רפורמת המיסוי הבינלאומי – שינויים בעניין חברה נשלטת זרה
בשנת 2019 פורסם לראשונה כי מתוכננת רפורמה משמעותית בכללי המיסוי הבינלאומי שעתידה לחול על אזרחים ישראלים. בימים אלו, מוגשות הצעות חוק שונות המוציאות לפועל את הרפורמה המדוברת על ידי רשויות השלטון.
בספטמבר 2023, הונחה על שולחן הכנסת הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקונים לעניין חברה נשלטת זרה וחברת משלח יד זרה), התשפ"ג 2023. הצעת חוק זו מציעה תיקונים לסעיפים 75ב ו-75ב(1) לפקודה, המסדירים את אופן המיסוי של חברה נשלטת זרה. המדינה מדגישה כי התיקונים המוצעים לפקודה, מתבססים על המלצות משותפות של נציגי רשות המיסים, מנהל הכנסות המדינה ונציגי ארגונים המייצגים נישומים במסגרת ועדה אשר דנה בהמלצות לתיקונים בתחום המיסוי הבינלאומי.
יתרה מכך, המדינה טוענת כי התיקונים המוצעים בהצעת החוק צפויים להביא לגידול בהכנסות המדינה בסכום של כ-110 מיליון שקלים חדשים בשנה.
הדין הקיים כיום
מהי חברה נשלטת זרה (חנ"ז)?
חברה נשלטת זרה (Foreign controlled company – CFC) היא הוראה בפקודת המס שמטרתה למנוע תכנוני מס המסיטים הכנסות פאסיביות של ישראלים מרשויות המס תוך שימוש בחברות זרות. כלי זה מבטיח מיסוי שוטף של הכנסות פסיביות ללא תלות בקבלתן בפועל.
כיצד מסיטים הכנסות פאסיביות?
במרבית מדינות העולם תושב לצרכי מס לא יהיה חייב במס על רווחי החברה הזרה בה הוא מחזיק, אלא רק בעת חלוקת רווחים (דיבידנדים). כך, יכול תושב ישראל להקים ישויות תושבות חוץ במדינות בהם שיעור המס נמוכים, ולהסיט רווחים אליהן. שיטת המס הפרסונלית בישראל קובעת כי כל תושב ישראל חייב במס על כל הכנסותיו בין שנצמחו בארץ או בחו"ל. השקעה באמצעות חברות זרות מאפשרת לישראלים להוציא את ההכנסות מבסיס המס ולצבור אותן בחברות זרות, עד לחלוקת הרווחים (שיכולה להתבצע בשנת מס אחרת).
התנאים להגדרה חברה כחברה נשלטת זרה:
- החברה היא פרטית תושבת מדינה זרה אשר לפחות 50% מבעלותה היא בידי תושב ישראל לצרכי מס.
- מרבית הכנסותיה ורווחיה בשנת מס הן הכנסות פאסיביות – דיבידנדים, תמלוגים, ריביות, שכירות, מכירת נכס ורווחי הון.
- שיעור המס על ההכנסות הפאסיביות המדוברות במדינת החוץ לא עלה על 15%.
- מניות החברה שבידי המחזיק בה אינן נסחרות בבורסה.
השלכות חנ"ז בהיבט מיסוי:
סעיף 75ב(ב) לפקודה קובע כי במקרה ובו כל תנאי החנ"ז מתקיימים, יחויב המחזיק בה על חלקו ברווחיה שלא שולמו במס כדיבידנד בכל שנה, גם אם בפועל לא חילקה החברה רווחים באותה שנה.
בעבור ישראלים המעוניינים להשקיע מחוץ לארץ באמצעות חברות זרות ישנה חשיבות גדולה לביצוע תכנון מס בינלאומי מקדים ומקיף על מנת להימנע מטעויות מס ומחבות שכזו. בית המשפט הישראלי ידוע בכך שהוא נוטה לבחון חברות כיחידות מס נפרדות, גם כאשר הן מאוגדות במבני שליטה מורכבים.
התיקונים המרכזיים בהצעת החוק:
| מבחן השליטה | מבחן הכנסות מינימליות |
כיום | החברה מחויבת במס, כאשר תושב ישראל מחזיק בין 40% ל-50% מהשליטה בה | חברה תחשב חברה נשלטת זרה אם רוב הכנסתה פסיבי |
הצעת החוק | שיעור ההחזקה הנדרש של תושב ישראל בחברה יהיה בין 25% ל-30% (הפחתה של 15% – 20% מהדין הנוהג היום) | חברה תחשב חברה נשלטת זרה אם שליש הכנסתה פסיבי והרחבה של המושג "הכנסה פסיבית" |
לגישת המדינה, מטרת החקיקה היא להקשות על תכנוני מס המפחיתים את הכנסות המדינה באמצעות ניוד הכנסות ונכסים לחברות זרות בחו"ל. בנוסף, כללי המסגרת הקבועים בחוק תורמים לכלכלה בישראל בכך שיוצרים תמריץ שלילי להקמת חברות זרות במדינות אחרות בהן שיעורי המס נמוכים, ובכך משמרים פעילות כלכלית במדינת ישראל.
אך מנגד, יש הטוענים כי הצעת החוק תוביל לנזק כלכלי והפסד משמעותי לקופה הציבורית של המדינה. יתרה מכך, החקיקה מגבילה את הפעילות העסקית הבינלאומית, וייגרם נזק משמעותי לאינטרס של תושבים ישראלים ותושבים זרים לקיים פעילות עסקית תוך שיתוף פעולה הדדי.
בין אם אתם בעד החקיקה החדשה או נגדה, יש לשים לב כי הצעת החוק רק הונחה על שולחן הכנסת ועוד לא נכנסה לספר החוקים של מדינת ישראל. לכן, לפני כל פעילות עסקית כדאי להיוועץ עם מומחים המכירים את החקיקה העדכנית ביותר.
מוזמנים ליצור איתנו קשר.
