הצעה חדשה שנבחנת ברשות המסים עשויה לשנות את האופן שבו יוצאי יחידות טכנולוגיות מקימים סטרטאפים
יש רעיונות רגולטוריים שנשמעים בתחילה כמו בלון ניסוי, אבל מספיקים כדי להדליק נורה אדומה אצל יזמים, משקיעים ומייסדי סטרטאפים. היוזמה שנבחנת בימים אלה (מאי 2026) ביחס ליוצאי יחידות טכנולוגיות היא בדיוק מסוג הרעיונות האלה. גם אם מעט לאחר שההצעה פורסמה, משרד האוצר הודיע בצורה חד משמעית שההצעה לא עומדת על הפרק ולא עברה עבודת מטה סדורה, עצם הכיוון מעורר שאלה כבדה:
האם המדינה עומדת לנסות לקשור חלק מההון האנושי המבוקש ביותר במשק לישראל לצורכי מס למשך עשור?
לכאורה, מדובר במהלך שמבקש להשאיר יותר ערך בישראל. בפועל, עבור מייסדי סטרטאפים, זהו דיון שנוגע בלב העסק. הוא נוגע לשאלה איפה נכון להקים חברה, איך בונים מבנה תאגידי חכם, מה המשמעות של מעבר לחו"ל, ואיך מתמודדים עם מצב שבו דיני המס לא רק מלווים את הצמיחה, אלא עלולים לעצב אותה מראש. זו גם הסיבה שהנושא הפך מהר מאוד לשיחה בוערת בעולם המיסוי, ההייטק והתכנון האסטרטגי.
מה באמת עומד על הפרק עבור יזמים צעירים?
יזמים צעירים חיים בעולם של החלטות מהירות. לעתים החברה מוקמת בתוך שבועות, לפעמים עוד לפני שיש מוצר סופי, והרבה לפני שיש הכנסות. בשלב הזה נשמעות סביבם לא מעט אמירות מוכרות: "נרשום בינתיים איפה שנוח", "אם נעבור בהמשך לחו"ל נטפל בזה אז", או "כשיהיה משקיע נדבר עם יועצים". אלא שבמיסוי, ובעיקר במיסוי סטרטאפים, ההנחות האלה עלולות להיות יקרות.
הדיון הציבורי הנוכחי חשוב דווקא מפני שהוא מכריח את השוק לעצור לרגע. הוא מזכיר ליזמים שמבנה מס הוא לא רק עניין של רואה חשבון בסוף השנה, אלא חלק מהארכיטקטורה של החברה. אם המדינה אכן תבחר לקדם כלל מיוחד לגבי יוצאי יחידות טכנולוגיות, גם אם רק בעתיד וגם אם לא רטרואקטיבית, עצם קיומו של הרעיון משנה את מפת השיקולים. מייסדים יצטרכו לשאול לא רק מה נכון עסקית, אלא גם עד כמה המדינה מבקשת לקבע להם מראש תשובה מיסויית.
ומעבר לכל זה, יש כאן גם סיפור רחב יותר. האקוסיסטם הישראלי בנוי במידה רבה על החופש ליזום, לנוע, להתנסות ולהתחבר לשווקים בין לאומיים. כשהרגולציה מאותתת על מהלך קשיח במיוחד כלפי אוכלוסייה מסוימת, השאלה היא לא רק מה יקרה עם המס. השאלה היא איזה מסר עובר ליזם בן 23 או 28 שחושב להקים את החברה הראשונה שלו.
מה עומד במרכז הדיון?
על רקע פרסומים בתקשורת ודיונים בפורומים מקצועיים, עולה כי נבחנת אפשרות לקדם חקיקה שתיצור הסדר מיוחד לבוגרי יחידות טכנולוגיות ששירתו תקופה מסוימת. הרעיון הוא לקבוע כי במשך עשר שנים מהשחרור, מי שיקים מיזם או חברה עשוי להיחשף לטענה כי החברה תיחשב תושבת ישראל לצורכי מס, ובמקביל גם שאלת תושבות המס האישית שלו תיבחן באופן שונה מהמסלול הרגיל.
חשוב לנו לדייק: נכון למועד הכתיבה, מדובר בהצעה שנבחנת ולא בחוק מחייב (כאשר משרד האוצר מתנער ממנה בשלב זה). אין כאן שינוי דין קיים, ואין מקום להציג את הדברים כאילו כבר נוצרה חובה חדשה. אבל כן יש מקום להבין מה מונח על השולחן, ולמה אנשי מקצוע רבים רואים במהלך כזה צעד חריג.
תושבות מס של יחיד בישראל נבחנת בדרך כלל לפי מבחנים מוכרים של מרכז חיים, זיקות אישיות וכלכליות, וכן מבחנים כמותיים של ימי שהייה. תושבות של חברה נבחנת, בין היתר, לפי מקום ההתאגדות ומקום השליטה והניהול.
