תכנון מס בימי קורונה
קשה להעריך את סך כל ההשפעות של מגפת הקורונה. אבל כבר עכשיו ברור לכולם שבנוסף לנזקים הישירים שנגרמים בגין הפגיעה במערכת הכלכלית, תהיה השלכה על מס ועל תחומים חשבונאיים ומשפטיים רבים. הבדלים אלו עשויים לגרום לכך שעסקים רבים שילמו מיסים גבוהים בגין 2019 בהגשת הדוחות, למרות הפסדים עמוקים שנגרמו להם במהלך 2020. תכנון מס בימי קורונה הוא עוד נושא משמעותי שנחשפנו אליו בתקופה זו.
מחירי העברה – תמורות ושינויים
משבר עולמי כמו משבר הקורונה ישפיע בצורה דרמטית על שרשרת הערך.
שינוי שרשרת הערך יכול להתבטא בתשלום עודף על חלק הערך הנובע ממדינות שבהן העובדים הושפעו פחות מהמשבר.
בנוסף, מחירי העברה נקבעים על פי ממוצע פעילות לפי שנים.
מוצע לבחון את ההסכמים הבין חברתיים ובמידת הצורך לטעון לסיכול בעקבות הקורונה או בעתיד לשקול את ההשפעה של שנת 2020 על הנתונים הממוצעים ולנצל את ההשפעה הזו לטובתנו (או להתעלם מ-2020 בהסבר שהיא לא מייצגת).
משחק עם עקרון השנה החשבונאית
שורה ארוכה של פסקי דין קידשו את עקרון השנה החשבונאית וקבעו שאפילו במקרים חריגים (כגון המקרה של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון)
אין לקזז הפסדים בשנת מס מאוחרת מרווחים בשנת מס קודמת.
מה בכל זאת ניתן לעשות? איך עושים תכנון מס בימי קורונה? ניתן לשקול מעבר בין בסיס צבירה לבין בסיס מזומן או להיפך, ניתן לבדוק חשבונאית את נושא ההכרה בהכנסה בהתאם לתקינה החשבונאית ולדחות לעתים הכרה בהכנסה על עסקאות מסוימות מ-2019 ל-2020 או לחילופין להקדים הוצאות מסוימות ל-2019.
בנוסף, ניתן להתבסס על האמירה בפרשת דמארי לפיה במצבים מסוימים נדרש לפרשנות תכליתית לעניין קיזוז הפסדים רטרואקטיבית על מנת להימנע מגרימת עוול לנישום.
כדאי לשקול את ניצול את הירידה בשווי המניות בבורסה לרכישה עצמית
התייחסות הפסיקה בישראל לעניין רכישה עצמית היא גישת שתי העסקאות. הרציונל הוא שחברה לא יכולה לבחור את בעלי מניותיה ולכן מדובר על דיבידנד שמחולק לבעלי המניות ועם כסף זה נרכשות המניות מהציבור.
אין מי שמכיר את יכולות החברה יותר ממנה עצמה, כך שאם הדירקטוריון חושב שהירידה אינה משקפת את מצב העסקים – רכישה של מניות בעת שפל יכולה להיות הזדמנות מצוינת לחברה לשפר את מבנה ההון לקראת זמנים טובים יותר.
