בעת האחרונה עבר בישראל החוק לעידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), תשפ"ו-2026 (להלן: "חוק עידוד העלייה"), שמעניק פטור ממס לעולים חדשים על הכנסה אקטיבית שהופקה בישראל. זאת, בנוסף לפטור שכבר קבוע בחוק ביחס להכנסות שהופקו מחוץ לישראל.
כיום, עולה חדש ותושב חוזר ותיק זכאים לפטור ממס למשך עשר שנים בגין הכנסות שהופקו מחוץ לישראל. לצד זאת, הפטור החדש מרחיב את סל הטבות המס של מי שעלו או שבו לישראל בתקופה הקבועה בחוק. כך, שגם הכנסות מסוימות שהופקו בישראל תהיינה פטורות ממס, בכפוף לתקרות ולמגבלות נוספות שנקבעו.
הפטור החדש ממס בישראל: הרחבה דרמטית של סל ההטבות לעולים
חוק עידוד העלייה חל על עולה שהיה לתושב ישראל לראשונה, או על תושב חוזר ותיק שהיה לתושב ישראל, בתקופה שמיום 5 בנובמבר 2025 ועד 31 בדצמבר 2026. החוק עצמו נכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2026, והוא חל על הכנסות מזכות שהופקו או שנצמחו בישראל מן היום שבו אדם עלה לישראל לראשונה או ששב אליה לאחר עשר שנים מחוצה לה. המשמעות היא שלא די בכך שאדם קיבל תעודת עולה או נערך לעלייה בתקופה הרלוונטית, אלא יש לבחון גם מתי הפך בפועל לתושב ישראל לפי מבחני התושבות הרגילים.
על מנת ליהנות מהחוק החדש, צריך גם לעמוד בתנאים פורמליים מסוימים שקובע החוק. לגבי עולה חדש, למשל, נדרשת אשרת עולה, תעודת עולה או זכאות לסל קליטה. במילים אחרות, לא כל מי שהגיע לישראל מתוך מטרה לעבור אליה נכנס אוטומטית לחוק, ויש לבחון האם האדם עונה להגדרת "תושב ישראל" בהתאם למבחנים הקבועים בחוק ובראשם האם מרכז חייו אכן מצוי בישראל.
חשוב לשים לב כי החוק כולל סייג למי שחדל להיות תושב ישראל במהלך שנות המס 2028 או 2029 ושהה בישראל פחות מ־75 ימים באחת מאותן שנים. במקרים כאלה, ייתכן שהוראות החוק לא יחולו, ולכן יש לבחון מראש גם את משך השהייה בישראל ואת כוונת ההשתקעות.
אילו הכנסות נהנות מהפטור, ומה נשאר מחוץ לחוק?
הפטור החדש אינו חל על כל הכנסה, אלא על "הכנסה מזכה" בלבד. מדובר בעיקר בהכנסה מיגיעה אישית לפי סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודת מס הכנסה, כגון הכנסת עבודה, הכנסת עסק או משלח יד. כלומר, החוק פונה בעיקר לעובדים שכירים ולבעלי מקצועות חופשיים הפועלים כעצמאים, המפיקים הכנסה אקטיבית בישראל.
מנגד, הכנסות פסיביות אינן נהנות מן ההטבה. ריבית, דיבידנדים, דמי שכירות ורווחי הון נותרים, ככלל, מחוץ למסלול הפטור. גם מבנים מסוימים של תאגידים שקופים, החזקות בשיעור מהותי, והכנסות מסוימות המתקבלות מקרובים עלולים לצמצם או לשלול את ההטבה.
לכן, אף שהחוק פותח אפשרויות משמעותיות, הוא רחוק מלהיות גורף, וכל מקרה מחייב בחינה פרטנית של סוג ההכנסה ושל מבנה הפעילות
הפטור החדש כפוף לתקרות שנקבעו בחוק, וההטבה תינתן עד לגובה התקרה, המשתנה בהתאם לכל שנה, ובהתאם לשאלה האם ההכנסה התקבלה מקרוב, כפי שמצוין בטבלה הבאה:
שנה | תקרת הכנסה | תקרת הכנסה שהתקבלה מקרוב |
2026 | 600,000 ₪ | 140,000 ₪ |
2027 | 1,000,000 ₪ | 140,000 ₪ |
2028 | 1,000,000 ₪ | 140,000 ₪ |
2029 | 350,000 ₪ | 140,000 ₪ |
2030 | 150,000 ₪ | 150,000 ₪ |
בנוסף, לגבי שנת 2026, התקרה נבחנת באופן יחסי לתקופת התושבות בישראל במהלך אותה שנה.
מבחינה מעשית, עבור מי ששוקל לעלות או לשוב לישראל לאחר תקופת שהות ארוכה בחו"ל, מדובר בפתח משמעותי לבחינה מחודשת של מבנה המס שלהם. בנסיבות המתאימות, ניתן לבחון החלת הפטור על חלק ניכר מההכנסה האקטיבית המופקת בישראל. גורמים שונים כגון תזמון העלייה, מועד תחילת התושבות, סוג ההכנסה, אופן ההעסקה והבחנה בין שכר לבין הכנסות אחרות, עשויים להשפיע על חבות המס בישראל ועל האפשרות ליהנות מהפטור החדש.