ההצעה שנבחנת מעוררת סערה משום שהיא כאילו מבקשת לעקוף, לפחות בחלק מהמקרים, את הבחינה העובדתית הרגילה, ולקבוע תוצאה כמעט מראש לגבי אוכלוסייה מסוימת
מה מנסים להשיג בפועל, ואיפה מתחילה הבעיה?
כדי להבין למה הנושא הזה כל כך רגיש, צריך להבין קודם מה מייסדי סטרטאפים באמת עושים. ברוב המקרים, הם לא "בורחים ממס" כפי שלעתים מוצג בשיח הציבורי. הם מנסים לבנות חברה שתוכל לצמוח. לעתים הם בוחרים התאגדות בישראל, לעתים במבנה זר, ולעתים בשילוב בין ישויות. לפעמים זה נובע מדרישות משקיעים, לפעמים משיקולי שוק, לפעמים מהגנה על קניין רוחני, ולפעמים פשוט מהשאלה איפה החברה תפעיל את עסקיה. צריך לזכור שמבנה המס משפיע דרמטית על שווי השוק של החברה: את המשקיע לא מעניין כמה מס החברה משלמת אלא מה הוא מקבל בנטו. בנוסף, יש שיקולים נוספים כגון משקיעים שמעוניינים להשקיע רק בחברות אמריקאיות, שיקולי אנטישמיות שגואה ומכריחה יזמים לבנות סטראקצ'ר שאיננו ישראלי וכו'.
הבעיה מתחילה כשהדיון הופך מכלי ניתוח עובדתי לכלל קשיח. ברגע שקבוצה מסוימת של יזמים מסומנת מראש כמי ש"יישארו" בישראל לצורכי מס, בלי קשר מלא לנסיבות החיים והעסק בפועל, נכנסים לשטח מסוכן. דיני מס אמורים לבחון מציאות, לא להמציא אותה. אם אדם עבר בפועל, בנה חיים במדינה אחרת, פועל שם עסקית ומנהל משם את יומו, הניסיון להמשיך לראות בו תושב ישראל אוטומטית עלול לייצר קושי אמיתי, גם משפטי וגם מעשי.
מה הדין והרשות בוחנים בפועל?
גם בלי קשר להצעה החדשה, רשות המסים בוחנת תמיד את העובדות שמאחורי המבנה. בעולם של מיסוי סטרטאפים, הטופס הוא רק ההתחלה. מה שקובע באמת הוא מה קורה מאחורי הקלעים.
- השאלה הראשונה היא היכן מתקבלות ההחלטות
אפשר לרשום חברה במקום אחד, אבל אם בפועל המייסדים יושבים בישראל, מנהלים מכאן את המשא ומתן, מקבלים מכאן החלטות אסטרטגיות, מפתחים את המוצר ומנהלים את הצוות, לא בטוח שתעודת ההתאגדות לבדה תכריע את הדיון.
- השאלה השנייה היא היכן נוצר הערך
אם לב המיזם נמצא בישראל, אם כאן יושב צוות הפיתוח, אם הקניין הרוחני מתגבש כאן, ואם כאן מתקבלות ההחלטות העסקיות החשובות, קשה יותר לטעון שמדובר בפעילות זרה במנותק מישראל. מנגד, גם עצם קיומה של פעילות בישראל לא בהכרח אומרת שהתוצאה ברורה מראש. כל מקרה נבחן לפי התמונה המלאה.
- השאלה השלישית היא תיעוד
בעולם המס, מי שלא מתעד, עלול לגלות בדיעבד שהוא מנהל ויכוח בלי ראיות. פרוטוקולים, הסכמי מייסדים, הסכמי העסקה, מדיניות קניין רוחני, מבנה תשלומים, מיקום קבלת החלטות, ואפילו אופן ההתנהלות השוטף – כל אלה הופכים, ברגע האמת, לחומר שממנו נגזרת העמדה המיסויית.
למה ההצעה מעוררת התנגדות כה חריפה
הסיבה הראשונה היא שהיא נתפסת כהצעה לא מידתית. יש הבדל בין מאבק בתכנוני מס מלאכותיים לבין יצירת כלל רוחבי שמכוון לקבוצה מסוימת של אנשים רק בשל סוג השירות שבו שירתו. גם אם המדינה סבורה שיש אינטרס ציבורי לשמור על בסיס המס, עדיין צריך לשאול האם האמצעי שנבחר סביר, ממוקד ומתיישב עם עקרונות יסוד. בנוסף, יש בעיה עם המסר הכלכלי. סטרטאפים זקוקים לוודאות. משקיעים אוהבים להבין את כללי המשחק מראש. כאשר המדינה משדרת נכונות לקבוע כלל קשיח וחריג כלפי חלק מהמייסדים, זה לא רק דיון תיאורטי. זה עלול להפוך לשיקול בבדיקות נאותות, בשאלות של משקיעים ובתכנון של המייסדים מהיום הראשון.
ובמישור הערכי, יש דעות שונות: מצד אחד מצביעים על חוסר הצדק בין חייל שסיים שירות קרבי בחי"ר והתמקצע בלוחמה (עניין שבד"כ לא יוביל לאקזיט או הנפקה באזרחות), לבין יוצאי יחידות טכנולוגיות שמתחילים את חייהם האזרחיים עם ידע וניסיון שמסייע להם כבר בשנתם הראשונה להשיג משכורות גבוהות. ההצעה נתפשת כהצעה שמאזנת ולו במעט את חוסר הצדק הזה בכך שהיא אומרת – אם גם ככה קיבלת יתרון על פני חבריך הלוחם – לפחות תשלם מס למדינה.
מנגד, אחרים טוענים שקשה להתעלם מהתחושה שהמהלך מעניש דווקא את מי שהמדינה עצמה טיפחה, עודדה ולעתים התגאתה בהם כקטר של החדשנות הישראלית. הרצון שהערך יישאר בישראל מובן, אבל כפייה מיסויית רחבה אינה בהכרח הדרך הנכונה להשיג אותו.
המסקנה: יותר מדי כוח בכלל אחד
אם ההצעה המדוברת אכן תקודם, היא עשויה להפוך לאחת היוזמות השנויות ביותר במחלוקת בתחום מיסוי ההייטק בישראל. לא מפני שאין אינטרס ציבורי לגיטימי בשמירה על בסיס המס, אלא מפני שהדרך שנבחנת עלולה להיות רחבה, קשיחה ומנותקת מדי מהחיים עצמם. יזם הוא לא רק פונקציה של מקום השירות הצבאי שלו, וחברה היא לא רק שאלה של כותרת רגולטורית. המציאות העסקית מורכבת יותר, ודיני המס צריכים לדעת להכיל את המורכבות הזאת, לא למחוק אותה.
ליזמי הייטק צעירים ולמייסדי סטרטאפים, המסר הוא לא להיבהל אלא להתכונן. דווקא עכשיו, כשהכל עדיין פתוח, זה הזמן להבין את הכללים הקיימים, לעקוב אחרי ההתפתחויות, ולוודא שהצעדים שנעשים היום לא יהפכו מחר לנקודת חולשה.
אם אתם מקימים סטארט-אפ, זה הזמן לבדוק את המבנה לפני שהשוק יכתיב לכם את התנאים
פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובין לאומי. הצוות שלנו מורכב מאנשי מקצוע בעלי ניסיון של שנים ברשות המסים, לצד ניסיון בפירמות מובילות ובמשרדי עורכי דין, ומביא שילוב של ראיה משפטית וכלכלית. אנחנו מלווים חברות פרטיות וציבוריות, ישראליות וזרות, קרנות הון סיכון גלובליות, וגם לקוחות שמבקשים ייעוץ ממוקד בשפה ברורה ובגובה העיניים. אנחנו עובדים גם עם רשת קשרים מקצועית של משרדי רואי חשבון ועורכי דין ברחבי העולם, כדי לספק מעטפת מלאה במקרים חוצי גבולות.
אם אתם שוקלים הקמת חברה, רילוקיישן, הכנסת משקיע זר או בניית מבנה פעילות שכולל זיקות לישראל ולחו"ל, כדאי לעצור לבחינה אסטרטגית מוקדמת. לעתים בדיקה נכונה בשלב ההקמה חוסכת מחלוקות ארוכות, עלויות מיותרות ותיקונים מורכבים בשלב שבו החברה כבר רצה קדימה.
שאלות ומידע רלוונטי
האם מדובר כבר בחוק מחייב?
לא. נכון למועד הכתיבה מדובר ביוזמה שנבחנת על ידי רשות המסים, ולא בחוק קיים. לאחר הסערה הציבורית שהתעוררה בעקבות הפרסום משרד האוצר אמר שההצעה אינה עומדת על הפרק. עד שלא תקודם חקיקה מסודרת, הדין הרגיל ממשיך לחול.
האם רילוקיישן מנתק אוטומטית תושבות מס בישראל?
לא. תושבות מס נבחנת לפי מכלול נסיבות, כולל מרכז חיים, זיקות אישיות וכלכליות, ולעתים גם ימי שהייה, ולא רק לפי מעבר פיזי לחו"ל.
האם חברה שנרשמה בחו"ל בהכרח לא תמוסה בישראל?
לא בהכרח. גם חברה זרה עשויה לעורר שאלות מס בישראל, למשל כאשר השליטה, הניהול, קבלת ההחלטות או חלק מהפעילות המהותית מתקיימים בישראל.
למה מייסדי סטרטאפים צריכים לחשוב על מס כבר בשלב ההקמה?
כי החלטות מוקדמות לגבי מבנה החברה, מקום הניהול, תיעוד והתאגדות עשויות להשפיע בהמשך על גיוס משקיעים, דיווחים, חשיפות מס ועלויות משפטיות.
