ניכוי הוצאות שהייה בחו"ל עבור תושבי ישראל ששוהים בחו"ל בעקבות ״מלחמת חרבות ברזל״
בתאריך 7.10.23 פרצה מלחמת חרבות ברזל. על פי הערכות הצבא והנחיות פיקוד העורף, מדינת ישראל נכנסת למערכה שעשויה להיות ארוכה ולהתפרס גם על פני מספר חודשים. בעקבות המלחמה, תושבי ישראל רבים ארזו מזוודות ולקחו את בני ביתם באופן זמני לחו"ל. הסיבות הן מגוונות וכוללות בין היתר הרגשה של ביטחון במדינה שאיננה נמצאת במלחמה כרגע, דירה בישראל שאיננה כוללת מרחב מוגן, פינוי ישובי העוטף וישנם גם אנשים ששהו בחו"ל ולאור שינויים ומגבלות בטיסות לישראל נותרו בחו"ל בתקופה זו.
על פי החוק (פקודת מס הכנסה) תושב ישראל העובד מספר חודשים מרחוק (מחוץ לישראל) עדיין חייב בתשלום מס הכנסה בישראל.
בנוגע לתושבי ישראל אשר עובדים ומפיקים הכנסה מחוץ למדינת ישראל, קיימות שתי הוראות, המאפשרות, בהתקיים תנאים מסוימים לדרוש בניכוי הוצאות מתוך ההכנסה :
- כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ) (להלן גם: "הכללים").
- תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות) (להלן גם: "התקנות").
כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ)
כללים אלו חלים, בין היתר, על תושב ישראל שנשלח לעבוד מחוץ לישראל עבור מעביד ישראלי לתקופה העולה על שמונה חודשים. בהתאם לכללים, יותרו בניכוי הוצאות כגון טיסות והוצאות מסוימות בגין דיור (בהתאם לרמת המחיה בכל מדינה), הוצאות שכר לימוד עד תקרה מסוימת ותשלומים בגין הוצאות טיפול רפואי. ניכוי ההוצאות מתוך ההכנסה כרוך באסמכתאות להוצאות.
תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות)
התקנות חלות במקרה שלא חלים על תושב ישראל הכללים.
על פי התקנות, הוצאות לינה ושהיה שהוצאו בקשר לנסיעה לחו"ל ושקשורות באופן ישיר להכנסה יותרו בניכוי באופן הבא ובשיעורים הבאים:
- כרטיס טיסה במחלקת תיירים – 100% מההוצאות יותרו בניכוי
- הוצאות לינה – 100% מהוצאות בשבוע הראשון יותרו בניכוי, ולאחר מכן מלוא ההוצאות או 75% כתלות בגובה הוצאות הלינה. ראה בטבלה מטה סכום מקסימלי ליום.
- הוצאות שהייה – ראה בטבלה סכום מקסימלי ליום.
בהתאם לדין, על מנת שיותרו הוצאות חייב להיות קשר ישיר בין ההוצאות להכנסה, ההוצאות הוצאו בפועל ויש להציג אסמכתאות. בפועל רשות המסים אינה עומת על צירוף אסמכתאות ובד"כ מתירה את הוצאות השהייה המקסימליות.
להלן טבלת סכומי ההוצאות (בדולר ארה"ב) המירביים המעודכנים לפי שנה:
2017 | 2018 | 2019 | 2020 | 2021 | 2022 | 2023 | |
הוצאות לינה | 119 | 122 | 125 | 127 | 129 | 137 | 147 |
הוצאות לינה מירביות | 272 | 278 | 284 | 289 | 293 | 313 | 335 |
הוצאות שהיה | 76 | 78 | 80 | 81 | 82 | 88 | 94 |
הוצאות לינה ושהייה | 128 | 130 | 133 | 136 | 137 | 147 | 157 |
הוצאות שכירת רכב | 60 | 61 | 62 | 64 | 64 | 69 | 74 |
הוצאות חינוך | 681 | 696 | 711 | 725 | 734 | 784 | 840 |
במדינות הבאות מותר אף ניכוי של 125% מסכום ההוצאות:
אוסטריה, אירלנד, דובאי, בריטינה, לוקסנבורג, פינלנד, קמרון, אוסטרליה, אנגולה, דנמרק, טיוואן, נורווגיה, צרפת, קנדה, איטליה, בלגיה, הולנד, יוון, ספרד, קאטר, שבדיה, איסלנד, גרמניה, הונג
במקרים מסויימים אף ניתן להשתמש במערכת הדיגיטלית של רשות המסים לצורך דיווח על ההוצאות הרלבנטיות – לחצו כאן.
