הכנסות מעורבות לתושב חוזר ותיק או עולה חדש

תושב חוזר ותיק או עולה חדש עם הכנסות מישראל ומחו"ל – איך בוחנים את חבות המס בישראל

פקודת מס הכנסה מעניקה לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים הטבות מס על הכנסות מחוץ לישראל, בכפוף לתנאים הקבועים בדין. לפיכך, כאשר הפעילות מתבצעת בחלקה בישראל ובחלקה מחוץ לישראל, עשויה להיווצר הכנסה מעורבת המחייבת בחינה של מקור ההכנסה, על מנת לקבוע איזה חלק ממנה עשוי ליהנות מן הפטור, ואיזה חלק עשוי להיות חייב במס בישראל.

השאלה המרכזית במצבים כאלה אינה רק מי הלקוח או היכן שולמה התמורה, אלא היכן בוצעה הפעילות בפועל, מהו אופי השירות שניתן, והאם ניתן לבצע הפרדה בין הרכיב הזר לבין הרכיב הישראלי של ההכנסה.

מהו הבסיס המשפטי לפטור ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק

לפי הפקודה, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו מכל מקום בעולם, ואילו תושב חוץ חייב במס בישראל על הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. לצד זאת, הפקודה מעניקה לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק, בכפוף לתנאיו, פטור ממס לתקופה הקבועה בדין על הכנסות מסוימות שמקורן מחוץ לישראל.

תושב חוזר ותיק הוא יחיד ששב לישראל אחרי שהיה תושב חוץ לפחות 10 שנים רצופות. ככלל, עולה חדש ותושב חוזר ותיק זכאים לפטור ממס למשך עשר שנים על הכנסות אקטיביות ופסיביות שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל, או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל.

המעמד של תושב חוזר רגיל או תושב חוזר ותיק לא נקבע אוטומטית. משך השהות מחוץ לישראל הוא רק חלק מהבדיקה. בוחנים גם את מספר ימי השהייה בישראל, את מועד ניתוק התושבות לצורכי מס ואת מכלול נסיבות מרכז החיים לאורך השנים. כל אלה עשויים להשפיע על הזכאות להטבות ועל היקפן.

להרחבה בנושא קראו מאמר "כיצד לממש את הטבות המס בחזרה לישראל – הטבות מיסוי לתושב חוזר ותיק ולעולה חדש"

החל מיום 1 בינואר 2026 נכנסה לתוקף הוראת שעה הקובעת פטור זמני ממס על הכנסות מסוימות שהופקו או שנצמחו בישראל בידי עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים. הפטור חל על עולים חדשים, ועל תושבים חוזרים ותיקים, בתקופה שמיום 5 בנובמבר 2025 ועד תום שנת המס 2026. בכפוף לתנאים, למגבלות ולתקרות שנקבעו בחוק, הפטור חל בשנות המס 2026 עד 2030. לפני הסתמכות על ההוראה בפועל, כדאי לבדוק את נוסח החקיקה המעודכן ואת תחולתה המדויקת על נסיבות המקרה.

להרחבה על הוראת השעה אפשר לקרוא גם את המאמר "פטור חדש ממס על הכנסות בישראל לעולים ותושבים חוזרים ותיקים".

פעילות מעורבת בישראל ובחו"ל

כאשר עולה חדש או תושב חוזר ותיק מבצע פעילות עסקית או מקצועית שחלקה נעשה בישראל וחלקה מחוץ לישראל, צריך לבדוק איפה העבודה בוצעה בפועל, מה היה אופי השירותים, והאם אפשר לבסס חלוקה סבירה בין ההכנסה שנוצרה מחוץ לישראל לבין ההכנסה שנוצרה בישראל.

לפעמים קל לייחס חלק מסוים של העבודה למדינה אחת. במקרים אחרים זה פחות פשוט, למשל בפרויקט מתמשך, בעבודה מרחוק ללקוח זר, בפגישות שנערכו בישראל כשחלק אחר של הביצוע נעשה מחוץ לישראל, או בתשלום אחד עבור עבודה שנפרסה על פני כמה תקופות וכמה מדינות.

