פטור ממס לתושב חוזר רגיל – זכויות והטבות מס

פטור ממס לתושב חוזר רגיל עשוי להעניק הטבות מס מסוימות לפי פקודת מס הכנסה, אך היקפן מצומצם יותר מההטבות החלות על תושב חוזר ותיק או על עולה חדש.

בעיקרו של דבר, הדין מעניק לתושב חוזר רגיל פטור מוגבל בזמן על סוגים מסוימים של הכנסות פסיביות מחוץ לישראל, וכן פטור מסוים על רווחי הון ממכירת נכסים שנרכשו מחוץ לישראל בתקופת היותו תושב חוץ, והכול בכפוף לתנאים הקבועים בדין.

מי שחוזר לישראל לאחר תקופה ממושכת בחו"ל לא בהכרח צריך לממש מיד נכסים, לשנות את מבנה ההשקעות או להפסיק פעילות פיננסית שנבנתה מחוץ לישראל. עם זאת, חשוב להבין שההטבות של תושב חוזר רגיל מצומצמות יותר, והן מתמקדות בעיקר בהכנסות פסיביות מסוימות, ולא בפטור רחב על כלל ההכנסות מחוץ לישראל, בשונה מתושב חוזר ותיק. לכן, לפני החזרה לישראל חשוב לבחון אילו נכסים והכנסות עשויים להיכלל בהטבות, אילו הכנסות יישארו חייבות במס בישראל, והאם לעיתוי החזרה עשויה להיות השפעה על התוצאה.

מי נחשב תושב חוזר רגיל לפי פקודת מס הכנסה?

לפי פקודת מס הכנסה, תושב חוזר הוא יחיד ששב לישראל והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות. בפועל, לא די בכך שאדם שהה מחוץ לישראל במשך תקופה זו. לצורך בחינת המעמד יש לבחון גם את שאלת התושבות לצורכי מס, ובפרט אם אכן בוצע ניתוק תושבות ואם היחיד היה תושב חוץ לאורך כל התקופה הנדרשת.

הבחינה לצורכי מס אינה נשענת רק על מספר ימי השהייה בישראל. רשות המסים בוחנת גם את מבחן מרכז החיים, כלומר היכן נמצאות הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והאישיות של היחיד ומה היו נסיבות שהייתו מחוץ לישראל. לכן, עצם המגורים בחו"ל במשך שש שנים אינו מבטיח כשלעצמו את קבלת המעמד. אם באחת השנים מרכז החיים נותר בישראל, או אם נותרו ליחיד זיקות חזקות לישראל, רשות המיסים עשויה לחלוק על הטענה כי אכן היה תושב חוץ לאורך כל התקופה הנדרשת.

הטבות מס לתושב חוזר לפי פקודת מס הכנסה

סעיף 14(ג) לפקודת מס הכנסה קובע כי תושב חוזר זכאי, ככלל, לפטור ממס במשך חמש שנים מהמועד שבו היה לתושב ישראל, על הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, שאינן הכנסות מעסק, ורק ביחס לסוגי ההכנסות שנקבעו בפקודה.

הפטור מתייחס בעיקר להכנסות פסיביות, ובהן הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד, שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל. נוסף על כך, הדין מעניק פטור גם להכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים, כהגדרתם בפקודה.

חשוב להדגיש כי ההטבה לתושב חוזר רגיל אינה חלה, ככלל, על הכנסות מעסק. לכן, מי שמפעיל עסק מחוץ לישראל, מעניק שירותים, עובד כשכיר או ממשיך פעילות מקצועית לאחר החזרה לישראל, צריך לבחון בנפרד את סיווג ההכנסה, את מקום הפקתה ואת תחולת דיני המס בישראל. גם אם מקור הלקוחות או התשלומים הוא מחוץ לישראל, אין פירוש הדבר שההכנסה נהנית אוטומטית מהפטור.

פטור ממס על רווח הון לתושב חוזר רגיל

לצד הפטור על הכנסות פסיביות מסוימות, סעיף 97(ב)(2) לפקודה מעניק לתושב חוזר פטור ממס על רווח הון ממכירת נכס שרכש מחוץ לישראל בתקופת היותו תושב חוץ, אם הנכס נמכר בתוך עשר שנים מהמועד שבו היה לתושב חוזר, והכול בכפוף לתנאי הדין.

