשונים מטרת העל של רשות המסים הייתה "ללכוד ברשת המס" נישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם במהלך השנים ובהליך יחסית פשוט ומזורז להסדיר את חבות המס על הכנסותיהם בעשר השנים שקדמו לשנת המס, הרי שבנהלים האחרונים רשות המסים עולה מדרגה.
אומנם החסינות הפלילית ניתנת תחת כל אחד מהגלגולים של נוהל גילוי מרצון אך ניתן לשים לב כי בנהלים האחרונים, רשות המסים איננה מסתפקת אך ורק בלכידת הנישום והכנסתו לרשת המס אלא בוחנת גם היבטים של הלבנות הון וזאת בין היתר בעקבות תיקון מספר 14 לחוק איסור הלבנת הון אשר תוקפו מיום 7.10.2016 שקבע כי עבירות של העלמת מס יהוו עבירות מקור לצורך החוק האמור.
בפרקטיקה הדבר בא לידי ביטוי בכך שרשות המסים ביקשה אסמכתאות לקרן הכספים אשר הניבה את ההכנסות ובמקרים שבהם לא נחה דעתה שמקור הכספים הוא "כשר וחוקי" חל מיסוי (מעבר למס על ההכנסות השוטפות שהיו במהלך עשר השנים) בשיעור של 10%/15% ובמקרים חריגים גם 50% גם על קרן הכספים.
לאחרונה, אנו ערים לכך שרשות המסים עמלה על כתיבת נוהל גילוי מרצון – קריפטו. שוק הקריפטו צובר תאוצה מרגע לרגע. השנה צפוי אירוע החציה של הביטקוין ורק לאחרונה אושרו תעודות סל לביטקוין.
לאחרונה יצא "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי מבוזר" אשר נועד להקל על משקיעי הקריפטו בתשלום המס לאור הקשיים שמערימים הבנקים בקבלת הכספים הללו ונראה שרשות המסים מכינה את הקרקע לצורך נוהל גילוי מרצון קריפטו שעתיד לצאת בקרוב.
חשוב לשים לב לשתי נקודות מעניינות:
- אם נבדוק את ההיסטוריה של הגילויים מרצון וההתפתחות שלהם, צפוי שנוהל גילוי מרצון קריפטו יהיה נוקשה יותר והבדיקות על קרן הכספים, כמו כן גם שיעורי המס שיחולו בגינם במקרים שבהם לא תנוח דעתו של פקיד השומה צפויים להיות ככל הנראה גבוהים יותר.
- בדרך כלל רשות המסים פועלת בשיטת "המקל והגזר". נהלי גילוי מרצון קודמים נתנו הזדמנות, למשך פרק זמן מסויים, להסדיר הכנסות שלא דווחו בטרם היא החלה לנקוט בהליכים. כך לדוגמה נוהל גילוי מרצון משנת 2014 שהגיע כשנה וחצי לפני שרשות המסים יצאה בהודעה מתוקשרת במיוחד שהגיעו לידיה מידע על אין ספור ישראלים שמחזיקים בחשבונות בנק בשווייץ. משם הדרך להליך פלילי לכלל הנישומים שלא דיווחו הייתה קצרה מאוד.
יש לציין, כי בפרקטיקה גם כיום ניתן להסדיר רווחים והכנסות שלא דווחו בכלל, ורווחים מתחום הקריפטו בפרט, גם ללא נוהל גילוי מרצון וזאת באמצעות דיוני שומה מול רשות המסים וחתימת הסכם שומה בסופו של התהליך.
משרדנו כולל בכירים לשעבר ברשות המסים, עו"ד, רו"ח, יועצי מס וכלכלנים ובעל ניסיון עשיר בתחום הקריפטו, גילויים מרצון והסדרת חבות מס בגין הכנסות שלא דווחו.