כיצד בוחנים את חלוקת ההכנסות בין ישראל לחו"ל

עמדת רשות המסים היא שכאשר מדובר בפעילות מעורבת, ניתן למסות בישראל את החלק מההכנסה שנובע מפעילות שבוצעה בישראל. בהתאם לכך, צריך להפריד בין ההכנסה הישראלית לבין ההכנסה הזרה. נקודת המוצא היא חלוקה לפי יחס ימי עבודה או ימי עסקים בכל מדינה, אולם זו לא השיטה היחידה. מקום שבו ניתן להראות כי שיטה אחרת משקפת באופן מדויק יותר את מה שקרה בפועל, אפשר לבחון גם אותה, כל עוד היא נשענת על עובדות, תיעוד והיגיון כלכלי.

במקרים מתאימים החלוקה יכולה להתבסס גם על מדדים כמותיים וגם על מדדים מהותיים. אפשר להסתכל על היקף שעות העבודה, על עוצמת הפעילות בכל מדינה, על אופי העבודה ועל התרומה היחסית של כל רכיב לשירות הכולל.

למשל כשההתקשרות כוללת כמה סוגי שירותים, שלכל אחד מהם משקל שונה. לא תמיד די בספירת ימי שהייה בכל מדינה. לפעמים צריך לתת משקל גם לסוג העבודה שבוצעה בכל מקום.

כמו כן, יש מקרים שבהם לא נכון להתבסס על מועד התשלום או על מועד סיום הפרויקט. למשל, בפרויקטים מורכבים או בפעילות שנמשכת לאורך זמן. במצבים כאלה צריך לבדוק מתי נוצר כל חלק מהתוצר, איפה העבודה נעשתה, ומה היה ההיקף היחסי שלה.

יש לציין כי חלק חשוב מסיווג ההכנסות הוא הראיות. גם כאשר מבחינה מהותית ניתן לטעון שחלק מן הפעילות בוצע מחוץ לישראל, צריך לדעת להוכיח את זה. יומני עבודה, תכתובות, הסכמי התקשרות, מועדי נסיעות, מסמכי פרויקט, דרישות תשלום, חשבוניות, פלטי כניסה ויציאה מישראל, כרטיסי טיסה, הזמנות מלון, השכרת רכב ולעתים גם מבנה התמחור בין רכיבי השירות – כל אלה יכולים לעזור לבסס פיצול הכנסות נכון ומשכנע.

הטעות הנפוצה היא להניח שהכנסה מחו"ל שווה אוטומטית לפטור ממס. בפועל, רשות המסים בודקת את אופי הפעילות ולא רק את המסגרת הפורמלית שלה. מי שחזר לישראל או עלה לישראל וממשיך לעבוד גם כאן וגם בחו"ל צריך לבדוק לא רק אם יש פטור, אלא גם איך מיישמים אותו נכון. בהרבה מקרים זו שאלה עם השלכה כספית ממשית.

איך ניגשים לבדיקה בפועל?

בדיקה מסודרת כוללת בדרך כלל בחינה של מעמד התושבות, מיפוי מקורות ההכנסה, בדיקת מקום ביצוע העבודה בפועל, ולבסוף הערכה האם כל ההכנסה, או רק חלק ממנה, עשויה ליהנות מהפטור במהלך תקופת ההטבה.  

ככל שהפעילות נמשכת יותר זמן, מתבצעת בכמה מדינות או כוללת כמה סוגי שירותים, כך גדל הצורך בתכנון מוקדם. בדיקה מסודרת לפני הדיווח, ולעיתים כבר בשלב ההתקשרות, יכולה לצמצם טעויות ולחזק את העמדה המקצועית.

פירמת נמרוד ירון ושות' עוסקת במיסוי ישראלי ובינלאומי ומלווה יחידים, יזמים, בעלי שליטה וחברות בסוגיות של תושבות, הכנסות מחו"ל, מיסוי בינלאומי ופיצול הכנסות בין ישראל לחו"ל.

למשרדנו ניסיון בליווי עולים חדשים, תושבים חוזרים ותיקים ובעלי עסקים עם הכנסות מישראל ומחו"ל. אם אתם רוצים לבדוק את הזכאות להטבות המס, את אופן סיווג ההכנסה ואת שיטת החלוקה המתאימה נשמח לסייע בבדיקה משפטית ומיסויית מדויקת, בגיבוש אסטרטגיית דיווח ובהיערכות נכונה מול רשות המסים.

לשיחת ייעוץ ראשונית– לחצו כאן.