עולים חדשים הפועלים במסגרת חברה זרה
נוסף על הפטור שמעניק חוק עידוד העלייה ביחס להכנסה אקטיבית שמפיק עולה חדש או תושב חוזר ותיק בישראל, החוק גם פוטר ממס הכנסה עסקית של חברה זרה שהופקה בישראל בשל יגיעה אישית של עולה חדש או תושב חוזר ותיק. להוראה זו עשויה להיות חשיבות מיוחדת במקרים של עבודה מרחוק מישראל עבור חברה זרה, רילוקיישן לישראל, או ניהול פעילות של חברה זרה מישראל.
בהקשר זה, החוק כולל מספר סייגים להחלת הפטור. למשל, הפטור יינתן רק אם אלמלא יגיעתו האישית של אותו עולה או תושב חוזר ותיק, לא הייתה לחברה הזרה הכנסה עסקית שהופקה בישראל. סייג נוסף קובע שהפטור לא יחול על חברה זרה שהעולה החדש מחזיק 10% ומעלה ממניותיה. בנוסף, הפטור לחברה זרה מוגבל במקרה של תאגיד שקוף תושב חוץ. כאשר החברה הזרה היא תאגיד שקוף, הפטור לא יחול על חלק ההכנסה המיוחס לבעל זכויות שהוא תושב ישראל, ויש לבחון מבנים כגון שותפויות, LLC וישויות זרות שקופות אחרות. לכן, עולים חדשים שפועלים במסגרת של חברה זרה צריכים לבחון בקפידה את הסייגים הקבועים בחוק, על מנת לוודא שהפטור אכן חל.
ומה לגבי מי שעלה לישראל לפני שינויי החקיקה?
ביחס לפטור ממס שמעניק חוק עידוד העלייה, הפטור אינו חל כאמור לגבי מי שעלה לישראל לפני 5 בנובמבר 2025. אולם, החוק קובע שמועד העלייה לישראל לעניין זה אינו נקבע לפי מועד קבלת אשרת או תעודת עולה אלא בהתאם למבחני התושבות הרגילים. לכן, עולים חדשים שעלו לישראל בעת האחרונה צריכים לבחון מהו המועד המדויק בו הפכו לתושבי ישראל, על מנת לבחון את זכאותם לפטור.
רוצים לבדוק איך נכון לתכנן את העלייה שלכם?
לסיכום, אף שמדובר בהטבות זמניות, החקיקה החדשה בישראל יוצרת הזדמנות ממשית למי שיעלו לישראל בתקופת הזמן הקובעת. לכן, עבור מי שכבר עלו לישראל או שוקלים לעלות בשנה הקרובה, זה הזמן לבחון זכאות להטבות המס החדשות.
פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובין לאומי. הצוות שלנו מורכב מאנשי מקצוע בעלי ניסיון של שנים ברשות המסים, לצד ניסיון בפירמות מובילות ובמשרדי עורכי דין, ומביא שילוב של ראיה משפטית וכלכלית. אנחנו מלווים חברות פרטיות וציבוריות, ישראליות וזרות, קרנות הון סיכון גלובליות, וגם לקוחות שמבקשים ייעוץ ממוקד בשפה ברורה ובגובה העיניים. אנחנו עובדים גם עם רשת קשרים מקצועית של משרדי רואי חשבון ועורכי דין ברחבי העולם, כדי לספק מעטפת מלאה במקרים חוצי גבולות.
בין אם כבר עליתם לישראל ובין אם אתם שוקלים לעלות אליה בעתיד הקרוב, זהו בדיוק הזמן לבחון האם אתם נכנסים בגדרי החוק וזכאים להטבות המס, ומה נכון עבורכם לעשות על מנת ליהנות מהטבות המס בצורה אופטימלית, בשים לב למודל ההעסקה שלכם, למועד העלייה המדויק לישראל ולהכנסות נוספות שאתם מפיקים, בישראל ומחוצה לה.
שאלות ומידע רלוונטי
מי עשוי להיות זכאי לפטור החדש ממס בישראל?
עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים שהפכו לתושבי ישראל בתקופה שבין 5 בנובמבר 2025 ל-31 בדצמבר 2026, ובכפוף לעמידה בתנאי החוק ובמבחני התושבות.
על אילו הכנסות חל הפטור החדש?
הפטור חל בעיקר על הכנסות אקטיביות מיגיעה אישית, כמו משכורת, הכנסה מעסק או משלח יד. הוא לא חל בדרך כלל על הכנסות פסיביות כמו ריבית, דיבידנדים, שכר דירה ורווחי הון.
האם גם מי שכבר עלה לישראל יכול ליהנות מהשינויים?
ייתכן שכן. הפטור החדש ממס תלוי בין היתר במועד שבו האדם הפך בפועל לתושב ישראל, ובגורמים נוספים אותם מומלץ לבחון עם איש מקצוע המומחה במיסוי בינלאומי.