לעניין זה, הפטור אינו חל אם מדובר בזכות, במישרין או בעקיפין, לנכס שהיה מצוי בישראל. לכן, כאשר מדובר בהחזקות בחברות, בזכויות או במבנים השקעתיים מורכבים, יש לבחון היטב אם הנכס קשור במישרין או בעקיפין לנכסים בישראל, והאם הדבר שולל את תחולת הפטור.

אם הנכס נמכר לאחר שחלפו עשר שנים מהמועד שבו היחיד היה לתושב חוזר, הדין עשוי להעניק פטור יחסי על חלק רווח ההון שנצמח עד תום תקופת הפטור, ואילו יתרת רווח ההון עשויה להיות חייבת במס בישראל, בהתאם למנגנון היחסי הקבוע בפקודה.

מה ההבדל בין תושב חוזר רגיל לתושב חוזר ותיק?

תושב חוזר רגיל הוא מי שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות, ואילו תושב חוזר ותיק הוא מי שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות. מן ההבחנה הזו נובעים הבדלים מהותיים מאוד בהיקף הטבות המס הניתנות לכל אחד מהם. זו בדיוק הסיבה שבמקרים מסוימים לעיתוי החזרה יש משמעות מיסויית אמיתית. כאשר אדם מתקרב לרף עשר השנים, לעתים נכון לשקול מראש אם יש היגיון בהשלמת התקופה לפני החזרה לישראל.

תושב חוזר ותיק נהנה, ככלל, מפטור רחב יותר על הכנסות מחוץ לישראל למשך עשר שנים, לרבות סוגים שונים של הכנסות אקטיביות ופסיביות, בכפוף לדין. לעומת זאת, תושב חוזר רגיל זכאי להטבות מצומצמות יותר, בעיקר ביחס להכנסות פסיביות מסוימות כגון ריבית, דיבידנד, דמי שכירות, תמלוגים וקצבה, למשך חמש שנים בלבד.

בין המסלולים קיים גם הבדל בהיקף הנכסים שנכללים בהטבות. תושב חוזר רגיל עשוי להיות זכאי לפטור ממס על רווח הון ממכירת נכס שרכש מחוץ לישראל בתקופת היותו תושב חוץ לאחר ניתוק תושבות, אם המכירה נעשית בתוך עשר שנים ממועד חזרתו ובכפוף לתנאי הדין. לעומת זאת, אצל תושב חוזר ותיק ההסדר רחב יותר, ועשוי לחול גם על נכסים שלא נרכשו דווקא בתקופת היותו תושב חוץ, ובמקרים המתאימים גם על נכסים שנרכשו לאחר החזרה לישראל.

גם ההסדרים שנוספו בשנת 2026 ביחס להכנסות מסוימות בישראל מתייחסים לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק, ואינם מרחיבים באופן כללי את ההטבות החלות על תושב חוזר רגיל ביחס להכנסות מעבודה או מעסק בישראל.

כמו כן, תושב חוזר רגיל אינו זכאי לפטור ייחודי מחובת דיווח רק מכוח מעמדו, ואילו הפטור שניתן בעבר לתושב חוזר ותיק ולעולה חדש בוטל ביחס למי שהפך לתושב ישראל החל מיום 1.1.2026.

בנוסף, תושב חוזר רגיל אינו זכאי לשנת הסתגלות שבסעיף 14(ב) לפקודה. כלומר, תושב חוזר רגיל אינו יכול לבחור בשנת הסתגלות שבמהלכה לא ייחשב כתושב ישראל לצורכי מס.

בקצרה, ההבדל בין תושב חוזר רגיל לתושב חוזר ותיק אינו מתבטא רק בתקופת הפטור, אלא מדובר בהבדל ממשי בהיקף הנכסים, סוגי ההכנסות ותנאי הזכאות. בעוד שתושב חוזר ותיק עשוי ליהנות מהסדר רחב יותר, תושב חוזר רגיל כפוף למסלול מצומצם ומדויק יותר. לכן, מי שנמצא קרוב לרף עשר השנים צריך להביא בחשבון שלא פעם יש משמעות אמיתית לעיתוי החזרה לישראל, ולעתים נכון לבחון זאת מראש במסגרת תכנון מס מסודר.

הטבות מרכזיות לתושב חוזר רגיל