במאמר זה אנו בוחרים להתמקד בסוג השני של ההוראות – התקנות.
רשות המסים והפרקטיקה המקובלת, לא בהכרח מאפשרת לשכיר לנכות הוצאות. ברוב המקרים תטען רשות המסים כי עובדים שכירים אינם רשאים לנכות הוצאות וזאת בשונה מאדם אשר פועל כעצמאי.
נושא זה עלה בהרחבה בגרסה קצת שונה שעה שעובדים שכירים שהו בבידוד ו/או סגרים בתקופת הקורונה ונאלצו לעבוד מהבית. כתוצאה מכך שעבדו מהבית רצו לדרוש חלק מהוצאות הבית כגון חשמל, מים, ארנונה, שכירות וכו'.
באותה עת, יצאה הבהרה של רשות המסים שעובד שכיר שעובד מהבית כתוצאה מהקורונה לא יוכל לדרוש את הוצאות הבית בניכוי כנגד הכנסתו ממשכורת.
בנסיבות המיוחדות של המלחמה, בהן ישראלים רבים עובדים מחו"ל עבור מעסיקים בישראל ו/או מנהלים את עסקם מחו"ל למשך תקופה מסוימת, יש מקום לבקש להחיל את התקנות כך שמרבית הוצאות הלינה והשהייה ינוכו מתוך ההכנסה (משכורת/ הכנסה עסקית וכו') וכך למעשה יפחיתו את המס בגין ההכנסה.
לטעמנו, התקנות חלות גם על עובדים שכירים המועסקים על ידי מעסיקים ישראלים ששוהים בחו"ל משך פחות משמונה חודשים ואנחנו מגבים את עמדתנו בחוות דעת מתאימה.
ההנחה היא שבמצב הנוכחי עובדים רבים שוהים בחו"ל תקופה של מספר חודשים לצרכי הגנה כאמור ומשם ממשיכים לעבוד בעבודה מרחוק ובמיוחד בתקופה קשה זו יש להקל בפרשנות התקנות ועמדותיה של רשות המסים.
לתשומת הלב, התקנות אינן גורעות מפורשות עובדים שכירים ואף להיפך, בהגדרת עיסוק שבסעיף 1 לתקנות נכלל כל מקור הכנסה כמפורט בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, אשר כולל כידוע הכנסה מעבודה. כך גם בסעיף 2 לתקנות מצויין כי ההוצאות יותרו אם הן הכרחיות להכנסה, מבלי להחריג הכנסה ממשכורת. ולבסוף סעיף 4 לתקנות שאף נראה כמטיל סייג על דרישת הוצאות לשכירים אך פרשנות אחרת שלו דווקא עשויה להוביל להבנה כי התקנות מאפשרות לנכות הוצאות גם לשכירים.
משמעות הדבר היא כי עובד שכיר אשר עבד מחוץ לישראל בעקבות המלחמה יוכל לנכות הוצאות כנגד הכנסתו מהמשכורת ובעצם להגיש דוח שנתי בסוף השנה ולקבל החזר מס בתנאים מסויימים כנגד המס שנוכה לו במקור מהתלוש.
במאמר מוסגר נציין כי כרגע תקופת המלחמה איננה ידועה אך ככל שהשהות בחו"ל נמשכת זמן רב יותר, יש מקום לדון באפשרות של ניתוק תושבות. ככל שתהיה עמידה בקריטריונים של ניתוק תושבות וניתוק התושבות יבוצע בצורה מיטבית לא תהיה חבות מס בישראל על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל. הדבר כרוך בבחינת מבחני מרכז החיים, בחינת חזקות ימים, תקופת השהות הצפויה ובחינות נוספות.
מכל הנימוקים שפורטו לעיל אנו סבורים כי יש בסיס לטעון כי ניתן לנכות הוצאות עבור אותם עובדים ששוהים בחו"ל גם אם זו לתקופה שאינה מגיעה לכדי שמונה חודשים כפי שמצויין בכללים.
אנו ממליצים לכל עובד לשמור את האסמכתאות להוצאות שהוציא מחוץ לישראל (טיסה, לינה, אש"ל, לימודים, נסיעות וכו') ולקבל ייעוץ פרטני הנוגע לנסיבות האישיות שלו שאחריו ייתכן שבמקרים מסוימים יהיה ניתן לקבוע כי ניתן לדרוש בניכוי את ההוצאות שיצאו כנגד ההכנסה ממשכורת ובכך למעשה להיות זכאי להחזר מס מרשות המסים.
משרדנו כולל בכירים לשעבר ברשות המסים, וכן, רואי חשבון ועורכי דין. נשמח לעמוד לרשותכם ולסייע בכל שאלה.