כספים מהחברה
איך למשוך כסף מחברה, מטרת הקיום של חברה בעירבון מוגבל היא להגדיל את רווחיהם של בעלי מניותיה. עם זאת, נשאלת השאלה איך בעצם יכול בעל מניות למשוך כסף מחברה שבבעלותו. במאמר זה נסקור את הדרכים השונות בהן בעל מניות יכול למשוך כספים מהחברה. מאמר נפרד בנושא חברות ארנק ניתן למצוא בלינק – חברת ארנק.
חלוקת דיבידנד
נזכיר כי דיבידנד הוא תשלום שהחברה מעבירה לבעלי מניותיה. הוא נגזר מתוך עודפי (רווחי) החברה ומחולק על פי יחס האחזקה (פרו-רטה). בנוסף דיבידנד לרוב יהיה בצורת מזומן אך יכול להיות גם בנכסים אחרים (דיבידנד בעין).
חלוקת דיבידנד צריכה לעמוד בשני מבחנים:
- מבחן הרווח – לחברה צריך להיות מאזן חיובי לאחר החלוקה (אם הוא שלילי ניתן לחלק מרווחי השנתיים האחרונות אם נצברו רווחים). עם זאת, אם לא עומדים במבחן זה ניתן לפנות לביהמ"ש המחוזי בבקשת אישור החלוקה.
- מבחן יכולת הפירעון – מטרת המבחן היא לוודא שחלוקת הדיבידנד לא תפגע ביכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה.
חשוב לציין כי כשמדובר בחברה ציבורית חלוקת הדיבידנד טעונה אישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית. כמו כן חלוקת הדיבידנד לרוב מורידה את ערך המנייה בבורסה במועד החלוקה בשווי הסכום שחולק. חלוקת דיבידנד בחברה ציבורית בד"כ תלויה במדיניות חלוקת הדיבידנד המוצהרת של החברה.
משיכת בעלים מהחברה -הוראות סעיף 3(ט1) לפקודה
בעבר, כדי להתחמק מתשלום מס במשיכת דיבידנד, בעלי חברות היו יוצרים יתרת חובה של בעל מניות על ידי קבלת "הלוואה" מהחברה שבבעלותם ללא כוונה אמתית להחזירה. פעולה זו הייתה בסיס לשומות רבות שקבעה רשות המסים ובהן סיווגו מחדש את ההלוואה כדיבידנד.
תיקון 235 לפקודת מס הכנסה עסק בשלושה נושאים עיקריים: אחד מהם עוסק במשיכת כספים על ידי יצירת יתרת חובה של בעל מניות מהותי. סעיף 3(ט1) שחוקק בתיקון זה קבע שהמשיכה תסווג כדיבידנד או כהכנסת עבודה או כהכנסה ממשלח יד, בהתאם לנסיבות המשיכה. על כן יוטל מס לפי סיווגה אם בעל המניות לא החזיר את כספי המשיכה עד תום השנה העוקבת.
על מנת להבהיר נושאים הקשורים ליישום הסעיף פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה 07/2017 בנושא מיסוי בעל מניות מהותי בשל משיכה מחברה.
משיכה מוגדרת ככל חוב לחברה שנוצר ע"י בעל מניות מהותי או קרובו. משיכת כספים מהחברה היא כל משיכה לטובת אחד מבעל מניותיה.
ככלל, כל חוב או משיכה של בעל מניות מהחברה תיחשב כהלוואה ומחייבת אסמכתאות, הסכם הלוואה ועוד. כלל זה תקף למזומנים, חוב, הסכם הלוואה, ניירות ערך, כל ערובה אחרת שהחברה העמידה לטובת בעל המניות. גם נכס שהעמידה החברה לטובת בעל המניות יחשב כמשיכה מהחברה. זאת רק אם בעל המניות הוא יחיד ואם עיקר השימוש בנכס הוא לטובתו הפרטית של בעל המניות. הנכסים הכלולים הם דירות, חפצי אומנות, תכשיטים, כלי טיס וכלי שיט. בנוסף, גם משיכה בעקיפין תחשב כמשיכה (משיכה של כספים מחברת בת ולא מחברת האם).
כאמור, משיכה נחשבת כהלוואה וצוברת ריבית חייבת במס על הסכומים. משיכה ללא הסכם או שאיננה מוחזרת במועד תחויב במס בהתאם לסיווג ההכנסה.
רשות המסים גם פרסמה טופס יעודי לדיווח על משיכה שכזו – טופס 1350 המהווה נספח לדו"ח השנתי.
הוצאות שכר והוצאות דמי ניהול
קיימות שתי דרכים נוספות בהן החברה יכולה לסווג העברת כספים לבעל שליטה בתור הוצאה עסקית.
במקרה בו החברה מעניקה הלוואה לבעל שליטה, מס הכנסה לא יכיר בהלוואה כהפסד שנבע מהפעילות העסקית. אולם החברה תוכל לטעון כי מדובר בהוצאות שכר. זאת מפני שבמקום להגדיל את המשכורת של בעל השליטה היא העניקה הלוואה. מפני שבעל שליטה מחזיק בשני כובעים בחברה (בעל שליטה ועובד), החברה תצטרך לשכנע את מס הכנסה שההלוואה ניתנה לבעל השליטה תחת כובעו כעובד. כמו כן שתנאי העסקה לא שונים מתנאי עסקאות של עובדים אחרים.
בנוסף, במקרה בו בעל שליטה של החברה מעניק שירותים לחברה, החברה תוכל להצהיר על הכספים שהועברו לבעל השליטה כהוצאות דמי ניהול בהתאם לעמידה במספר תנאים.
- עסקת הניהול נבעה מצורך אמתי.
- קיים תיעוד של העסקה.
- התמורה סבירה ביחס לשירות.
רכישה עצמית של מניות
דרך זאת מדברת על כך שהחברה רוכשת מבעל המניות את מניותיו בחברה. דרכי הרכישה העצמית קבועות בחוק החברות וכוללות מספר תנאים על מנת לממש את הרכישה העצמית. לאור פסק דין אחרון בתחום זה רשות המסים חלוקה בעניין אופן הסיווג של רכישה עצמית – האם מדובר בדיבידנד או לחילופין לא מדובר באירוע מס כלל.
מאמרים נוספים בנושא ניהול הליכי שומה:
